ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת יצחק מאיר
בשלוש בחינות נבחנת איכות התפילה בצורת לבושו של האדם: א. הרחקת השפלות הטבעית המונעת עמידת בשר ודם לפני מלך מלכי המלכים. ב. רוממות רוחנית הראויה לעמידה מול מרום וקדוש. ג. הופעה מכובדת אנושית חברתית על פי המקובל. בשתי הבחינות הראשונות נראה מדעת הפוסקים שיש להחמיר ביותר, ואפילו אם התפלל כבר שלא כדין לא יצא ידי חובה וחייב להתפלל מחדש. ואילו בבחינה השלישית, אם התפלל כך, אף על פי שאין זה רצוי כל כך, תפילתו מקובלת. כעת נבאר ונפרט.
כיסוי הערוה- ההגנה מהשפלות
מניעות השפלות, כיצד? מאז חטא אדם הראשון נודע שישנם איברים בגוף האדם שראיתם מעוררת יצרים שפלים באדם, עד שהאדם איננו מסוגל באופן נפשי לעמוד לפני בוראו. וכפי שמסופר על אדם הראשון שנחבא בתוך עצי הגן, כי הבין שאיננו ראוי לעמוד לפני בוראו בהיותו ערום. אין להבין מכאן שאותם איברים הם פחותים בערכם, כי כל בריאת האדם היא שלמה וחשובה ורק חטאו גרם לו להשפלתם. אותם איברים, הנקראים מקום הערוה, צריכים להיות מכוסים מעיני האדם, וכן עליהם להיות מובדלים מחלק הגוף העליון על ידי מחיצה החוצצת בינו לבינם.
לדעת ה"דרך חיים" 1 , חוסר כיסוי של מקום ערוה פוסל את התפילה, וגם לימוד תורה וקריאת שמע נפסלים מדין תורה 2 . לא רק כאילו לא התפלל ולא למד, אלא שגם עבר עבירה. אם האדם מכוסה, כגון שהוא לבוש חלוק, אבל אין הוא חגור בחגורה המפסקת בין לבו לבין מקום הערוה, גם זה נחשב לעיכוב הפוסל את התפילה ומחייב לחזור ולהתפלל, אבל כאן האיסור הוא מדברי חכמים בלבד. על כן, גם אם אדם לבוש בבגד עליון ארוך כחלוק, מן הראוי שילבש מכנסים מתחת לחלוק כדי שיהיה לבו נבדל ממקום הערוה. מובן מאליו שהוא הדין באשה הלבושה בשמלה ארוכה.
נוסף לחלוקה זאת שחייבים בה על פי הדין, כתב השו"ע 3 שצריך גם מבחוץ לחגור חגורה, שיהיה ניכר גם מבחוץ ההבדל בין פלג הגוף העליון לפלג התחתון. אבל הידור זה הצריך השו"ע רק לתפילת העמידה, ולא לאמירת ברכות או ללימוד תורה. המשנה ברורה 4 הביא פוסקים שמקילים להתפלל בלי חגורה חיצונית, למי שרגיל ללכת כך כל היום. ובכל אופן העיר שממידת חסידות ראוי להשתדל לחגור חגורה בתפילה, גם לדעת המקילים.
צניעות נפשית בכיסוי הראש
בדין כיסוי שאר הגוף, כלומר החלק העליון של הגוף, כתב השו"ע 5 שאם נאנס ולא כיסה, בדיעבד יצא ידי חובה, שזה שייך לחלק הלבוש הנדרש מפני הכבוד, ובחלק הדינים שהם מפני הכבוד אין משום עיכוב התפילה. הלכה זו של כיסוי חלקו העליון של הגוף, שבדיעבד בשעת הדחק איננה מעכבת, יוצא מן הכלל יש בה. הכונה לכיסוי הראש, שהוא חובה גמורה המעכבת את התפילה. לא רק שאסור להתפלל בגילוי ראש, אלא אפילו להוציא שם שמים בפיו בברכה או באמירת פסוקים יש בזה משום איסור. והוסיף עוד השו"ע 6 שאפילו על כניסה לבית הכנסת בגילוי ראש יש למחות.
דין זה טעון ביאור, הרי הראש שייך לחלק המכובד של הגוף, ומדוע החמירו כל כך בכיסויו? הגוף העליון הוא בודאי פחות במעלה מראשו של האדם, שבו שוכן המוח, שבו מותר האדם מן הבהמה ושם מתגלה כבודו העיקרי של האדם, ומדוע בכיסוי הגוף ניתן להקל בשעת הדחק, ובכיסוי הראש לא?
יש מקום להסביר שכיסוי הגוף, הרומז לחלק הנמוך של האדם שעלול לעורר את יצריו הגסים והשפלים, על חלק ממנו אפשר להניח שהאדם יוכל להתגבר על ידי שכלו ולהתעלות על מגבלותיו. כיסוי הראש איננו בא להעלים את שפלות האדם. אדרבא, בכוחו הרוחני נוטה האדם לגאוה והתנשאות שאיננה מאפשרת לו את ההכנעה הראויה ואת יראת השמים, הדרושים כל כך במעמד לפני אדון האדונים, יוצר עולמים, אשר אין סוף לחכמתו וגבורתו, שכל חכמת האדם ומחשבותיו הם כאין וכאפס בלי שום יחס בכלל אליו.
