ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
השנה ננסה להאיר פסוק זה מכיוונים נוספים / אקטואליים.
איננו יכולים להתעלם מהשבר העמוק שנחשף בימים האחרונים בין מי שמוכן להכיר אך ורק בסמכות רבותיו ובין מי שמפנים כי לא ניתן להיות אזרח במדינה בלי להיות כפוף לחוקיה. (את שאלת האפליה העדתית נשאיר להזדמנות אחרת).
פירוש הביטוי: "ּתְרוּעַת"? וזהות ה"מֶלֶךְ"? הטרידו את חז"ל ואת הפרשנים. ננסה להבין מהי המחלוקת העקרונית בין הפירושים.
בגמרא במסכת ראש השנה מובא:
"מלכות שיש עמו תרועה, כגון "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" - אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד. תרועה שאין עמה לא כלום, כגון " יום תרועה יהיה לכם" - אומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה כל עיקר" (דף לב ע"ב)
במה חולקים רבי יהודה ורבי יוסי?
בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג, רבי יחזקאל לנדאו, בספרו "צל"ח" (שם), מסביר:
"ולכאורה יש לומר דר' יוסי ור' יהודה פליגי בזה, דר' יוסי סובר דהאי ותרועת מלך הוא תרועה ממש, לכך ס"ל דאומרה גם עם השופרות, ור' יהודה סובר כתרגום אונקלוס דהאי ותרועת מלך בו הוא לשון חיבה, דאין לו שייכות כלל לתקיעות שופר, ולכך אינו אומרה עם השופרות".
לדעתו המחלוקת היא בפירוש המילה "ּתְרוּעַת". לפי רבי יהודה תרועה מלשון רעות ואחוה ולפי רבי יוסי מלשון תקיעה.
אם נמשיך בדרכו, ר' יוסי ור' יהודה חולקים גם בשאלה מי הוא ה"מֶלֶךְ"?
לפי רבי יוסי המלך הוא הקב"ה, לפי רבי יהודה המלך הוא המנהיג האנושי של עם ישראל, המוציא אותם למלחמה.
לשני הפירושים תימוכין ממקורות חזלי"ם אחרים.
אונקלוס מתרגם: "ושכינת מלכהון ביניהון", לעומתו במדרש מובא:
"ה' אלהיו עמו אמר לו בלק הואיל ואינך יכול ליגע בהן מפני שמשה משמשן ראה זה שעומד אחריו מה יהיה, אמר לו אף הוא (יהושע) קשה כמותו ותרועת מלך בו תוקע ומריע ומפיל חומה".
לפי אונקלוס המלך הוא הקב"ה.
לפי המדרש, המלכים הם משה ויהושע.
יתכן מאוד ויש כאן מחלוקת עקרונית, מהו המצב האידאלי?
לפי שיטה ראשונה, מצב שבו הקב"ה הוא המנהיג של עם ישראל, הנהגתו ישירה באמצעות השכנת השכינה. לפי גישה רוחנית זו אין מקום למלכות אדם, אין ישות מדינית. אין תרועה מלכותית ואין תרועה נשיאותית (התרועה הנזכרת בפסוקנו היא מלשון רעות). צריך לזכור שאם אין מלך לא רק שאין צבא ומשטרה והגנה סוציאלית של המדינה, אין גם בית מקדש. תקופת השופטים בה לא היה מלך בישראל וגם לא היה "מקדש מלך" היא התקופה האמורה להיות אידאלית. במציאות זו, הציבור יכול להכריז בפה מלא "ד' הוא האלקים" ו"אין עוד מלבדו". לאף אחד אחר אין כל סמכות לחוקק חוקים או לגבות מסים.
לפי השיטה השניה, ה"ּתְרוּעַת" היא תרועה בחצוצרות ושופרות, המצב האידאלי הוא השאיפה כי לעם ישראל מדינה שבראשה עומד מנהיג בשר ודם, שכולנו תפילה כי יהיה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. לישות מדינית זו יש צבא מנצח ומגן על אזרחיה, מערכת סוציאלית הנותנת רשת בטחון לחלשים, ובעה"י מנהיג שתפקידו יהיה לבנות את המקדש. למדינה זו יש רשות שופטת שתפקידה להגן מפני עוולות וקיפוחים (שעדיין לא מבוססת על פי המשפט העברי).
להלכה פסק הרמב"ם ולית מאן דפליג עליו, כי יש מצווה להעמיד שלטון ולכל שלטון יהודי יש משמעות רוחנית (גם אם הוא פועל בצורה לא אידאלית). מציאותו של שלטון יהודי היא תנאי לבנין המקדש. הוא הכריע בצורה ברורה כרבי יוסי (שאולי גם רבי יהודה הודה לו בסופו של דבר ואכמ"ל. לכן תמה ה'צל"ח' על רש"י מדוע פירש כרבי יהודה שאין הלכה כמותו, עיינו שם).
בכל מקרה! אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו! אי אפשר גם להיות שותפים בשלטון יהודי בשר ודם וגם באותו זמן להכריז ולהתריס, ולאו דווקא מתוך מגמת אמונה: "ד' הוא האלקים". ברוב רובם של המקרים אין מלכות האדם מכחישה או סותרת מלכות שמים. (מדינת ישראל מעולם לא העלתה בדעתה לחוקק חוקים המכריחים את אזרחיה לחלל שבת או לאכול מאכלות אסורות).
הבה נתפלל כולנו כי השלטון במדינת ישראל ייצג מלכות שמים בצורה ברורה וממילא, גם המתלבטים אם להתייחס למדינת ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו", יהיו שותפים מלאים בבניינה.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הכל מתחיל בפנים
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
