ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
לשונה של ברכה זו מבוססת על נבואת ישעיה הרואה בתיקון מערכת המשפט חלק מהותי ויסודי של גאולתם של ישראל.
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (א' כו-כז).
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (א' כו-כז).
במבט ראשון נראה, כי ברכה זו עוסקת בתפילה לחידוש המשפט העברי ומינוי דיינים, הפועלים על פי ההלכה ועקרונות הצדק היהודי, הידועים לטובה עוד מימי משה רבנו (גם לפני בא יתרו, מימי מרה "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"). אומנם המשך הברכה "ומלוך עלינו אתה ד'... מלך אוהב צדקה ומשפט" אומר דרשני. האם הברכה עוסקת בחידוש מערכת השפיטה? או בהופעת מלכות ד'?
הביטוי "שופט" יכול לקבל שלש משמעויות:
א. הקב"ה-שופט כל הארץ.
ב. דיין.
ג. מנהיג כמו השופטים של ספר שופטים.
גם המושג "יועץ" יכול לקבל כמה משמעויות:
א. דיין כמו בתקבולת של התחלת הברכה "שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".
ב. מנהיג , מלך כמו בתקבולת בפסוק הבא "הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד" (מיכה ד' ט).
[ואולי גם ג. ככינוי לקב"ה כמו שרמוז בפסוק: "פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר" (ישעיהו ט' ה) ואכמ"ל].
גם הביטוי "אלהים" יכול שיקבל אחת משלש המשמעויות הללו, כפי שכבר העיר הרמב"ם בתחילת ה"מורה".
התשובה לשאלה זו מצוי בהבנה, כי תפקידו של השלטון במדינת היהודים הוא לייצג מלכות שמים ולפעול על עקרונות המשפט והצדקה היהודיים. אחד התפקידים היסודיים של השלטון הוא להקים מערכת משפט יהודית שמבוססת על אותם ערכים. גם הדיינים חייבים לראות את עצמם כשליחים להגשים מטרה נעלה זו. חילול השם, אם יגרם חס וחלילה, במילוי תפקידם אין לו שיעור. בכל הליכותיהם עליהם לשאול עצמם האם מעשיהם משתלבים במגמה שנקבעה עוד בתקופת האבות:
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
אז יתקיים בעה"י בקרוב:
"לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית י"ח יח-יט).
אז יתקיים בעה"י בקרוב:
"לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית י"ח יח-יט).
בהזדמנות זו נתפלל ונשתדל כי הקב"ה יזכה אותנו לפעול
באמצעות רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית"
כנדבך נוסף בהתגשמותה של תפילה זו.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
