ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"זאת התורה אדם כי ימות באהל", דרשו חז"ל: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה". על-כך נשאל: ומה עם דאגות הפרנסה? ביחס בין המסירות ללימוד התורה ובין לימוד מקצוע והדאגה לפרנסת הבית, עוסקת הקומה התורנית השבוע.
רק למי שמסוגל להיות נבחרת!
הרב מרדכי גרינברג שליט"א, ראש ישיבת ההסדר 'כרם דיבנה'
"אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל'". וכתב הרב קוק בעין אי"ה (ברכות ס"ג): שתכלית קיבוץ בני אדם לחיות חיים ממוצעים, ולמטרה זו יש צורך שקבוצה נבחרת תייחד עצמה להתנדב לצורך עבודת הכלל, והם מוותרים על רמה ממוצעת ומנדדים שינה מעיניהם ומקבלים באהבה עול זה. אך אם הם ידרשו גם-כן רמה ממוצעת, הכלל יחיה ברמה פחותה מזו. וכך תלמידי חכמים שומרי החומות, מוותרים על הרמה הממוצעת ומכתתים גופם החומרי ונמנעים מתענוגות החיים, כדי להביא תורה לעולם.
במחלוקת הידועה בין ר' ישמעאל שאמר: הנהג בהן מנהג דרך ארץ, לרשב"י שאמר: שיעסוק אדם בתורה בלבד, אמרו בגמרא (ברכות ל"ה): "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן, כרשב"י ולא עלתה בידן". ופירשו האחרונים שדרכו של ר' ישמעאל היא הראויה לרוב בני אדם, ואילו דרכו של רשב"י לא עלתה בידם של הרבים, שאין זו דרך לרבים אלא ליחידים. ואמר השפת אמת: שרבים שנהגו כרשב"י "ולא עלתה בידם" היינו, שלא הייתה להם עליה מדרך זו.
רק מהראויים לעול תורה, נדרש שתהיה תורתן אומנותן. מידת התאמתו של אדם ליחידה נבחרת זו אינה פשוטה כלל ועיקר. אכן הרמב"ם מסייע לנו בהגדרת אותם יחידים. בדבריו על שבט לוי, המייחד עצמו לעבודת ה', כתב בסוף הלכות שמיטה ויובל: "לפיכך הובדלו מצרכי העולם, לא עורכין מלחמה...אלא הם חיל ה', ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו...והלך ישר כמו שעשאו אלקים, ופרק מעל צוארו עול חשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתבקש קדש קדשים".
שתי תכונות דורש הרמב"ם מנבחרת זו: א. מדת נכונות להתנדב ולשרת בחיל ה', לא מתוך כפיה, ולא מתוך פזילה לציפיות החברה ולמוסכמות הסביבה, אלא "נדבה רוחו והבינו מדעו". מתוך הזדהות ותודעה של שליחות. ב. ויתור על מנעמי החיים החומריים, והסתפקות באמצעי מחיה מינימאליים: "ופרק מעל עצמו עול חשבונות הרבים".
ולא זו בלבד, אלא גם מאשתו נדרשת רוח ההתנדבות. כך דרש הנצי"ב על שמה של נעמה, אשתו של נח, שהיתה נעימה במעשיה, וזה לשונו (העמק דבר בראשית ד'): "נעימות האשה שלא תבקש מותרות הרבה, מכל שכן אם היא אשת אדם שהוא עובד אלקים, אשר יתר שאת לו אם אינו מבקש מותרות...ואז אשריו אם אשתו גם כן, אף-על-גב שאינה יכולה להטריד מוחה בעבודה ובדבקות, מכל מקום אינה מבקשת מותרות, ואינה מטרדת דעת בעלה יותר משהוא רוצה מדעת עצמו".
מי שאינו מסוגל להשתחרר מהדרישות החומריות, ודואג לצרכי קיומו ודיורו בהרווחה והרחבה, אמנם אינו חוטא בזה, אך אינו מתאים להצטרף לנבחרת של רשב"י, ובודאי שאינו רשאי להטיל עצמו על כתפי הצבור. אדם זה יעסוק בתחום המיוחד לו, וילמד תורה בכל זמנו הפנוי, אך לא יצטרף לנבחרת המיוחדת של בני לוי.
הסתפקות במועט אינה עניין של פרישות וסיגוף, אלא תהליך ארוך של חינוך עצמי של התלמיד-חכם ואשתו לחיי צניעות ושמחה בחלקם, כדי שהעיסוק בתורה ייעשה מתוך מנוחת נפש ותודעה של שליחות, מבלי לצפות להנאה מכתרה של תורה.
צריך אדם להיות נאמן ולבחון בעצמו מדת התאמתו לחיל ה', או לייעוד אחר המתאים לו. וכבר אמרו חז"ל (חגיגה ה') שכשם שהקב"ה בוכה על שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך הוא בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק. אלא שקצרה יריעה זו מלעסוק בנושא בהרחבה.
למותר לציין שהדברים אמורים לאברכים ותיקים העומדים לפני פרשת דרכים, ולא לצעירי הצאן בתחילת דרכם שעליהם לשקוד ולהמית עצמם באוהלה של תורה.
להתפרנס ולקבוע עיתים לתורה
2) הרב קובי סביר שליט"א, ראש ישיבת 'שירו למלך' חוות גלעד
מאמרים רבים הזכירו רבותינו ז"ל על החשיבות של לימוד התורה עד כדי החיוב למסור את הנפש - להמית את עצמו על לימוד התורה. אבל צריך להעמיק בדברי חז"ל, האם כוונת חז"ל הייתה שאין לו לאדם לעסוק בפרנסתו כלל - אלא אך ורק ללמוד תורה?
הרי מצינו שהאמוראים והתנאים היו עוסקים לפרנסתם, ובכלל, חוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג ויכולים היו לעסוק בתורה ללא טרדות פרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס. "רבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון". ולמותר להזכיר את הרמב"ם שכל ימיו עבד לפרנסתו, ומה שכתב להלכה בגנות מי שמטיל עצמו על הצבור.
אמרו חז"ל בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצאין מהן מאה, למשנה - יוצאין מהן עשרה, לתלמוד - יוצא מהם אחד להוראה. כלומר - פרומיל אחד יכולים להיות רבנים מורי הוראה, אחוז אחד יכולים להיות בעלי תלמוד - ר"מים בישיבות וכד', 99% הנותרים יהיו בעלי-בתים העוסקים לפרנסתם ברוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה.
וזו כוונת דרשת חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. שכל אדם ואדם חייב לקבוע עיתים לתורה בכדי שיהיה קשור אל הקודש ואל א-לוקיו, על-כך הוא נידון בעולם הבא ("קבעת עיתים לתורה?"), ועל זמן זה המוקדש לתורה הוא צריך למסור את נפשו - אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה.
לעיתים אני פוגש באברך אשר חובש את ספסלי בית המדרש שנים רבות (שיעור י"ג ומעלה). ולדעתי מי שלאחר שנים כה רבות עדיין "מתפרנס" ממלגת הכולל ולא החל לעבוד זה כמעט תמיד מצב לא בריא.
נדיר מאד למצוא מי שיכול ללמוד ללא טרדות פרנסה כלל (אבא עשיר למשל), ויושב ולומד בשקיקה כך שהלימוד ממלא את כל עולמו והוא שמח ומרוצה ממה שהוא עושה. בדרך כלל זו ברירת מחדל שהאברך עצמו אינו חפץ בה, והיה טוב יותר לו ולעולם אילו היה נוקט בשיטת אביי: "הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי - ולא עלתה בידן".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עבודת ה' ליום העצמאות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
