ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאב לתשע בנות, וביניהן נערות ונשים צעירות, למדתי ששאלת הצניעות בלבושי הבנות נעשתה בזמן האחרון כאובה. במשך מספר שנים, קובעי הטון באופנה העולמית 'הרשו' ללבוש חצאיות ארוכות. אמנם לא תמיד זה נחשב הכי 'אין', אבל במסגרת הפלורליזם הפוסט-מודרני ניתנה רשות ללבוש חצאיות בכמה אורכים, והדתיות - תוך ויתורים מסוימים - יכלו להסתדר. בחסות הסובלנות הזמנית הזו אף התפתח הסגנון המיוחד של המתנחלות עם החצאיות הארוכות לוחכות הרצפה - קצת שאנטי עם נגיעות עדכניות. קו שמשדר פשטות איכותית, עם כביכול הבטחה לעצמאות ייחודית.
אלא שלאחרונה החצאיות הארוכות ממש יצאו מהאופנה. האנשים הקובעים בענף גמרו והחליטו שארוך זה 'אאוט', והדתיות במבוכה. מצד אחד יש מחויבות לריבונו של עולם ולתורתו הקדושה, ומנגד - איך אפשר להמרות את צו האופנה. איך יוכלו להראות את פניהן ברחוב לאחר שבכל רשתות הטלוויזיה וכלי התקשורת החילוניים הועברו רמזים חד משמעיים של כוהני האופנה המובילים ולפיהם "ארוך זה כבר לא זה", ומי שממשיכה ללבוש ארוך היא ממש "לא בעניינים". ובכל החנויות הנחשבות אין יותר חצאיות ושמלות ארוכות.
שלושת מעגלי הצניעות
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
383 - בידינו למעט את הייסורים
384 - צניעות ועצמאות
385 - לשמוח עם כולם
טען עוד
חטא אישי
הצניעות נועדה להדגיש את הצד הרוחני-הנשמתי שבאדם, ומנגד הפריצות שמה את הדגש על הצדדים הגופניים-חומריים. לפני חטא אדם הראשון התהלכו אדם וחוה עירומים בגן עדן, כי עדיין לא נכנס בהם יצר הרע, ולא היה בזה שום פגם. אולם לאחר החטא והופעתו של יצר הרע, נעשה האדם מוגבל, והוא אינו יכול לעמוד על משמעותו הרוחנית בלא התבוננות מעמיקה. וככל שהוא חושף יותר את הצדדים החיצוניים שבגופו, כך הם מתגברים עליו וחוסמים את יכולת ההתבוננות הרוחנית.
לטווח הקצר נראה כאילו הפריצות מסייעת לגילוי עוצמת החיים, שכן החשיפה יוצרת גירוי וריגוש מיידי. אבל מי שמביט יותר לעומק ויותר לטווח ארוך, מבחין ללא ספק שדווקא הצניעות מגלה את העוצמה הפנימית שבחיים, את הקדושה, ומתוך כך גם הצדדים החומריים מתברכים ומתעלים.
אין לנו התנגדות לחומריות ולגוף, להיפך - לכל תחום יש ערך ומקום. אבל מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא בעל כורחו בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להבליטו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה.
האהבה
האהבה שבין בני הזוג היא יסוד החיים, הקדושה, השמחה והגאולה. לא כאן המקום להאריך בכך, רק נזכיר שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" שעליה אמר רבי עקיבא שהיא "כלל גדול בתורה" יכולה להתקיים בשלמות רק בין בני הזוג.
הצניעות, בנוסף לכך שהיא מעמידה את היסוד הרוחני שבאדם על מקומו החשוב, היא גם שומרת על קדושת הנישואין. ידוע לכל שפריצות חמורה מרסקת את המשפחה. אולם צריך לדעת שכל חוסר צניעות, ואפילו קל, פוגע במשפחה. האהבה צריכה להיות מופנית אל בן הזוג, כי רק איתו האהבה יכולה להופיע בשלמות. כל איבוד של כוח האהבה כלפי אנשים אחרים, הוא על חשבון האהבה בבית - דבר שפוגע הן בבן הזוג והן בילדים ובחינוכם.
האהבה איננה דבר חיצוני שתיכף ומייד אפשר לעמוד על מלוא עומקו. אמנם כבר בתחילה היא מסעירה, אבל ישנם עוד רבדים עמוקים שהולכים ונחשפים שלב אחר שלב. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה, שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה. וממילא כאשר השלב הראשון מגיע לידי מיצוי - אין יכולת להתחדש ולהגיע לרובד עמוק יותר, והזוגיות הופכת למשמימה, מתסכלת ומאכזבת. כביכול היופי החיצוני הבטיח חיים טובים ומאושרים לנצח נצחים, ועתה לא נותר כמעט כלום. וחוזרים לחפש ריגושים ותקווה בחוץ.
אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מדגיש תחילה את הנשמה, ומתוך כך הוא מתייחס לצדדים הגופניים ביראה ובחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם. והאהבה הולכת ומתחדשת, בשילוב נכון של נשמה וגוף, מרובד לרובד, מעומק לעומק, עד אין קץ.
מידת ישראל צניעות
הצניעות ושמירת קדושת המשפחה היא מיסודות היהדות. את הציווי הכללי שבתורה (ויקרא יט, א) "קדושים תהיו" מפרש רש"י: "הוו פרושים מהעריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". ועוד נאמר לגבי איסור עריות (ויקרא יח, כד): "אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים".
גם כשהיינו משועבדים לאומה המצרית, שאמרו עליה חז"ל (תו"כ אחרי פ"ט) שלא היתה כמוה אומה שטופה בתאוות זימה ובגילוי-עריות, לא נסחפנו אחרי מנהגיהם של המצרים ושמרנו על הצניעות.
