ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
מדוע שתי משמעויות אלו קשורות עם התואר "גדול"? ומדוע התורה הקדימה את ערך התפילה שלנו לגדולת התורה, והרי לכאורה התורה היא תורת ה' מן השמים, והתפילה היא תפילת האדם, וגם אם האדם הוא איש המעלה, ברור שכח התורה הוא לאין ערוך גדול מכוחה של תפילה. כך למדנו גם מדברי חז"ל 3 שקראו לתורה "חיי עולם"- חיי נצח, ולתפילה "חיי שעה". מדוע אם כן הקדימה התורה את עובדת היותנו "גוי גדול" בזכות תפילתנו, לקריאתנו בשם זה בזכות נצח התורה שאנו שייכים לה והיא ניתנה לנו- לישראל?
לבירור הענין יש צורך בהקדמות אחדות. בראשית נתחיל לברר את המושג "גדול" בהופעתו בתורה.
יש לדעת כי התורה שהיא דבר ה' הפונה אלינו, אל האדם, אמנם משתמשת במילים שיובנו על ידינו, אבל איננה עוזבת לגמרי את מקורה האלוהי העליון. ועל כן יש בדבריה משמעות כפולה, המשמעות הנתפסת על ידינו, וגם אותה משמעות המזכירה לנו את מקורה האלוהי. המילה "גדול" במילון שלנו היא מילה המעידה על היחס בין מימדים שונים, שאחד גדול מחבירו הקטן. אבל גם אותו הנקרא על ידינו "גדול" הוא לא באמת גדול, כי לעומת גדול ממנו גם הוא יהיה נקרא קטן.
מהו גדול באמת?
במשמעותה האלוהית של המילה "גדול", צריך להיות מובן מוחלט שאיננו משתנה גם כשיעמוד מול גדלים אחרים. מה אם כן נקרא "גדול" בלשון הקודש, לשון האמת של תורת אמת? למי אפשר לקרוא גדול תמיד, בכל מצב ובכל זמן, מול כל אחד ואחד? כל המושגים שלנו משמעותם וחשיבות ערכם הוא רק מתוך עולמנו שלנו, ובגלל חשיבותו של העולם חשובים גם הם. אבל העולם כולו הוא עולם נברא, יש לו התחלה ויש לו סוף, יש לו עליות וירידות, ומתוך כך, כמו שהוא לא מוחלט כך כל מה שיש בו איננו מוחלט. אמנם התורה מלמדת אותנו שגם בבריאת העולם לא עזב אותו ה', אלא בירך את עולמו וקידש אותו, ומצא על ידי סידור מיוחד אפשרות להיות בקשר תמידי איתו. גדולתו של הקב"ה איננה יחסית, אין בה עליות וירידות, היא אמיתית יותר מכל אמת שבעולם, "אני ה' לא שניתי" 4 .
המילה "גדול" נקראת בפינו כתואר לקב"ה בהופיעו בתוך המציאות שלנו, שהרי מעבר למציאות זו של עולמנו אין לנו שום השגה ואיננו יכולים גם לדבר עליה. אם כן, בתוך עולמנו יש גדול אמיתי מוחלט, שתמיד, בכל מקום ובכל זמן יהיה גדול, "גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר" 5 . על פי זה, כל מה שקשור בקשר של קימא, שאינו ניתן להפסקה, עם הקב"ה, גם הוא יכול להקרא באותה גדולה, שהיא גדולת אמת ולא גדולה יחסית.
גדולת ישראל
מתוך כך ברור מדוע נקרא עם ישראל "גוי גדול", במובן המוחלט של המילה ולא רק בין העמים, שהרי לא נאמר "מי גוי גדול כמוך בין הגויים". לא בגלל קטנותם של הגויים אנו גדולים, ולא יקטן ערכנו גם אם יגדלו הגויים ככל שניתן להעלות על הדעת. גדולת ישראל היא מתוך דבקותו בה' הגדול, הגיבור והנורא, שלא השתנה, ואיננו משתנה, ולא ישתנה, ולעד ולנצח נצחים הוא הגדול, הוא הגיבור, והוא הנורא. ואם זכינו, וה' השכין את שכינתו בתוכנו ובחר בנו להיות לו לעם, הרי כמו שהוא נצחי בגדולתו כך בחירתו בנו היא נצחית, "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" 6 . ומתוך כך גם גדולתנו שלנו היא גדולת עולם, גם במובן העליון של המילה "גדול".
