ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
אנו נשואים מספר שנים. בקשר בינינו יש עליות וירידות. יותר ירידות מעליות. שנינו מדברים על כך, אבל הבעיה לא נפתרת. היינו אצל יועצים ויועצות, יש תזוזה ואח"כ שוב נפילה. אני מרגיש כאילו אני "תקוע". כאילו שבידי לפתור את הבעיה אם אשנה התנהגות ותגובות. אבל אין לי כח לשנות. אני מצטער על כך. ואני חרד, איך אעמוד לפני הקב"ה ביום הכיפורים, כאשר אין לי שום מילה טובה על עצמי?
תשובה:
חכמים מדריכים אותנו בשתי הדרכות הנראות כסותרות. מחד: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" (אבות ב') ומאידך: "אם אין אני לי, מי לי"?! (אבות א'). ואנו תמהים, מה אם כן אדם צריך לחשוב על עצמו. מאמר אחד מלמדנו שאנו צריכים לקחת אחריות ואם אנו לא ניקח, איש לא יקח אחריות במקומנו. אך המאמר השני מלמדנו שאסור לנו להאמין בעצמנו. וכיצד ניקח אחריות? ברור שדברי חכמים משלימים זה את זה. אם מדובר באחריות על שלום בית, כמו אחריות על פרנסה ועל חינוך הילדים ועוד ועוד, ודאי שהאחריות עלינו. אנו צריכים להאמין בעצמנו, ולהרגיש שיש לנו את הכח לשנות דברים כדי לבנות טוב יותר ונכון יותר. ההנחיה שלא להאמין בעצמנו באה, בזמן הצלחה, כאשר נראה לנו שהצלחנו לייצב את הבית או את הפרנסה, ואנו מורידים מהדריכות והדאגה לתחומים הללו, כי "ב"ה הכל כבר בסדר". כאן באים דברי חכמים, שלא להרפות מהמתח החיובי של התיקון והעשייה, כי הרפיית הדריכות מביאה לנפילה.
הנה אתה מתאר דרך ארוכה שהלכתם, בלא הועיל, ואתה מאשים את עצמך בכך שאינך פועל מספיק ואינך מצליח לשנות. מהאשמה עצמית לא יוצאת שום טובה! האשמה עצמית רק גורמת לייאוש ולכניסה לדרך ללא מוצא. קח את הרגשת ה"תקיעוּת" והפוך אותה לזרז, קטליזטור, כדי למצוא את הכלים והדרכים לצאת מה"תקיעות" שלך.
"תשובה" פירושה, תנועה קדימה, להיות יותר טוב, יותר זהיר וכד'. ביום הכיפורים כאשר תעמוד לפני הקב"ה ותבקש סליחה ומחילה, דע שהקב"ה אוהב אותך, ורואה את הצער שיש לך על המצב. הוא רואה כמה קשה לך מזה שאתה מרגיש כאילו אין אונים, "אין לי כח לשנות". הצער הזה הוא אשר יביא עליך את הטובה, ויגרום לך לא להרפות, ולחפש עוד ועוד דרכים לפרוץ קדימה.
מי שאינו רוצה לשנות, יש לו קושי לעמוד בפני הקב"ה. מפני שברצונו אינו חפץ להתקדם ולהיטיב, והוא מתבצר בעמדתו . כך למדנו באורות התשובה (פרק ה'): "העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת... היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה". אך אתה נמצא במקום אחר לגמרי. אתה רוצה לשנות אבל מרגיש שאין לך כוח ויכולת. עם הרצון הזה תתייצב לפני בורא עולם והוא יברך את רצונך ויגרום לך להצליח להוציאו אל הפועל. בעז"ה, המשיכו אתה ואשתך במאמץ להגיע לפיתרון, ותכנסו אתם וכל המשפחה לשנה טובה ולחיים טובים!
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
37 - סדרי עדיפויות בבניית הבית
38 - מי יכול לעמוד לפני ה' ביום הכיפורים?
39 - אני לוזר
טען עוד

רמב"ם וכוזרי

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

סינון פסולת בשבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה מברכים על פיצה?

למה ללמוד גמרא?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך ללמוד אמונה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך נראית נקמה יהודית?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















