ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים השכיר את דירתו בת 5 חדרים למשה ולמשפחתו, המונה 6 נפשות. בשנה הרביעית לשכירות, עזבה משפחתו של משה את הדירה לאחר 4 חודשים, והבית נשאר ריק עד תום תקופת השכירות. לטענת חיים, במהלך תקופה, הוא ניסה למצוא שוכר במקום הנתבע, אך ללא הצלחה. הנתבע מצידו לא חיפש כלל שוכר חלופי.
סיבת עזיבת משה ומשפחתו את הבית, היא העובדה שמשה התגרש מאשתו, ונוצר מצב בו אשתו וילדיו היו זקוקים לסעד, ועל כן עברו לגור בסמוך להורי האישה, כך שלא היה צורך בדירה.
חיים תובע את משה לשלם את דמי השכירות של 8 החודשים שנותרו. הוא מתבסס על כך, שבחוזה השכירות מצוין במפורש, שעל הנתבע לשלם על דמי השכירות, גם במקרה של אונס.
משה מסביר, שהוא כלל לא קרא את ההסכם קודם שחתם עליו. לטענתו, סעיף זה, המחייב אותו לשלם בכל אופן, אינו רגיל, ועל כן הוא פטור. הוא מוסיף, שבוודאי לא העלה על דעתו שיתגרש במהלך השנה, וכמו כן, לטענתו, הנוהג הוא שמי שאינו עוזב בשנה הראשונה, אינו חייב לשלם עד סוף החוזה.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
129 - קול התורה
130 - על החתום - חלק ב'
131 - תחרות הוגנת א'
טען עוד
בגיליון הקודם הכריע בית הדין, כי הנתבע מחויב לסעיפי ההסכם, ואינו יכול להפטר, בטענה שלא קרא את ההסכם.
בגליון הנוכחי ובבא אחריו, נדון בטענה שהוא עזב את הדירה באונס, ועל כן אינו חייב בהשלמת דמי השכירות.
ראשית נדון בשאלה באופן כללי, ולאחר מכן, נדון בשאלה לאור סיבת העזיבה של גירושין.
עזיבה "בתוך הזמן"
על פי ההלכה, גם בשכירות בה לא נקבע זמן לשכירות, יש להודיע על עזיבה או בקשה לפינוי הדירה, במועדים קבועים מראש. בעניין זה פסק השו"ע1: "ואם לא הודיעו, אינו יכול לצאת, אלא יתן השכר". בדומה, במקרה של שוכר לזמן, שעוזב ללא אונס כולם מודים שהשוכר חייב לשלם את כל התקופה, ולדעת רוב הפוסקים הרי זה חיוב מן הדין משתי סיבות:
1. שוכר הרי הוא כקונה את הבית לזמן. 2. השוכר התחייב לתשלום דמי השכירות למשך כל התקופה2.
עזיבת מחמת אונס
עם זאת, נחלקו הראשונים, מה הדין במקרה של הפסקת השכירות מחמת אונס. הגישות השונות בעניין זה, מבטאות גישות עקרוניות ביחס למהותה של השכירות, וכפי שנראה להלן.
הרשב"א3 התייחס למציאות בה "ראובן השכיר בית לשמעון לשנה... ומת שמעון תוך הזמן. והיורש אומר לו: ביתך איני רוצה, ושכירות איני משלם...הדין עם מי?"
בתשובתו של הרשב"א הוא מתייחס לשכירות כאל מכירה לזמן. על כן לדעתו, כשם שאדם שקנה חפץ ואינו צריך עוד לעשות בו שימוש, אינו יכול להפטר מן התשלום, כך גם השוכר ואינו זקוק עוד לדמי השכירות. הוא מסביר שהתשלום אינו בעבור השימוש אלא על עצם רכישת הזכות לדור: "שזה לא מחמת דירתו שלו ממש מתחייב לו, אלא מפני שזה מכר לו ביתו לשנה".
