ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימי בית ראשון, המפגש של עם ישראל עם אלוקים היה מאד ברור, פריצת המסגרת הטבעית לא היתה חזון נפרץ ונוכחות ה' היתה מורגשת בכל פינה, אם זה במקדש בניסים הגלויים שבו, או בדבר ה' הנישא בפי הנביאים ביחס לכל שאלה המתעוררת בחיים השוטפים לכלל ולפרט.
ברבות הימים עמ"י חטא, ההרגל לפגוש את אלוקים מחוץ לחיים הנורמלים לימד אותו כביכול, שלחיים הפשוטים אין קשר עם אלוקים, הוא נמצא בניסים, בהתגלויות מיוחדות, אך לא בחיינו אנו. מתפתחת גישה האומרת חייה את חייך כפי ראות עיניך, אך אל תשכח לרצות את האל במקומות בהם צריך להפגש אתו כמו במקדש וכדו'. הנביאים צועקים עשות משפט! אהבת חסד! לחיות חיים אלוקיים ערכיים, אך הפער בין אלוקים לחיים גדול מאד...
גלות
העם החוטא גולה מארצו, עכשיו אין ניסים, אין שום תחושה של מפגש עם אלוקים, החיים אפלים ומשעממים.
סיפור המגילה
מלבד החיים הקשים מצד עצמם מתרגשת עליהם צרה נוספת, המלך צווה להשמיד את כולם... המצב קשה, אין למי לפנות, והאלוקים? הרי עזבם זה מכבר לדעתם!
והנה בתוך החיים עצמם, ללא כל פריצת מסגרות מיוחדת, מתרחש משהו שברבות הימים הופך את כל התמונה הקשה על פיה, בלי ניסים, בלי ברקים ורעמים. אט אט נרקמת המציאות והאבל נהפך לששון, וליהודים היתה אורה ושמחה!
נס פורים הווה שיעור גדול לעמ"י, החיים אינם מחוץ לחשבון, המהלך האלוקי כולל אותם ורוקם אותם ביד אומן כפי התוכנית הנדרשת.
מה אתנו?
נס פורים מלמד אותנו לתת אמון בחיים, חיי החול אינם מנותקים מהקודש אלא אדרבה מונהגים על ידו ומוציאים אותו לפועל.
גישה זו נכונה בשני מישורים.
1: החיים אינם הפקר, הקב"ה משגיח ומנהל אותם כראוי.
2: חיי החול מופיעים את הקודש, וממילא איננו מתנגדים להתפתחותם והרחבתם. אדרבה, כל הרחבה שלהם מגדילה בעצם את הקודש השוכן בם. כפי שכתב הרמח"ל ז"ל במידת הקדושה במסילת ישרים בהפרש בין הפרוש הטהור לקדוש ואלו דבריו:
ותראה עתה ההפרש בין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומריים אינם לו אלא הכרחיים והוא עצמו אינו מתכוון בהם אלא על צד ההכרח ונמצא שעל ידי זה יוצאים מסוג הרע שבחומריותם ונשארים טהורים אך לכלל קדושה לא באו כי אלו היה אפשר בלתם כבר היה יותר טוב.
אך הקדוש...מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה 1 .
כמובן מדובר במדרגת הקדושה, שהיא נעלה מאד מחיינו אך יש לדעת שהיא קיימת, כלומר לדעת את האמת על חיינו גם אם אנו עדיין לא התעלינו למדרגה שחושפת את כל הקדושה שבהם.
מלבד זאת, לחיינו הצבוריים יש לה משמעות רבה כפי שכתב מרן הראי"ה זצ"ל באורות:
בכל דרכיך דעהו שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה ,שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד הממשלה וההתרחבות בישראל ממקור הקדש הם נובעים. 2
כך נבין גם את מושג התשובה וכן כתב הרב: 3
...שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי... התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים למקורו דוקא בגילוי יסוד עצמיותם העליון עולם החירות ועל שם כך מכנים שם ד'- אלוקים חיים.
תחפושת ושכרות בפורים
אנו מתחפשים בפורים כדי לבטא שכשם שאנו מכירים שתחפושתו של האדם אינה מהותו, כך חיינו אנו אף על פי שמוסתרים הם בכל מיני הסתרות, מהם כולם יתקלס עלאה, (בשני המובנים שציינו לעיל).
אנו משתכרים בפורים ומבטאים בכך את האמון המלא שיש לנו בחיים כמו שהם בלי הביקורת של השכל.
השלכה מעשית
יסודות אלו אינם היסטוריה בלבד,כמבואר בדברי הנצי"ב: 4
וכלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר.
יש באפשרותנו ביום זה יותר מבשאר ימים, להחשף לנשמתינו, להתקרב לחיי קדושה טבעיים יותר ובעז"ה נעשה ונצליח.
^ 1.מסילת ישרים פרק כו'.
^ 2.ישראל ותחיתו פרק ג'.
^ 3. אורות התשובה פרק ה' סעיף ו'.
^ 4.העמק דבר לשמות פרק יב' פס' ב'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