אם כן שני הכיסויים, כיסוי הערוה וכיסוי הראש, הם בעלי תפקידים שונים במהותם, אף על פי ששניהם מכוסים. מצד אחד, בגופו נוטה האדם לשפלות גסה, ומצד רוחו הוא בעל נטיה לגסות רוח עקשנית וגאוה, שהיא, כדברי רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל 7 , "הטיפשות הגדולה ביותר שלו". עד כמה ששפלות היצרים האפלים קשה לאדם, סכנת הגאוה והעקשנות של האדם, שלא להכיר במיעוט ערכו ולרצות על כן לתקן את עצמו ולשוב מדרכו הרעה, סכנה זו גדולה בהרבה. ועל כן בגילוי הראש, המראה לאדם כאילו אין עליון מעליו, לא רק שאסור להתפלל כך אלא אפילו להיכנס לבית הכנסת, למקום קדושה, אין אפשרות, ויש למחות על כך.
בזאת אפשר להבין איך לפעמים דוקא אנשים החושבים את עצמם לחכמים ופקחים, ואינם מוכנים ליטול עצה ולהתחשב בדעות של אחרים, הם אלה שמזלזלים ביותר בקדושת עם ישראל, תורתו וארצו, ומתפרקים מכל ערך של קדושה שדרכו אפשר היה להם להתקשר עם מקור הקודש הנשגב והנעלה- הקב"ה, ישתבח שמו ויתעלה.
כיסוי הראש הוא לאו דוקא בבד אלא בכל דבר שניתן לכסות בו את הראש. ואפילו, בשעת הדחק, ניתן לכסות את הראש ביד ולברך. גם היד יכולה להוות מחיצה בתנאי אחד: שלא תהיה זו ידו של המתפלל עצמו, אלא של מישהו אחר. אם משמעות כיסוי הראש היא קבלת משמעת וביקורת, נכונות זו חייבת להיות כלפי חוץ, כלפי הסובב ולא רק על ידי כיסוי עצמי, שהוא איננו עוזר לסלק את הגאוה וההתנשאות כלפי אחרים.
כיסוי הכבוד
תחום שלישי של כיסוי, שהוא רצוי ביותר אך איננו מעכב, הוא כיסוי הכבוד. הכוונה, להיות מכוסה בבגדים שבהם האדם עומד לפני מכובדים, כמו שרים ואנשי חברה מכובדים. אין להעלות על הדעת להתפלל כאשר האדם לבוש בגופיה בלבד או כשרגליו מגולות וכדומה. אמנם, יש שכתבו להקל בכיסוי הרגלים במקומות שנהגו ללכת כך לפני נכבדים, כמו בארצות חמות שנהגו במקומות מסוימים ללכת עם סנדלים ללא גרבים וכן עם מכנסים קצרים. אבל אם הנוהג במקום הוא לכסות את הרגלים, אין להתפלל כך.
בכל אופן, בחלק זה של לבוש בשעת התפילה מפני הכבוד, ניתן להקל בשעת הדחק. כגון: כאשר נמצאים במקום שאי אפשר להתלבש כיאות, כמו חולים או פועלים בשעת עבודה, שאינם יכולים ללבוש בגדים בכיסוי מלא בגלל הטרדה בעבודה. אבל אם יכולים להתפלל לפני העבודה או אחריה בלבוש מכובד, בודאי שעדיף הדבר.
כתב השו"ע 8 בהלכה העוסקת בבגדי כבוד, שלתלמידי חכמים ראוי להתפלל כשהם עטופים, והכונה לכיסוי הראש בטלית. לדעת "כף החיים" 9 על כל אדם לכסות את ראשו בטלית לפחות בשעת העמידה, והחכמים מהדרים בזה בכל שעת התפילה.
יש המקפידים לחבוש כובע בשעת התפילה נוסף לכיסוי הראש הרגיל, הכיפה, ומי שנוהג ללכת לפני מכובדים כשהוא חבוש לראשו בכובע ראוי להיזהר כך גם בשעת התפילה. בהלכות ברכת המזון ה"באר היטב" 10 כותב בשם ה"עטורי זהב", שבארץ ישראל גם בזמן ברכת המזון יש להדר ולברך בכובע על הראש ולא רק בכיפה, מפני קדושתה הנפלאה של הארץ. מובן שמי שלא רגיל בכך והוא הולך תמיד רק עם כיפה לראשו, יכול להקל ולסמוך שזהו כיסוי הכבוד. אך ראוי שתהיה זו כיפה גדולה המכסה את הראש ועשויה יפה לכבוד התפילה, אפילו אם בדרך כלל כיפתו היא פחות מכובדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
