ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתחילת התפילה אנו פותחים באמירת הפסוק 4 : "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". בכך אנו מודיעים שאנו מקיימים הלכה למעשה את תכלית יצירתנו, והיא (התפילה) נותנת צידוק לקיומנו. בזאת ניתן להבין את דברי חז"ל 5 ששלוש התפילות של היום- שחרית, מנחה וערבית, נתקנו על ידי אבותינו הגדולים אברהם, יצחק ויעקב.
בתחילת הופעתנו על פני האדמה על ידי אבותינו הראשונים זכינו לסדר את התפילות בינינו להשם יתברך, סדר קבוע המקיף את חיינו יום יום. גם בפסוק: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו", וגם בפסוק: "עם זו יצרתי לי", יכולים אנו לראות שערך התפילה הגדול קשור עם עובדת היותינו לגוי גדול ולעם. במילים אחרות, כוחה של התפילה המיוחדת לנו היא בהיותה מופיעה על ידי ציבור של מתפללים או בלשון חז"ל: "תפילה בציבור".
במסכת ראש השנה 6 שואלת הגמרא על דברי ישעיה הנביא 7 : "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", מתי הוא הזמן שה' מצוי, מתי הם הרגעים שה' קרוב אל עולמנו ובהם קורא לנו הנביא לקרוא אל ה'? עונה הגמרא: אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם כל אחד ואחד יכול לקרוא אל ה', ואם ידרוש אליו בכל ליבו הוא ייענה. וממשיכה הגמרא ואומרת שכל זה נאמר על יחיד מישראל, אבל ציבור של ישראל הקורא אל ה' נענה בכל עת. היא לומדת זאת על פי הפסוק 8 : "כה' אלוהינו בכל קראנו אליו"- בכל זמן שאנו קוראים אל ה' כציבור אנו זוכים להיענות.
אם כן, בזמן התפילה בציבור אנו נמצאים בכל יום ברגעים קדושים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. חשוב מאד שנהיה מודעים לגודלם של רגעים אלו, ונתיחס אליהם ברצינות הראויה לכך. כבר הודיעונו חז"ל בפרקי אבות 9 שכל דבריהם של חכמינו הם כגחלי אש בוערת, ולכן צריך לשים לב שלא נזלזל בתפילה בציבור ולא ניכוה בגחלים הבוערות של חז"ל.
קדיש מגלה את כח הציבור
מבנה התפילה מורכב ממה שסידרו לנו חז"ל, מאבותינו הקדושים עד אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, וגדולי ישראל הגאונים, הראשונים והאחרונים. בתוך סדר זה ישנו לב התפילה ועיקרה, בה תלוי הכל, וחלקיה האחרים המשמשים לה כמסגרת והכנה כדי שתהיה ראויה ותתקבל. כך אנו אומרים בנוסח "יעלה ויבוא" בראש חודש: "יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע", כדי שהתפילה תישמע על ידי בורא עולם יש צורך בתהליך המתחיל בעליה ובכניסה לפני מקוה ישראל ה' ומושיעו בעת צרה.
הרגעים הגדולים והעיקריים של התפילה מתחילים מאותם החלקים שההלכה קובעת שאין לומר אותם בלי עשרה יהודים לכל הפחות, מה שאין כן בחלקים אחרים שניתן לאומרם גם בפחות מעשרה.
חלק זה של התפילה, שבו מתחיל להיגלות ולהיראות כח הציבור שבתפילה, הוא אותו חלק הנקרא קדיש. אותו חלק שונה משאר חלקיה של התפילה בזה שהוא נאמר בלשון ארמית, ולא בעברית- לשון הקודש. ישנם הסברים אחדים לסיבת אמירת הקדיש בארמית, והמשותף לכולם הוא ענינו המרומם מאד של הקדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
