ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חברי ואני החלטנו להקים יחד חברת 'סטרט אפ'. כבר שנה שאנחנו עסוקים בתכנון ובפיתוח, ופתאום לקראת הגמר חברי רוצה לפרק את השותפות בינינו ולפרוש. אני מאד הייתי רוצה שימשיך יחד עמי, אך מבחינתו מנוי וגמור לעזוב. השאלה שלנו היא היאך מפרקים שותפות כזו, וכיצד יש לאמוד אותה בשלב זה כל עוד אין התוכנה מוגמרת, ואין ממנה רווחים?
תשובה:
א. המובן משאלתך הוא שהחברה שלכם לא ניתנת לחלוקה לשתי חברות נפרדות ועל-מנת שתתקיים עליה להיות לחברה אחת.
כאשר שני אנשים בעלים על חפץ שאין יכולת לחלקו ביניהם, הדין הוא שעושים "גוד או איגוד", כלומר: כל אחד אומר לחברו 'קנה את כל החפץ, או מכור לי את כולו'.
במסכת בבא בתרא (דף י"א ע"א) דנה המשנה בדיני חלוקת רכוש, וזו לשונה:
"אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה... ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, ולא את בית השלחין - עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל - כל שיחלק ושמו עליו - חולקין, ואם לאו - אין חולקין".
בהמשך (י"ג ע"א) מבארת הגמרא:
"ולא את הטרקלין... אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא ד'גוד או אגוד', רב נחמן אמר: לית דינא ד'גוד או אגוד'... ת"ש: כל שאילו יחלק ושמו עליו - חולקין, אם לאו - מעלין אותו בדמים... אמר אמימר, הלכתא: אית דינא ד'גוד או אגוד'".
ופירש רש"י: גוד או אגוד: זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק – 'או קוץ לי בדמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ בדמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך'. לפי זה "גוד" הוא מלשון "גודו אילנא" (דניאל פרק ד' פסוק י"א) כלומר קוץ דמים וקנה, או אקוץ דמים ואקנה.
ב. הדברים האמורים עוסקים בחלוקה בין יורשים או בין לקוחות. אמנם לגבי שותפים נחלקו הפוסקים אם שייך דין זה.
דעת הר"י הלוי והראב"ד, רבינו יונה (מובא בנמוקי-יוסף) והרא"ה שאין דין גוד איגוד בשותפים שקנו.
את הסברא בשיטה זו ביאר הרשב"א בתשובה (סימן תתקי"ג) וזו לשונו:
"דברים אלו שכתב ה"ר אברהם (שלא אמרו דין 'גוד או איגוד' אלא בירושה ומתנה) אין להם עיקר בגמרא אלא שהדעת נוטה להם, שאם עמדו שניים וקנו מאחד מה שאינו ראוי לחלוק - אם לא שנתרצו בכך מתחלה לדור בו או שלא לכוף זה את זה בדינא ד'גוד או אגוד', מי הזקיקם לקנות בשיתוף? ולפיכך אם קנו או שכרו ביחד הוברר הדבר כי מתחלה שיעבד כל אחד חלקו לחבירו להיות עומד כן לעולם בשיתוף. אבל כשיירשו, או ניתן להם במתנה, או שזכו בו מן ההפקר שלא ירדו הם מתחלה על דעת השיתוף - אית דינא ד'גוד או אגוד'".
אולם הרמב"ם והרא"ש בהביאם דין איגוד לא חילקו בין יורשים, לקוחות ומתנה לבין שותפים, ומדבריהם מתבאר שבכולם שייך דין זה.
כדבריהם כן פסק השו"ע (חו"מ סימן רע"א סעיף ו'):
"אחד מהשותפין שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה או בדבר שאי אפשר שיחלוקו, כגון שפחה או כלי: מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי כשער הזה, הדין עמו, וכופין את הנתבע למכור לחבירו או לקנות ממנו".
לענייננו, יש לייעץ שאחד מן השותפים יקנה את דמי החברה מן השותף האחר, היינו שהלה ישלם לו את מחצית שווי החברה.
במידה ואין הסכמה ביניכם מי יקנה את החברה ממי, יש למוכרה לאדם שלישי ולחלוק בדמיה (שו"ע שם סעיף ז').
כיצד יש לאמוד את שווי החברה?
כל דבר הוא בעל ערך ממוני, ובכלל זה חברה שעומדת בשלבי פיתוח מתקדמים.
שיעור השווי נאמד על-פי המחיר שהיו אנשים חיצוניים משלמים עבור קנייתה במצבה הנתון.
ג. יש לציין שאפשרות פירוק השותפות תלויה בסוג ההסכם שנעשה בין השותפים:
שותפות שזמנה לא נקבע מראש – ביד כל אחד מן השותפים לפרקה בכל עת שירצה (שו"ע סימן קע"ו סעיף ט"ז).
אמנם שותפות שנקבע לה קץ ידוע מראש, או תחנות יציאה – לא ניתן לפרקה קודם אותו זמן ידוע.
יסוד הדבר מבואר בגמ' (גיטין ל"א ע"ב): "תניא ר' יהודה אומר, בשלושה פרקים מוכרין את התבואה... למאי הלכתא? אמר רבא ואיתימא רב פפא - לשותפין".
וכתב הרא"ש (שם פרק ג' סימן י"ב):
"ורבינו חננאל פירש וכן נפקא מינה לכי הא דאמר בריש המקבל (דף ק"ה ע"א) 'הני בי תרי דעבדי עיסקא ואמר חד לחבריה 'תא וניפלוג', ואמר אידך 'נרווח טפי' - דינא דמעכב, ועד הזמן הזה יכולין לעכב זה על זה, ובהגיע זמנים הללו ימכרו ויחלוקו".
בדבריו מזכיר רבנו חננאל את הגמרא במסכת בבא מציעא (דף ק"ה ע"א):
"אמר רבא: הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח, ואמר ליה חד לחבריה: 'תא ליפלוג', אי אמר ליה אידך 'נרווח טפי' - דינא הוא דמעכב. ואי אמר ליה: 'הב לי פלגא דרווחא', אמר ליה: 'רווחא לקרנא משתעבד'. ואי אמר ליה: 'הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא', אמר ליה: 'עיסקא להדדי משועבד'! ואי אמר ליה: 'נפלוג רווחא ונפלוג קרנא, ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך', אמר ליה: 'לא, מזלא דבי תרי עדיף!'".
מן הדברים עולה ששותפות בהקמת חברה איננה נתונה לפירוק אחד מן הצדדים טרם פיתוחה המושלם, שהרי ההסכם כלל בתוכו יעד מסוים – עד שעת הפיתוח הגמור, וזו לא הגיעה עדיין.
אמנם באופן שלמרות הכל מעוניינים השותפים לפרק את השותפות, יש לנהוג כך:
ראשית יש לחשב בכמה היה עולה לקנות בשוק חברה כזו במצבה הנתון. את הסכום הזה יש לחלק לשניים, להפחית ממנו את ערך הנזק שגרם השותף הפורש לחבירו. את המותר יטול השותף היוצא.
הסכום שהתקבל הוא סך הכסף שיטול עמו השותף היוצא.

בדיקת קורונה בשבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

סדרת החינוך של הטבע!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אנחנו קודש למענך

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך ללמוד גמרא?

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















