ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
העתיד שלנו לעולם איננו ודאי מפני שאירועי החיים נתונים לתנודות פרועות וחשופים לסכנות מצערות, שעל רובם אין לנו שליטה, ובוודאי שאין לנו היכולת לחזות את התרחשותם. אפילו איברים בגופנו שתפקדו היטב עשרות שנים חדלים לפתע לתפקד כתקנם או לפעול באופן נורמלי - כאילו יש נורמליות בקיום האנושי.
לפיכך אין לנו ברירה אלא לנסות ולאמץ השקפה אופטימית על החיים, משום שאם כל הזמן נחשוב על כל מה שיכול להשתבש בחיינו ובעולמנו, לא נהיה מסוגלים לתפקד כבני אדם שפויים ומועילים. מבחינה זו אנחנו תלויים באוויר, לא פה ולא שם: אנחנו ערים לחוסר הוודאות שיש בחיים ולסכנות הגדולות וחוששים מפניהן, ועם זאת, אנחנו עורכים תוכניות ומתנהגים כאילו יש ודאות בעתידנו. זהו מצב של מתיחות טבעית שכולנו שרויים בו, מצב שאיננו מש מהתודעה שלנו לעולם, ולא משנה כמה נתאמץ להדחיק אותו.
פסיכיאטר יהודי ידוע, ארנסט בקר, כתב פעם יצירה מצוינת שנקראה "הכחשת המוות", שבה הוא מתאר את המנגנון האנושי שמאפשר לנו לחיות ולקוות גם כשאנחנו ערים כל הזמן לכך שהחיים תמיד יתערבו בעניינינו וישבשו את התוכניות.
התורה מדגישה שהמוסריות היא מצב אנושי שממנו אין מילוט או יוצאים מן הכלל. עם זאת, התורה תובעת מאתנו לחיות חיים של שמחה ומלמדת אותנו שדיכאון ועצבות רק מרחיקים אותנו מהבורא. אנחנו אמורים לעבוד את הקב"ה מתוך שמחה ותקווה. אי אפשר להגיע להשראה אלקית מתוך עצבות או תסכול. היהדות, שמלמדת אותנו שהנשמה שלנו נצחית, מתמודדת עם עניין המוות בצורה מציאותית, ובכל זאת שומרת תחושת נצחיות שכל אדם יכול להתחבר אליה.
ישנם אירועים רבים מאוד בחיינו שאיננו יכולים לשלוט בהם או לחזות אותם, ולכן חשש מפני הבלתי ידוע הוא דאגה עקרה. אך בכל מה שנוגע לדברים בחיים שכן נמצאים בהישג ידינו, שהם חלק מההתנהגות היומיומית שלנו וממעשינו, אלה הדברים החשובים באמת. אסור לנו להתמהמה או להתעכב בעשיית הטוב או לדחות זאת למחר. דברי רבי עקיבא נכונים גם היום: "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה". אל תאמר שתלמד תורה כשתתפנה לכך, שמא לא תתפנה. זה הכלל שחז"ל לימדו אותנו: החיים חסרי ודאות ולכן אסור לנו להרשות לנטייה שלנו להתמהמה לשלוט באינסטינקטים שלנו לעשות טוב ולדחות למחר מעשי הקדושה שאנחנו יכולים לעשות.
התורה מדגישה את העניין הזה בפנינו כשהיא אומרת את הפסוק הידוע "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עוד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". רבנו אברהם אבן עזרא אמר פעם בצורה תמציתית להפליא: "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין. אם כן, דאגה מנין?" הוא הולך בעקבות עצתו של משורר מזמור התהלים, במקרה הזה, משה רבנו, שאומר שעלינו למנות את ימינו.
כל יום הוא מצרך יקר שאסור לבזבז על מעשים קטנוניים, טיפשיים, עצובים או מרושעים. הציווי לחיות את החיים בדרך הזאת נמצא בלבה של המחשבה היהודית ושל אורח החיים היהודי. למעשה, נוכחות המצוות בחיינו היא זאת שמאפשרת לנו להפוך את היום, כל יום, למיוחד ובעל ערך, מפני שהיום אני עושה את חובתי כלפי הבורא ובכך קושר את עצמי לנצח. החיים באמת ובתמים מתערבים ומפריעים לתוכניות ולתחושת הוודאות שלנו, אבל אנחנו צריכים להתעלות ולהתמודד עם הקשיים והאתגרים מתוך רצון, אמונה ותקווה לטוב.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה מברכים על פיצה?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה המשמעות הנחת תפילין?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