קשר זה שלנו עם מלך העולם הוא פנימי בעצם הויתנו ויצירתנו, בין אם הוא נסתר ובין אם הוא נגלה, אין זה דבר שיכול להשתנות בשום אופן. כך הם דברי הנביא מלאכי 7 : "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". וכדברי הרמב"ם באגרתו 8 , שהקב"ה הנציח את קיומנו, כביכול כקיומו הוא. ולכאורה קשה להבין: וכי יש שני נצחיים בעולם ח"ו, ה' וישראל, והרי זהו איסור עבודה זרה- "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" 9 ? התשובה לכך היא: קיומנו הנצחי הוא מתוך קיומו, כביכול, של הקב"ה, ואיננו קיים, ולא יוכל להתקיים בלעדיו בדרך טבעית או בכל דרך אחרת.
קיום גדול זה מופיע כלפי חוץ בשתי צורות: הצורה הפותחת היא הופעת הקשר מהקב"ה אל ישראל עמו במתן תורה, "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" 10 . הצורה השניה היא החזרת הקשר מאתנו אל הקב"ה: "דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני" 11 , "יקראני ואענהו עמו אנוכי בצרה" 12 , ועוד. שניים שהם אחד- תורה ותפילה- דבקותינו בה' והתגלותו בעולם על ידינו. "ואתם עדי נאום ה' ואני אל" 13 , "אין אלוהים בכל הארץ כי אם בישראל" 14 .
תורה לעומת תפילה
כשאנו רוצים לבדוק מה משני מושגי "גודל" אלו ראוי יותר לציין את ישראל, התורה או התפילה, ברור שאם אנו רוצים להעריך את התורה מול התפילה, התורה היא קדושה לאין ערוך. לא רק זה, אלא שכל אפשרות קבלתה של התפילה היא רק בזכות התורה. כך נאמר במשלי 15 : "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה". ללא ה' שבחר בנו והתגלה אלינו בתורתו, איך היינו יכולים להעיז ולפנות אליו? מה עוד שיסודות התפילה נלמדים מהתורה.
אבל כשאנו באים לראות מה מאפיין את עם ישראל, יותר מבין שני אלו, נראה שהתפילה שייכת לעצם מציאותנו העצמית יותר מהתורה. ראשית, התורה היא מתנת ה' אלינו ולא אנחנו יצרנו אותה ח"ו. מקורה הוא מן השמים, גם אם זכינו והיא נהגית בפינו. לעומת זאת, התפילה נשאבת מתוכנו פנימה, על התפילה נצטוינו בתורה 16 : "ולעבדו בכל לבבכם", ודרשו חז"ל שעבודת הלב היא תפילה. בלבנו נמצאים כל כוחות חיינו השופעים ממנו אל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו. אם עבודת התורה נעשית על ידי השכל והפה, "והגית בו יומם ולילה" 17 , עבודת התפילה היא עבודת הלב, שמשם מתחילים חיי האדם לנבוע אל הוייתו, כדברי הכתוב: "מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים" 18 .
גדולת התורה איננה יכולה להיות נחלת העם כולו. אמנם כולנו מצווים על לימוד התורה כפי יכולתנו, אבל לזכות לתורה ולכתרה לא נוכל לבד בלי סייעתא דשמיא. ה' הבוחר בתורה ובוחר בישראל, הוא שבחר ויצר את חכמי ישראל ובחר במשנתם.
לעומת זאת, התפילה יכולה להיות תפילה בוקעת שחקים גם אם היא באה מהיהודי הפשוט שבפשוטים: "תפילה לעני כי יעטוף" 19 . ואמרו חכמי הזוהר ששלוש תפילות נזכרו בספר תהילים: "תפילה למשה איש האלוהים" 20 , "תפילה לדוד" 21 - מלך ישראל ו"תפילה לעני כי יעטוף", ורק אצל העני נזכר הביטוי "כי יעטוף". תפילתו גדולה יותר מתפילות משה ודוד, גדולי ישראל. הטעם לזה, כי העני, שאין לו למי לפנות, קורא מקירות לבו אל האלוהים, ומשווע על עצם חייו אל ה' שאתו מקור החיים. וה' "כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, ובשוועו אליו שמע" 22 .
