ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
בתפילה יוצאת הנשמה לחופשי
אולם, בטרם ניגש לבירורים אלו, ננסה להציץ לתוך ענינה הפנימי של התפילה בטרם הוא מתלבש במילות התפילה הנראות לנו בסידור. לשם כך נתבונן בדברי הרואה הגדול, מרן הרב קוק זצ"ל, בהקדמתו לחיבורו הנפלא העוסק בתפילה, "עולת ראיה". כך נאמר שם 1 : "אין התפילה באה כתיקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת. הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפילה המעשית הרי התפילה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפועל".
כלומר, תפילתנו המעשית הינה ביטוי זמני לעובדה התמידית שנשמת האדם, פנימיותו ועצם הוויתו צמאים למקורם הנשגב האלוהי. הם קשורים למקורם כל רגע ורגע, בין אם הגוף הארצי ומחשבות רוחו יכולים להשיג את המתחולל בקרבם פנימה ובין אם לא. גם בשעה שאיננו מתפללים, וגם אצל כאלה מאתנו שאין בלשונם תפילה, הרי נשמותינו צמאות וקוראות אל מקורם, מעוזם ומשגבם, צור חייהם ותקוותם בהווה ובעתיד. צימאון עצום זה וקשר פנימי תמידי זה הוא התפילה האמיתית הקיימת בתוכנו.
מהי משמעות התפילה שאנו מתפללים בפינו? תפילה זו היא עשיית חסד עם נשמתנו כאשר אנו פותחים לה פתח להביע את הכמוס בתוכה על ידי מילים היוצאות החוצה. מילים אלו דומות לעץ הפרי, המשמש מכשיר וצנור לאדמה מליאת החיים להביע את כשרונותיה הטמונים בתוכה, ומוציאה אותן בצורת הפירות הריחניים והרעננים. אין הפרי תוצרת העץ, הוא תוצר של החיים הגנוזים באדמה. העץ- שורשיו, גזעו וענפיו, מהוים רק מכשירים הגונים להעביר את החיים הגנוזים ולהוציאם החוצה בצורה הנראית לנו. גם האדם אוצר בקרבו מטמונים יקרים, ומילותיו ולשונו הם צנורות מעבר וגיבוש לאוצרות אלו והתגלותם.
לכן, אין התפילה מהוה מעמסה לנשמה, ההיפך הוא הנכון. התפילה עוזרת לה לשחרר את עצמה מכלא האלם שהיתה נתונה בו, והיא לה תענוג ועידון הדר ותפארת. רצונה העז ביותר של הנפש האנושית האלוהית, הוא לגלות את אורה העצום המסתתר בפנים, ולהאיר בעזרתו את כל החשיכה המקיפה את העולם ואת החיים.
זאת הסיבה שהתפילה פונה אל כל חלקי החיים ומשתדלת לרומם את כולם- את הרחוק ואת הקרוב, את החומר ואת הרוח, את האדם ואת כל החיים הסובבים אותו. ליבה של התפילה, הוא תפילה על לב העולם המפרנס אותו מאז תחילת התרבות האנושית בערכי הנצח של האמונה והצדק, היושר ותום הלב. לב זה מתגלה הן בעולם האנושי והן בעולם הגיאוגרפי, דרך עם ישראל וארצו הקדושה, כשבליבה ירושלים עיר הקודש המצפה כל כך לבנינה ביד בן דוד משיח צדקנו.
טעות בתפיסה פוגעת בעצם התפילה
תפיסה לא נכונה של התפילה, כאילו היא מורכבת ממילים הנאמרות בצורה מיכנית כדי לצאת ידי חובה- כטקס פולחני בלבד, לא רק שאיננה משובחת ומועילה, אדרבא יש בה כדי להטיל ספק האם היא בכלל ראויה לשם תפילה! כך כתב הרמב"ם, בסוף ספרו "מורה נבוכים" 2 : "אם כשתתפלל בתנועות שפתיך ואתה מיסב פניך אל הקיר ומחשב במקחך ובממכרך, אל תחשוב שהתפללת, אבל תהיה קרוב למי שנאמר בו- קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותם". כלומר, הרמב"ם מדריך אותנו להבין שתפילה שאיננה נובעת מפנימיותו של אדם והיא ניכרת רק בתנועות שפתיו, איננה נחשבת בכלל כתפילה. אך כדאי שיידע האדם המתפלל, שאין הוא מרמה את הקב"ה מקבל התפילות הנאמרות באמת, וגם לא את רואיו, אלא בעיקר את עצמו.