תכונת הצניעות, המוטבעת בעם הישראלי לדורותיו, היתה התשתית לכל ההישגים הרוחניים הכבירים של עם ישראל, ולכן התורה מדגישה את ערך הצניעות והקדושה.
בחוקתיהם לא תלכו
וזהו שנצטווינו (ויקרא יח, ג): "ובחקותיהם לא תלכו". והכוונה שלא ללכת במנהגי הפריצות או עבודה זרה של הגויים, מפני שהליכה זו מטשטשת את האופי הייחודי שלנו.
הצניעות אם כן שומרת על עצמאות מחשבתנו ועל חירות רוחנו. הלא יצאנו לחירות משעבוד מצרים כדי לקבל את התורה הקדושה ולגלות את אורה בארץ ישראל, ולהביא מתוך כך תיקון וגאולה לעולם. ואיך נמעל בשליחותנו המקודשת ונכניס את עצמנו מרצון לעול תרבות הגויים, בהיגררות חסרת טעם אחר אופנה שנקבעה בנכר.
ערך היופי
חשוב להדגיש: יש ערך לכך שאדם יופיע באופן נאה ומכובד, ובפרט אישה שנטייתה ליופי תלבש בגדים יפים ומתאימים, שמכבדים את צלם האלוקים שבה, כי ההופעה החיצונית היא חלק ממלוא האישיות השלמה, שבאה לידי ביטוי גם ביופי. אך כדי שיופי זה לא יזלוג לכיוונים שליליים, ישנן הגדרות הלכתיות ששומרות עליו במסגרת הראויה.
על רמאות עצמית
ויש שטוענות בתוקף רב שבאמת הן אוהבות ורוצות את הבגדים הללו מתוך בחירתן וטעמן, ורק במקרה יצא שזו המודה כעת. והראייה לכך שהן בכלל לא מושפעות מהמודה, שכך הן מרגישות בתוכן גם בעת שהן עומדות לבדן מול הראי. ובכלל לא חשוב להן להראות יפות בעיני מישהו אחר, אלא הכי חשוב להן להיראות יפות בעיני עצמן, ללבוש דבר שידגיש את היופי הפנימי שלהן.
והן לא שמות לב לכך שכל מושגי היופי שלהן נעים ונדים על פי רוחם של בתי האופנה הגדולים שבמערב, שמסיבות כלכליות מגייסים אומנים ומעצבים כישרוניים כדי לחדש מעת לעת קו אופנתי. תחילה הם מלבישים בקו החדש שחקניות ודוגמניות ושאר מפורסמות, ובמשך מספר שבועות נותנים לשאר הנשים להתבונן בהן ולקנא. מיד לאחר מכן מתחילים בייצור רחב של בגדים בקו הזה, וכמובן גובים עליהם מחיר גבוה, בהתאם ליוקרה שבחידוש. תוך שבועות ספורים המפעלים השונים מנסים בזריזות רבה לחקות את הקו החדש, כדי שגם הם יספיקו לרכוב על הגל ולמכור בגדים ביוקר. אמנם לא ביוקר כמו בתי האופנה המובילים, אבל בהחלט במחיר גבוה בהרבה ממחיר הבד והייצור. וכך משתלבים האינטרסים הכלכליים של בתי האופנה היוקרתיים עם אלו של המפעלים הגדולים. ובארץ מתחילות נשים להתמרמר שבגלל שהן במזרח התיכון הבגדים הנכונים עוד לא הגיעו לכאן, אבל תיכף אפשר להשיג אותם בכיכר המדינה, ואח"כ בעוד חנויות. בשלב הזה מגיעות הדתיות החדשות, ומתוך חירות מוחלטת מגיעות למסקנה המקורית, כי בדיוק אלה הבגדים שהן עצמן תמיד רצו ללבוש. ורק נותרה דילמה מה עושים עם ההתנגשות שנוצרה בין הדת למצפון האסתטי.
מילא כשאדם יודע שהוא נגרר. אבל כאשר משערות ראשו ועד ציפורני רגליו כולו גרור, ובעודו נסחב הוא טוען שהכול נעשה מתוך חופש מוחלט ותפישה מקורית, הרי שהוא "חקיין עלוב", והסיכוי שיתפקח בלא מכה חזקה על הראש - זעום.
תימהון מהסלון
אחר כך יושבים אנשים בסלון ושואלים מדוע מר נתניהו נכנע ללחץ הבינלאומי. מדוע אינו מעז לומר שיש לנו זכות מלאה על ארץ ישראל כפי שכתוב בתנ"ך, ועלינו ליישב אותה למלא אורכה ורוחבה.
אם דתיות וחרדיות אינן מוצאות עוז בלבבן לשמור על כללי ההלכה בניגוד לקו שהכתיבו מעצבי האופנה, ואפילו חנויות שקמו עבורן, עם הבטחה לעצמאות, אינן מצליחות להיות נאמנות להלכה; אם חייל אינו מעז להיות נאמן לתורת ישראל מול פקודה לגרש יהודים או להפר את כללי הצניעות; אם ממליצים לרבנים להיות חכמים ולא להיות צודקים ולדבר רק על מה ששר הביטחון ובג"ץ ומעצבי דעת הקהל מרשים להם לדבר; אם מחנכים אינם מעיזים לדבר על צניעות מאימת הליברליות הפמיניסטיות - איך ירצו שמר נתניהו יעז לחרוג ממה שמעצבי דעת הקהל הבינלאומית מרשים לו לומר...
אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך, אבינו מלכנו הרם קרן משיחך.
מי יושב במקום שלי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה זה בכלל אמונה?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
