ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך מקור לאיסורי עבודת הקרבנות בחוץ
א. העלאה במוקטרי חוץ (=שחוטי חוץ)
רב כהנא – וע ליהם תאמר, תנא דבי רי"ש–ו אליהם תאמר,
רי"ח – גזירה שווה "הבאה" – משחיטה להקטרה.
קושית רב ביבי – למה לא מוגדר ככרת נפרד (=37 כריתות). קשיא. להסביר
(א שליש)
ב. זריקה ושחיטת עוף
סדר הסוגיא
המחלוקת הבסיסית,
A. מה רי"ש יעשה עם הלימוד של ר"ע, ומאיפה ר"ע ילמד אותם דינים.
B. מה ר"ע יעשה עם הלימוד של רי"ש, ומאיפה ר"Hש ילמד את אותם דינים.
טבלת הדינים
| זריקה | לחלק | שאינו חייב על החסר | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה | גזירה שווה לנדרים |
רי"ש | דם יחשב... דם שפך. | או זבח | לא יביאנו + לעשות אותו (מוקטרי פנים וחוץ) | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
|
ר"ע | "או זבח" (בהעלאה). | לא יביאנו. | לעשות אותו – פטור במוקטרי חוץ. | דם יחשב | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
טבלת הלימודים
| דם יחשב | או זבח | לא יביאנו | לעשות אותו | או אשר ישחט | זה הדבר |
רי"ש | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ | שלא חייב על חסר – במוקטרי פנים | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה |
ר"ע | שחיטת עוף | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ. | שחיטה ולא מליקה |
|
(א 3-)
ג. (משנה קיב) קמיצה וקבלת הדם – פטור.
A. מנלן? פשוט אין סיבה לחייב.
B. לכאורה יש סיבה לחייב
בניין אב משותף משחיטה (חמורה שנפסלת שלא לאוכלין בפסח) + זריקה (חמורה – שזר חייב מיתה, משא"כ קמיצה וקבלה).
דחייה – לא ניתן לעשות בניין אב
כי אם כן ניתן ללמוד גם זריקה - משחיטה (חומרא בפסח) + הקטרה (יש במנחה).
אלא שנכתב בזריקה, ללמד שלא עושים בניין אב.
(ב 6+)
ד. כמה פעולות בהעלם אחד
a. שחט וזרק
לרי"ש – חייב 1 - כי נלמד מאותה פרשייה (דם שפך – בשחיטה)
לר"ע – ר' אבהו - 2 (נלמד מפרשיית העלאה) , אביי – 1 (שם תעשה – כל שאר העשיות יחד (שחיטה וזריקה).
b. זרק והעלה
לרי"ש – 2 (נלמד מפרשיית השחיטה)
ר"ע – ר' אבהו – 1 (אותה פרשייה), אביי – 2 (התורה חילקה – שם תעלה שם תעשה).
c. שחט + זרק +העלה – חייב 2 לפי כולם
לרי"ש – שחיטה וזריקה – 1, העלאה 1.
לר"ע – שחיטה – 1, זריקה והעלאה 1.
ולא אומרים שיש לחלק בין זריקה להעלאה בגל ה"שם שם", כי אז נחבר את הזריקה לשחיטה).
ה. מה נחשב "חוץ"?
A. בפסוקים (ויקרא יז)– "ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה . ד וְאֶל- פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ...".
B. אם היה רק "חוץ למחנה" – חוץ לג' מחנות, לכן כתוב במחנה.
אם היה רק "במחנה" – אפילו בעזרה בדרום/צפון, לכן כתוב חוץ למחנה – דווקא מקום שלא ניתן להקריב שם א"פ.
C. שוחט על גג ההיכל
עולא – חייב (אפילו שזה בעזרה) – כיוון שלא ניתן להקריב שם. חוץ = מקום בו לא ניתן להקריב. כמו הברייתא .
רבא – פטור ("ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" – שהרי הביאו לפתח (הביאו לעזרה) – חוץ = חוץ לחלל העזרה .
[ וקשה – למה צריך "במחנה" ו"חוץ למחנה", אפשר ללמוד הכל מ"פתח אוהל מועד".
תשובה: לחייב גם כשחלק מהבהמה בפנים (גופה בפנים וצווארה בחוץ. פשיטא. צווארה בפנים וגופה בחוץ). וכיוון שכבר כתוב, צריך גם "מחוץ למחנה", שלא נחייב דרום/צפון].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
