ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה
בית המדרש מדורים מדורים נוספים

גליון מס' 218

מתכוננים לט"ו בשבט ישראלי

העובדה שבעולם הכללי יש חיי תרבות ורוח מפותחים במגוון נושאים יוצרת צורך דומה גם אצלנו. ואכן ב"ה בשנים האחרונות מתפתחים יותר ויותר החיים התרבותיים המתאימים לרוח היהודית. אולם, כל חיי התרבות היהודיים עדיין אינם מהווים תחליף לדרך המקורית והאמיתית שיצרה לנו התורה לשבירת השגרה - השבתות והחגים.
מוקדש לעלוי נשמת
אפרת בת נעמי
לחץ להקדשת שיעור זה
בימי קדם, היו האנשים עובדים ברציפות לפרנסתם 'מצאת החמה עד צאת הנשמה'. הגויים לא זכו אפילו ביום מנוחה שבועי. אולם טבעו של האדם, שמעבר לצורך במנוחה פיזית, זקוק הוא ליציאה רוחנית ותרבותית מהשגרה האפרורית השוחקת. מידי פעם, האדם חש בתוכו דחף פנימי עז לנשום מעט 'אוויר אחר'. דחף זה בא על סיפוקו אצל העמים הקדמונים בחגים ובחיי ה'דת'. באותם ימים, לא היו אירועי תרבות, רוח ואפילו - ספורט מחוץ לחיים הדתיים ולחגים. כוכבי התרבות היחידים היו כוהני הדת ואלו שסביבם.
עברו דורות, והיוונים הפיצו בעולם את התרבות ההלניסטית שהיא אחד היסודות העיקריים בתרבות המערב. אחד החידושים המרכזיים בתרבות זו היה קיומם של חיי תרבות ורוח מחוץ לעולם הדתי. כך מתפתחים למשל - אירועי ספורט, הופעות ומרוצים מחוץ לעולם הדתי. כמובן, גם אצל היוונים הכל התחיל מהחיים הדתיים, למשל - מרוצי הספורט, ה'אולימפיאדות' היו לכבוד האלים השוכנים על פסגת האולימפוס, אך בהמשך דחקה האולימפיאדה את אלי האולימפוס וקיבלה חיים עצמיים משלה. (כך מוצאים אנו (ע"ז מ"ד) את רבן גמליאל שרחץ במרחץ שיש עליו פסל של האלה - 'אפרודיטי'. תמה עליו גוי אחד. ענה לו רבן גמליאל - אפרודיטי היא קישוט למרחץ ולא שהמרחץ הוא לכבוד אפרודיטי. העיקר הוא בית המרחץ ולא הלבוש הדתי שלו).
כך נוהגים אומות העולם. ובמבט מעמיק, אפשר להסביר את דרכם בכך שאין להם יכולת להתחבר לאלוקים בחיי העולם הזה. לפיכך, חיי היום יום שלהם הם חיים חומריים, ורק כשיוצאים מהשגרה הם נפגשים עם האלילים. בהמשך, כש'אלוהים' - אליל הוא כל כך מרוחק אין סיבה לפגוש אותו גם כששוברים את השגרה, והיוונים בונים עולם שלם של חיי תרבות ורוח המנותק מחיי הדת.
שונה היא דרכם של ישראל. אנו פוגשים את אלוקים בין בשגרה ובין מחוץ לשגרה. התורה העניקה ליהודי מערכת חיים שלמה, הכוללת גם חגים, ומאפשרת לו לבוא על סיפוקו גם בצורך לצאת מהשגרה.
אמת, העובדה שבעולם הכללי יש חיי תרבות ורוח מפותחים במגוון נושאים יוצרת צורך דומה גם אצלנו. כמובן, אנו צריכים ליצור חיי תרבות ורוח שמתאימים לנו, ואכן ב"ה בשנים האחרונות מתפתחים יותר ויותר החיים התרבותיים המתאימים לרוח היהודית. אולם, כל חיי התרבות היהודיים עדיין אינם מהווים תחליף לדרך המקורית והאמיתית שיצרה לנו התורה לשבירת השגרה - השבתות והחגים.
זוהי נקודה שחשוב שנשים אליה לב. אפשר לחוג את החג ללא שימת לב וכך הוא 'חולף לידינו' בלי שמיצינו אותו, ואת סיפוקינו לחפש באירועים תרבותיים כאלו ואחרים. ואפשר להתכונן כיאות לחג, להכינו כחג משפחתי, להשקיע גם באוכל ובצד החומרי, וכך החג הופך לאירוע משמעותי.
ט"ו בשבט הקרב ובא הוא דוגמא מצוינת לכך. יום זה ייחדו לנו גדולי המקובלים כיום של חיבור לארצנו הקדושה. אפשר להסתפק בנשנוש מזדמן של כמה פירות יבשים מחו"ל ולסיים בכך את החוויה. אך מי שרוצה לחיות את החג באמת, ראוי לו שישקיע מראש, ירכוש שפע של פירות חיים ויבשים מפירות הארץ, יפתח שולחן סדר מכובד, ישב עם בני משפחתו וחבריו, יקרא פסוקים ומאמרים, ויספר סיפורים בשבח הארץ ופירותיה.
זכתה תנועת קוממיות, ובצד המאבק השגרתי על שלמות ארצנו הקדושה, יסדה את חברת 'ט"וב הארץ', המאפשרת לנו להתחבר לארץ גם בעת שבירת השגרה - בט"ו בשבט. כולם מוזמנים לרכוש(בטלפון - 0502060357, ובאינטרנט - ( www.tuv-haaretz.co.il , את הערכות המיוחדות של ט"וב הארץ בהם כל הפירות על טהרת החקלאות היהודית בארצנו הקדושה. בערכה גם חוברת ובה סדר ט"ו בשבט, סיפורים ודברי תורה העוסקים בארץ ופירותיה. טעמו וראו כי ט"ובה הארץ מאד מאד.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא מדורים נוספים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il