כמובן שאין להגיע לקיצוניות, שהיא עצת יצר הרע, ולומר אם כן לא אתפלל כי אין בכוחי לעמוד בזה. אלא, הפתרון הוא להתאמץ ולהתרכז אפילו זמן קצר ביותר, ולזכור עם מי הוא הולך לדבר ולפני מי הוא עומד. ואם אחרי מאמץ יצליח להתרכז אפילו בברכה אחת, בנצנוץ אחד, גם זה כדאי. אף בזה עושה המתפלל חסד גדול עם עצמו ועם העולם: חסד לנשמתו הצמאה עד כלות הנפש לרגעים האלו, וחסד לעולם כולו שרובו לא יודע ולא מסוגל להגיע למדרגה הזו ולהתפלל. המתפלל מהוה צנור קשר לעולם שלם, שבעזרתו ודרכו מתקשר אל יוצרו, יוצר נשמתו.
מי היה מתעצל או מתרשל אילו היה יודע שהוא מספק חיים לרבבות נפשות המחכות לו כמו צמא למים. אפילו על אויבים הצמאים למים קשה להתאכזר אם הם מבקשים מים בצמאונם, קל וחומר לערכה של תפילת ישראל הפותחת שערי רקיע לברכת העולם ומלואו, על מליוני הבריות, המצפים כולם לחסד ה' ולרחמיו לקיימם ולהשביעם מטובו. כל זה תלוי אך ורק באדם המתפלל, המחבר בתפילתו שמים וארץ ופותח שערי שפע לאוצרות השמים המריקים את טובם על עולם ומלואו.
קשה שלא לזכור כמה אנו רחוקים מתפילה אידיאלית זו. ההסבר היחיד האמיתי שנוכל לתת כדי ללמד זכות על עצמנו ועל עם ישראל כולו הוא, שאנו קטנים מאד ואיננו משיגים אפילו במשהו עד כמה התפילה בכלל ותפילתנו בפרט אהובה ורצויה, ופועלת לנטוע שמים וליסוד ארץ. לא לחינם מסופר במשנה 3 על חסידים ראשונים שהיו שוהים קודם תפילה שעה אחת שלמה כדי להכין את עצמם כהוגן לאותם הרגעים הגדולים. חז"ל הגדירו את התפילה כ"דברים העומדים ברומו של עולם" 4 , ובני אדם מזלזלים בהם מחוסר ידיעה. אין הכוונה כאן שהאדם נדרש להבין הבנות עמוקות ורחבות עם כל חשיבותם, אלא העיקר שיתפלל מתוך לבו.
בזוהר 5 נאמר שנזכרו שלוש תפילות בספר התפילות והתהילות, ספר תהילים: א. "תפילה לדוד" 6 - מלך ישראל, ב. "תפילה למשה איש האלוהים" 7 , ג. "תפילה לעני כי יעטוף" 8 . רק על תפילת העני נאמר "כי יעטוף", כי הוא עוטף את התפילות כולם- גם של דוד מלך ישראל וגם של משה איש האלוהים. ומדוע? כי העני בצרתו קורא אל ה' בכל לבו, והוא יודע כי חייו תלויים בה' ובלתו אין לו חיים.
אם כן, לפי זה מתברר שגם לצרות ולסבל העוברים עלינו יש בדיעבד תפקיד חיובי, לעורר את ליבנו לקרוא אל ה' באמת כדי שתישמע תפילתנו. ובזאת אנו נגאלים באמת, כאשר אנו קוראים אל ה' מקירות לבנו ועומק נפשנו. אנו מגלים בכך את נפשנו האמיתית, וזאת היא גאולתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













