ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אך לפתע, באמצע תפילת מוסף, כשהשעון הורה על דקה ל19:00, נעצר השעון מלכת. התפילה נמשכה וארכה שעות רבות. כאשר תפילת נעילה הסתיימה החל המחוג לנוע שוב, ולפי השעון תפילת ערבית של מוצאי הצום הסתיימה באותה שעה של כל בתי הכנסת האחרים. כל החסידים היו בטוחים שהשעון נעצר אבל הזמן המשיך לזרום, אולם להפתעתם העצומה כשהם יצאו מבית הכנסת הם פגשו את מתפללי בתי הכנסת האחרים בעיר. הרבי פשוט הוציא אותם ממסגרת הזמן.
סיפור זה מבטא רעיון יסודי העומד בעומק יום הכיפורים, כמתפרש בגמרא ובמדרשים. "ימים יוצרו ולו אחד מהם - זה יום הכיפורים" (תנא דבי אליהו רבא, א'). יתרה מזו - בגמרא (יומא כ') מבואר, שיום הכיפורים שונה מכל ימי השנה בכך, שבכל ימות השנה יש לשטן רשות להשטין (ובלשון פשוטה - לכוחות רעים, ונפילות יש מקום להיאחז) אך ביום הכיפורים אינו יכול לקטרג, מפני שהשטן בגימטרייה - 364, ללמדך ש364 ימים בשנה יש לו כוח, אך ביום ה365 הוא יום הכיפורים אין לו כוח. כלומר - יום הכיפורים הוא יום מחוץ למסגרת הזמן הרגילה, "מנהרת זמן" (אמיתית).
ועדיין צפה השאלה - מדוע לכפרה ולתשובה חשוב לצאת מחוץ למסגרת הזמן?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. ביום הכיפורים האדם עוצר ליום את מסגרת החיים החומריים הרגילים, מידמה למלאך - לא אוכל, לא שותה, לבוש בגדי לבן ועוד, וכמלאך הרי הוא יצור רוחני שלא נופל בחטא והוא נטהר. לכן גם בממדים האחרים של העולם כזמן (וכן המקום ועוד - אך תקצר כאן היריעה), אנו משתחררים לרגע מהמסגרת.
ועדיין עולה השאלה - אמת, ביום הכיפורים אנו מלאכים אך בשאר השנה אנו בני אדם, ואם כן כיצד מתכפרים עוונות כל השנה?
על כך מספרים: מעשה באחד מתלמידי בעל התניא, שהתחבר לפושעים והידרדר לתרבות רעה, אך המשיך לשמור על קשר עם רבו. וכך במשך מספר שנים - היה עושה עבירות ופשעים בחוץ ואילו לבית המדרש של רבו היה מגיע, כשהוא מתלבש ומתנהג כיהודי ירא שמיים. יום אחד אמר לעצמו - עד מתי אני משקר את רבי? אבוא אליו בלבוש ובהנהגה כפי שאני נוהג בכל השנה.
כאשר הגיע לבית המדרש כאחד הפושעים, נרתעו ממנו כל התלמידים, ורק בעל התניא קיבלו בחמימות. אמר התלמיד לרבי - "רבי, שיקרתי אותך, באמת כל השנים התנהגתי כאחד הפושעים". הסתכל בו בעל התניא במבט נוקב ואוהב ואמר לו: "ידעתי תמיד שכך אתה נוהג בחוץ, אך מניין לך ששיקרת אותי, אולי שיקרת את הפושעים שבחוץ"?
וזו האמירה של יום כיפור - גם כאשר האדם חוטא ופושע מבחוץ הרי הוא מלאך מבפנים. שבירת מסגרות החיים הרגילות, אינה בריחה מן העולם אלא כניסה פנימה לאמת הטהורה שלנו, וממילא - החטאים מתקלפים ומתכפרים.
זה נכון לכול אחד מאיתנו. זה נכון גם לעם כולו. לאחרונה, התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שרק 6% מהיהודים בישראל מעידים על עצמם שהם "בכלל לא" מקפידים על המסורת היהודית. מכאן למדנו, שלעומת הקליפה התקשורתית והחיצונית הדקה, מבפנים עם ישראל אוהב וקשור לה'. זו האמת הפנימית שלנו, וכל המתנכלים להתיישבות מרגישים בכך ומרוב פחד מגבירים את מאבקם.
אנו בגרעינים רואים כל הזמן את הצימאון ההולך ומתגבר לדבר ה'. נתחזק ונפעל בגבורה מתוך הידיעה - כל המפריעים סופם להעלם ואילו ישראל ייטהרו ושם ה' יתגלה בשלמות.
הקשר אל ה' – תפילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עבודת ה' לחופש
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