אם כן התפילה כוללת כל יהודי ויהודי, אפילו הרחוק הרשע, שברגע אחד יכול לחזור בלבו אל ה' ולקרוא אליו, וה' ישמע לו. כנאמר בתהילים 23 : "קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע". אמנם אין להעלות על הדעת שאדם שחוזר בתשובה, ותהיה תשובתו גדולה שבגדולות, יכול ברגע להיות גדול בתורה. גדולה בתורה נקנית במאמץ ארוך וקשה של ימים ולילות, ושנות חיים ומסירות ללא גבול, בכל זמן.
לא בכל מקום יהודים שומרי תורה ומצוות עוסקים בתורה, אבל אי אפשר לדבר על יהודי שומר מצוות שאיננו מתפלל. התפילה היא הגרעין הפנימי של יהדותנו. כך ניתן להבין את הצרוף הנפלא בדברי דוד המלך: "ואני תפילה" 24 , "ואני תפילתי" 25 . האני האמיתי שלנו הוא התפילה שאנו מתפללים.
לכן, צריכים המתפללים להבין עד כמה חשובה תפילתם, עד שחז"ל 26 הזהירונו באמרם דברים מזעזעים לפירוש הפסוק בתהילים 27 : "כרום זולות לבני אדם"- אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם. כמו כן אמרו חז"ל שמניעת התפילה היא הסיבה הגורמת שהקב"ה מביא יסורים לבני אדם כדי שיתפללו באמת.
מכל האמור צריך להבין שיש לנו צורך גדול להשתדל בתיקון יחסנו לתפילה וביחסנו לבתי התפילה- בתי הכנסת. בזכות זאת נזכה לקיום דברי דוד המלך 28 : "דרשתי את ה' וענני, ומכל מגורותי הצילני", "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם. שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד" 29 .
^ 1 דברים ד, ז.
^ 2 שם ח.
^ 3 מסכת שבת דף י ע"א.
^ 4 מלאכי ג, ו.
^ 5 תהילים קמה, ג.
^ 6 תהילים צד, יד.
7 מלאכי ג, ו.
^ 8 אגרת תימן.
^ 9 שמות כ, ב.
10 שמות כ, יח.
^ 11 תהילים לד, ה.
^ 12 שם צא, טו.
^ 13 ישעיה מג, יב.
^ 14 מלכים ב ה, טו.
^ 15 משלי כח, ט.
^ 16 דברים יא, יג.
^ 17 יהושע א, ח.
^ 18 משלי ד, כג.
^ 19 תהילים קב, א.
^ 20 צ, א.
^ 21 שם פו, א.
^ 22 שם כב, כה
^ 23 לד, יט.
^ 24 שם קט, ד.
^ 25 שם סט, יד.
^ 26 מסכת ברכות דף ו ע"ב.
^ 27 יב, ט.
^ 28 תהילים לד, ה.
^ 29 שם קמה, יח-כ.
^ 2 שם ח.
^ 3 מסכת שבת דף י ע"א.
^ 4 מלאכי ג, ו.
^ 5 תהילים קמה, ג.
^ 6 תהילים צד, יד.
7 מלאכי ג, ו.
^ 8 אגרת תימן.
^ 9 שמות כ, ב.
10 שמות כ, יח.
^ 11 תהילים לד, ה.
^ 12 שם צא, טו.
^ 13 ישעיה מג, יב.
^ 14 מלכים ב ה, טו.
^ 15 משלי כח, ט.
^ 16 דברים יא, יג.
^ 17 יהושע א, ח.
^ 18 משלי ד, כג.
^ 19 תהילים קב, א.
^ 20 צ, א.
^ 21 שם פו, א.
^ 22 שם כב, כה
^ 23 לד, יט.
^ 24 שם קט, ד.
^ 25 שם סט, יד.
^ 26 מסכת ברכות דף ו ע"ב.
^ 27 יב, ט.
^ 28 תהילים לד, ה.
^ 29 שם קמה, יח-כ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
