ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
• מבנה - הלולב מורכב משדרה, וכשהיא נגמרת מתחיל העלה האמצעי המכונה "תיומת", הענף העליון. כל עלה מורכב משני עלעלים שמחוברים בגבם.
• סוג - יש יותר משבעים סוגים של דקלים, לכאו' כולם כפות תמרים ולכן הם כשרים. לולב 'וושינגטוני' פסול כי אין לו עמוד שדרה, הוא בצורת כף עגולה. לולב קנרי - הבעיה בו זה שהפרי שלו אינו אכיל והתורה אמרה "כפות תמרים" הסימן של הכפות זה תמרים. יש מי שאומר שסוף סוף יש בו פרי והוא מין תמר ולכן הוא כשר, אך יש פוסקים שכתבו לא לקחת אותו וליטול לולב של תמר רגיל 1 , וכן יש לנהוג. סימניו של הקנרי - הרבה יותר גמיש ורך ולכן בשדרה עליו נוטים למטה (לעומת לולב רגיל שעלי השדרה נוטים למעלה), עליו היוצאים מן הצדדים יותר צפופים (יוצאים כל חצי ס"מ ובלולב רגיל כל ס"מ ולכן בעל יותר עלים), צבע יותר בהיר צהבהב לעומת הרגיל שנראה אפרפר.
• ישרות - אם הלולב עקום לצדדים או קדימה (בטן הלולב) אז הוא פסול, ודווקא בעקמומיות רצינית כמגל. עקמומיות כלפי השדרה (גב הלולב) לא פוסלת כי כך זה דרך גידולו. אך כדי שיהיה מהודר עדיף שלא יהיה עקום כלל אלא ישר לגמרי. (צורת הבדיקה היא להעמיד את הלולב זקוף מול עיניו ולראות אם הוא נוטה).
• שיעורו - ארבעה טפחים היינו לגר"ח נאה 32 ס"מ ולחזו"א 39 ס"מ. המדידה צריכה להיות עד המקום שבו מתחילה התיומת - רק השדרה היינו שאורך השדרה בלבד יהיה ארבעה טפחים .
• התיומת - הראשונים ואחריהם השו"ע והרמ"א 2 נחלקו כמה עלין צריכים להפרד בתיומת שלהם כדי שהלולב יפסל. השו"ע פוסק שצריך שרוב העלים ורוב כל עלה,והרמ"א פוסק שהעלה האמצעי נידון בפני עצמה ואם נחלק ברובו פסול. מקור לרמ"א מדברי הר"ן שכותב שעשו ראשו של לולב כמו ראשו של אתרוג, וצריך לדקדק בזה. וכך נוהגים, וכפי שנפרט:
דרכה של התיומת להתחלק: אם כל אחד מהעלעלים הולך לצד אחר בצורה בולטת (כזה: v) זה נקרא "הימנק" והלולב פסול ביום הראשון שאין זה דרך גידולו.
אם נחלקה התיומת, לפי הרמ"א כנ"ל - כדי שיהיה פסול צריך שיתחלק העלה עד השידרה.
הגר"א - פוסק שדי ברוב העלה לפסול משום שרובו ככולו. הט"ז - פוסל אם נחלק העלה באורך טפח (כ - 8 ס"מ לגר"ח נאה). פעמים הט"ז מחמיר יותר מהג"א והדבר תלוי באורך הלולב 3 .
המ"ב אומר שבפחות מרוב אין להחמיר אך כותב הרמ"א "לכתחילה מצווה מן המובחר נוהגין ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל". צריך להיזהר שמחמת הנענועים בחג לא תחלק התיומת ותפסל.
הרא"ש כתב שתיומת שנסגרת כלפי עצמה כלפי פנים בצורת האות פ"ה (המכונה "כפתור" בפי עם-ישראל), היא לולב מהודר כי הוא לא ייפרד, אך יש פוסקים (הר"ן) שהורו שזה פסול מצד כפוף שנכפף ראשו. אם זה רק בתיומת רוב הפוסקים כותבים שאין בעיה, אבל אם גם בעלים הקרובים אז זו בעיה ולא יקנה לולב זה.
אם שני העלעלים לא נגמרים ביחד לאורך או לרוחב אם רוב העולה חופף כשר אך אינו מהודר. כיון שצריך שהעלים יהיו מקבילים משני הצדדים כי זה דרך ברייתו, אם מורידים מצד אחד צריך להוריד גם מהצד השני.
• "קורא" - קליפה בצבע חום אדמדם שעוטפת את הלולב בדרך גדילתו וסוגרתו, ולפעמים עוטפת גם את התיומת. יש בה יתרון שהיא שומרת על הראש מהודק, אך מצד שני אולי בפנים יש פסול כגון הימנק ונפרדה תיומת ולא רואים.
יש שמחזרים אחר לולב עם קורא, אבל לעניין הנענועים קשה לכסכס, לכן כדאי לפתוח מהצדדים למטה כדי שיהיה ניתן לכסכס. אשכנזים בד"כ מחמירים לפתוח ולראות כדי שלא יהיה פסול. וכל אחד ילך לפי מנהגו.
• יבש - אם הלולב הגיע לגדר "יבשו פניו" שהעלים נעשים כמעט לבנים-פסול 4 .
אם הלולב נקלף בציפורן הרמ"א מתיר בדיעבד כשאין לולבים (לא רלוונטי במציאות השווקים שלנו). יש להשתדל שראשו של הלולב לא יהיה יבש (מצוי).
• אם הלולב מעופש פסול, אך אם יש קצת עובש הלולב כשר אך ודאי שאין זה הדר.
• פסול כווץ מעיקר הדין שייך דווקא בשדרה, ויש תוספת הדר שגם בתיומת לא יהיה כווץ כגון שהתיומת הולכת בצורה של זיגזג.
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
בריאת העולם של פסח
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