מאידך, המהר"ם מעלה גישה אחרת4: "לאה השכירה בית ומתה ועתה היורשי' אינם רוצי' לתן אלא כפי מה שדרה בה או להושיב בו בני אדם שהם רוצים. ובקצרה אשיבכם הנראה בעיני אם לא נתנה אמם כבר כל השכירות היורשי' פטורי' מלתת מה שלא דרה בו כיון דנאנסה שהרי מתה...".
המהר"ם, מבסס את גישתו על סתירה בין שתי הלכות. ביחס לשכירות פועל נקבע5 שאם נוצר מצב בו אין צורך בעבודת הפועל מחמת אונס שבעל הבית לא היה אמור להיות מודע אליו (לדוגמא גשם בלתי צפוי) - בעל הבית אינו חייב בתשלום שכר הפועל, למרות שהפועל נכון להעמיד עצמו לעבודת בעל הבית. מאידך, ביחס למשכיר ספינה וטבעה בחצי הדרך, נקבע שבמצבים מסוימים השוכר חייב לשלם את דמי השכירות כולם6.
המהר"ם מביא את תירוץ הריב"ן שאכן, בדרך כלל המשכיר מפסיד גם אם הוא יכול למלא את חלקו בהתחייבות, והדין של ספינה הוא היוצא מן הכלל בו כיוון שהמשכיר הפסיד את ספינתו הדין נוטה לטובתו. ועל כן הוא מסיק שבמקרה של אונס רגיל, המשכיר מפסיד ואינו יכול לטעון לשוכר "הא ביתא קמך".
מהמקורות שמביא המהר"ם, עולה שהוא רואה שכירות בית, בדומה לשכירות פועל: אין מדובר לדעתו על מכירה לזמן, אלא על התחייבויות הדדיות. התחייבות בעל הבית להעמיד את המושכר, והתחייבות השוכר לתשלום. על כן, במצבי אונס יש הגיון לפטור את המתחייב.
לעומת זאת הרשב"א סובר ששכירות היא כמכירה לכל דבר ואי אפשר לבטל מכירה בטענת אונס.
הבית יוסף7 הביא את המחלוקת והכריע באופן ברור כרשב"א. הרמ"א8 הביא את המחלוקת והכריע ללכת אחר המוחזק. נחלקו בדבר גם פוסקים מאוחרים יותר9. על כן, כל שלא התנו או שאין מנהג בדבר, יש להתייחס לשאלה זו כספק - והמוציא מחבירו עליו הראיה.
אמנם במקרה שהתנו ביניהם מלכתחילה שחיוב השכירות יתקיים גם במקרה של אונס התנאי מחייב. במקרה דנן נחתם הסכם בנוסח הבא: "כל זמן שאחד השוכרים בחיים, והנכס ראוי למגורים סבירים חייבים השוכרים בכל התחייבויותיהם, גם אם הם יעזבו את הנכס מחמת אונס לפני תום תקופת השכירות".
בגליון הבא, נדון באופן ספציפי האם במקרה של עזיבת הדירה בשל גירושין, ניתן לחייב את הנתבע בתשלום השכירות כולה.
______________________________________________________
1 בשו"ע חו"מ שיב, ז.
2 הדגשנו שאלו שתי סיבות שונות שכן הראשונים נחלקו האם להלכה שכירות כמכר, הרמב"ם המצוטט בראש דברינו סבור ששכירות כמכר ואילו לדעת התוספות (ב"מ נו,ב ד"ה והאי, ע"ז טו,א ד"ה והשתא) שכירות אינה כמכר לדבריהם אנו זקוקים גם לנימוק השני.
3 תשובת הרשב"א ב, שכח וראה גם א, אלף וכ"ח.
4 מובא במרדכי ב"מ שמה.
5 חו"מ שלד, א.
6 חו"מ סימן שיא, ג.
7 שיב, כב.
8 שלד, א.
9 הש"ך שלד, ב כדעת מהר"ם והמחנה אפרים (שכירות סימן ה) חולק על הש"ך ומכריע להלכה כדעת הרשב"א.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
