ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חברי ואני החלטנו להקים יחד חברת 'סטרט אפ'. כבר שנה שאנחנו עסוקים בתכנון ובפיתוח, ופתאום לקראת הגמר חברי רוצה לפרק את השותפות בינינו ולפרוש. אני מאד הייתי רוצה שימשיך יחד עמי, אך מבחינתו מנוי וגמור לעזוב. השאלה שלנו היא היאך מפרקים שותפות כזו, וכיצד יש לאמוד אותה בשלב זה כל עוד אין התוכנה מוגמרת, ואין ממנה רווחים?
תשובה:
א. המובן משאלתך הוא שהחברה שלכם לא ניתנת לחלוקה לשתי חברות נפרדות ועל-מנת שתתקיים עליה להיות לחברה אחת.
כאשר שני אנשים בעלים על חפץ שאין יכולת לחלקו ביניהם, הדין הוא שעושים "גוד או איגוד", כלומר: כל אחד אומר לחברו 'קנה את כל החפץ, או מכור לי את כולו'.
במסכת בבא בתרא (דף י"א ע"א) דנה המשנה בדיני חלוקת רכוש, וזו לשונה:
"אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה... ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, ולא את בית השלחין - עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל - כל שיחלק ושמו עליו - חולקין, ואם לאו - אין חולקין".
בהמשך (י"ג ע"א) מבארת הגמרא:
"ולא את הטרקלין... אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא ד'גוד או אגוד', רב נחמן אמר: לית דינא ד'גוד או אגוד'... ת"ש: כל שאילו יחלק ושמו עליו - חולקין, אם לאו - מעלין אותו בדמים... אמר אמימר, הלכתא: אית דינא ד'גוד או אגוד'".
ופירש רש"י: גוד או אגוד: זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק – 'או קוץ לי בדמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ בדמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך'. לפי זה "גוד" הוא מלשון "גודו אילנא" (דניאל פרק ד' פסוק י"א) כלומר קוץ דמים וקנה, או אקוץ דמים ואקנה.
ב. הדברים האמורים עוסקים בחלוקה בין יורשים או בין לקוחות. אמנם לגבי שותפים נחלקו הפוסקים אם שייך דין זה.
דעת הר"י הלוי והראב"ד, רבינו יונה (מובא בנמוקי-יוסף) והרא"ה שאין דין גוד איגוד בשותפים שקנו.
את הסברא בשיטה זו ביאר הרשב"א בתשובה (סימן תתקי"ג) וזו לשונו:
"דברים אלו שכתב ה"ר אברהם (שלא אמרו דין 'גוד או איגוד' אלא בירושה ומתנה) אין להם עיקר בגמרא אלא שהדעת נוטה להם, שאם עמדו שניים וקנו מאחד מה שאינו ראוי לחלוק - אם לא שנתרצו בכך מתחלה לדור בו או שלא לכוף זה את זה בדינא ד'גוד או אגוד', מי הזקיקם לקנות בשיתוף? ולפיכך אם קנו או שכרו ביחד הוברר הדבר כי מתחלה שיעבד כל אחד חלקו לחבירו להיות עומד כן לעולם בשיתוף. אבל כשיירשו, או ניתן להם במתנה, או שזכו בו מן ההפקר שלא ירדו הם מתחלה על דעת השיתוף - אית דינא ד'גוד או אגוד'".
אולם הרמב"ם והרא"ש בהביאם דין איגוד לא חילקו בין יורשים, לקוחות ומתנה לבין שותפים, ומדבריהם מתבאר שבכולם שייך דין זה.
כדבריהם כן פסק השו"ע (חו"מ סימן רע"א סעיף ו'):
"אחד מהשותפין שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה או בדבר שאי אפשר שיחלוקו, כגון שפחה או כלי: מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי כשער הזה, הדין עמו, וכופין את הנתבע למכור לחבירו או לקנות ממנו".
לענייננו, יש לייעץ שאחד מן השותפים יקנה את דמי החברה מן השותף האחר, היינו שהלה ישלם לו את מחצית שווי החברה.
במידה ואין הסכמה ביניכם מי יקנה את החברה ממי, יש למוכרה לאדם שלישי ולחלוק בדמיה (שו"ע שם סעיף ז').
כיצד יש לאמוד את שווי החברה?
כל דבר הוא בעל ערך ממוני, ובכלל זה חברה שעומדת בשלבי פיתוח מתקדמים.
שיעור השווי נאמד על-פי המחיר שהיו אנשים חיצוניים משלמים עבור קנייתה במצבה הנתון.
ג. יש לציין שאפשרות פירוק השותפות תלויה בסוג ההסכם שנעשה בין השותפים:
שותפות שזמנה לא נקבע מראש – ביד כל אחד מן השותפים לפרקה בכל עת שירצה (שו"ע סימן קע"ו סעיף ט"ז).
אמנם שותפות שנקבע לה קץ ידוע מראש, או תחנות יציאה – לא ניתן לפרקה קודם אותו זמן ידוע.
יסוד הדבר מבואר בגמ' (גיטין ל"א ע"ב): "תניא ר' יהודה אומר, בשלושה פרקים מוכרין את התבואה... למאי הלכתא? אמר רבא ואיתימא רב פפא - לשותפין".
וכתב הרא"ש (שם פרק ג' סימן י"ב):
"ורבינו חננאל פירש וכן נפקא מינה לכי הא דאמר בריש המקבל (דף ק"ה ע"א) 'הני בי תרי דעבדי עיסקא ואמר חד לחבריה 'תא וניפלוג', ואמר אידך 'נרווח טפי' - דינא דמעכב, ועד הזמן הזה יכולין לעכב זה על זה, ובהגיע זמנים הללו ימכרו ויחלוקו".
בדבריו מזכיר רבנו חננאל את הגמרא במסכת בבא מציעא (דף ק"ה ע"א):
"אמר רבא: הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח, ואמר ליה חד לחבריה: 'תא ליפלוג', אי אמר ליה אידך 'נרווח טפי' - דינא הוא דמעכב. ואי אמר ליה: 'הב לי פלגא דרווחא', אמר ליה: 'רווחא לקרנא משתעבד'. ואי אמר ליה: 'הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא', אמר ליה: 'עיסקא להדדי משועבד'! ואי אמר ליה: 'נפלוג רווחא ונפלוג קרנא, ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך', אמר ליה: 'לא, מזלא דבי תרי עדיף!'".
מן הדברים עולה ששותפות בהקמת חברה איננה נתונה לפירוק אחד מן הצדדים טרם פיתוחה המושלם, שהרי ההסכם כלל בתוכו יעד מסוים – עד שעת הפיתוח הגמור, וזו לא הגיעה עדיין.
אמנם באופן שלמרות הכל מעוניינים השותפים לפרק את השותפות, יש לנהוג כך:
ראשית יש לחשב בכמה היה עולה לקנות בשוק חברה כזו במצבה הנתון. את הסכום הזה יש לחלק לשניים, להפחית ממנו את ערך הנזק שגרם השותף הפורש לחבירו. את המותר יטול השותף היוצא.
הסכום שהתקבל הוא סך הכסף שיטול עמו השותף היוצא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













