ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
העתיד שלנו לעולם איננו ודאי מפני שאירועי החיים נתונים לתנודות פרועות וחשופים לסכנות מצערות, שעל רובם אין לנו שליטה, ובוודאי שאין לנו היכולת לחזות את התרחשותם. אפילו איברים בגופנו שתפקדו היטב עשרות שנים חדלים לפתע לתפקד כתקנם או לפעול באופן נורמלי - כאילו יש נורמליות בקיום האנושי.
לפיכך אין לנו ברירה אלא לנסות ולאמץ השקפה אופטימית על החיים, משום שאם כל הזמן נחשוב על כל מה שיכול להשתבש בחיינו ובעולמנו, לא נהיה מסוגלים לתפקד כבני אדם שפויים ומועילים. מבחינה זו אנחנו תלויים באוויר, לא פה ולא שם: אנחנו ערים לחוסר הוודאות שיש בחיים ולסכנות הגדולות וחוששים מפניהן, ועם זאת, אנחנו עורכים תוכניות ומתנהגים כאילו יש ודאות בעתידנו. זהו מצב של מתיחות טבעית שכולנו שרויים בו, מצב שאיננו מש מהתודעה שלנו לעולם, ולא משנה כמה נתאמץ להדחיק אותו.
פסיכיאטר יהודי ידוע, ארנסט בקר, כתב פעם יצירה מצוינת שנקראה "הכחשת המוות", שבה הוא מתאר את המנגנון האנושי שמאפשר לנו לחיות ולקוות גם כשאנחנו ערים כל הזמן לכך שהחיים תמיד יתערבו בעניינינו וישבשו את התוכניות.
התורה מדגישה שהמוסריות היא מצב אנושי שממנו אין מילוט או יוצאים מן הכלל. עם זאת, התורה תובעת מאתנו לחיות חיים של שמחה ומלמדת אותנו שדיכאון ועצבות רק מרחיקים אותנו מהבורא. אנחנו אמורים לעבוד את הקב"ה מתוך שמחה ותקווה. אי אפשר להגיע להשראה אלקית מתוך עצבות או תסכול. היהדות, שמלמדת אותנו שהנשמה שלנו נצחית, מתמודדת עם עניין המוות בצורה מציאותית, ובכל זאת שומרת תחושת נצחיות שכל אדם יכול להתחבר אליה.
ישנם אירועים רבים מאוד בחיינו שאיננו יכולים לשלוט בהם או לחזות אותם, ולכן חשש מפני הבלתי ידוע הוא דאגה עקרה. אך בכל מה שנוגע לדברים בחיים שכן נמצאים בהישג ידינו, שהם חלק מההתנהגות היומיומית שלנו וממעשינו, אלה הדברים החשובים באמת. אסור לנו להתמהמה או להתעכב בעשיית הטוב או לדחות זאת למחר. דברי רבי עקיבא נכונים גם היום: "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה". אל תאמר שתלמד תורה כשתתפנה לכך, שמא לא תתפנה. זה הכלל שחז"ל לימדו אותנו: החיים חסרי ודאות ולכן אסור לנו להרשות לנטייה שלנו להתמהמה לשלוט באינסטינקטים שלנו לעשות טוב ולדחות למחר מעשי הקדושה שאנחנו יכולים לעשות.
התורה מדגישה את העניין הזה בפנינו כשהיא אומרת את הפסוק הידוע "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עוד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". רבנו אברהם אבן עזרא אמר פעם בצורה תמציתית להפליא: "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין. אם כן, דאגה מנין?" הוא הולך בעקבות עצתו של משורר מזמור התהלים, במקרה הזה, משה רבנו, שאומר שעלינו למנות את ימינו.
כל יום הוא מצרך יקר שאסור לבזבז על מעשים קטנוניים, טיפשיים, עצובים או מרושעים. הציווי לחיות את החיים בדרך הזאת נמצא בלבה של המחשבה היהודית ושל אורח החיים היהודי. למעשה, נוכחות המצוות בחיינו היא זאת שמאפשרת לנו להפוך את היום, כל יום, למיוחד ובעל ערך, מפני שהיום אני עושה את חובתי כלפי הבורא ובכך קושר את עצמי לנצח. החיים באמת ובתמים מתערבים ומפריעים לתוכניות ולתחושת הוודאות שלנו, אבל אנחנו צריכים להתעלות ולהתמודד עם הקשיים והאתגרים מתוך רצון, אמונה ותקווה לטוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














