ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ציון טוויל שליט"א, רב קהילת 'נצרים' תובב"א באריאל
באופן כללי, חברה בריאה צריכה להתבסס על אהבת ישראל גדולה, שלא נובעת רק ממקור של רגש, אלא גם מושרש בה רצון לדון את עם-ישראל ואת רועיו האמיתיים לכף זכות. ייסוד היסודות הוא להגיע למצב שבו מתקיים הפסוק: "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" (זכריה ח', יז).
תפקיד רב הקהילה מתוך-כך, הוא להשריש את אהבת ישראל הזאת ובכך ללמד סנגוריה על האומה. לכן, רבנו הרצי"ה, היה מקפיד על לימוד שמירת הלשון בישיבת "מרכז הרב" באופן מסודר השכם וערב, ולימוד זה היה בנפשו, ובכך רצה לגרום לכך שהאנשים יימנעו מדיבור לשון הרע איש על רעהו. כאשר קהילה תִּבנה על יסודות אלו גם אם יהיו בה חילוקי דעות לגיטימיים, יבינו שמציאות כזו אינה סותרת את השלום שצריך לשרור בקהילה, ולא יגיעו למצב שבו חושבים בלבם על רעת חבריהם.
נוסיף על-כך שיש גורמים נוספים המסייעים לאחדות הקהילה. בוודאי שהגורם המאחד המרכזי בקהילה צריך להיות לימוד התורה, אך בנוסף-לכך חלק מבריאותה של קהילה הוא המצב שהיא לא מתרכזת רק בחובותיה, כחצר סגורה, אלא משתדלת לתרום גם למישורים רחבים יותר בסביבתה כחינוך הנוער ועוד.
הכלל הוא שקהילה סגורה תמצא את עצמה בהרבה בעיות, אך קהילה נותנת - תפרח, לכן בקהילה צריכות להיות פעילויות נוספות על לימוד תורה, ובה צריך לחזק את הצדדים בנפש של חשיבות הקשר החברתי. נעיר כי בתחומים אלו יש לשתף כמה שיותר אנשים בקהילה כדי שכל אחד ימצא בה את מקומו.
לבנות את התורה בתוך הקהילה
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש בית המדרש של מכללת 'שערי משפט', ורב קהילה ברעננה
מעשה שאירע לפני כמה שנים בעיה"ק צפת, היה עבורי מעשה מכונן שעזר לי להגדיר מה מטרתה של קהילה.
היה זה בימי בין הזמנים של הקיץ, בזמן דמדומי חמה, בסמוך לבית הכנסת האר"י בצפת. לצידי עמדו שני בחורי ישיבה, פאות ארוכות מסתלסלות להם והם שוחחו ביניהם שיחה קצרה. האחד פנה לחברו והציע לו לנצל את הזמן שבין מנחה לערבית ללימוד קצר. "השתגעת?!" השיב לו חברו בנימה מבודחת "עכשיו בין הזמנים, זהו איסור 'בל תוסיף'. יש מקילים באיסור זה, אבל אני מחמיר בו מאד מאד".
השיחה המבודחת הזו מעלה בעיני סוגיה רצינית ופעמים גם כואבת. לא פעם אנו נתקלים בבוגרים של "טובי ישיבותינו" שלעת התבגרותם, כשהם "יוצאים לחיים" אין הם טורחים לשבץ בלוח הזמנים השבועי שלהם קביעות עתים לתורה.
קהילה אמיתית נועדה לא רק להיות מקום של תפילה, בשבתות או באמצע השבוע. היא נועדה להיות מקום הבונה את התורה בתוך הקהילה, או בעצם, בתוככי החיים עצמם. היא עושה זאת על ידי יצירת "מסגרות בלתי מסגרתיות", המאפשרות לבני הקהילה, גברים כנשים, צעירים כמבוגרים, לעסוק בתורה ולהתגדל בה בתוך החיים עצמם. מקום שבו אין איסור של "בל תוסיף"...
אפשר שבזאת נבין את החשיבות שנתן הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ג') ללימוד התורה של הלילה: "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חוכמתו אלא בלילה".
ההבדל שבין לימוד התורה שביום ללימוד התורה שבלילה הוא, שלימוד התורה שביום מתקיים בתוככי מסגרות הלימוד (עיינו שם בהלכה שלפני כן, הלכה י"ב, שם הרמב"ם מדבר על לימוד התורה שב"אהלי החכמים" או בבית המדרש) לעומת לימוד התורה שבלילה המתרחש בתוככי הבית: "כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו".
יהי רצון שנשכיל לבנות קהילות שאינן רק מקום תפילה, אלא מקום התעלות רוחנית לכל מרכיבי הקהילה. קהילות כאלו יעזרו להפוך את התורה לא ל"תורת המסגרת" אלא לתורת חיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
