ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת-חן
מצאתי ספר ישן בישיבה שיש עליו חותמת של בית כנסת בצפון. יש בישיבה מודעה שמה שנמצא נטוש למעלה מחודשיים יופקר. האם אני יכול לסמוך על זה שמסתמא זה נקנה מבית הכנסת ואם כן זה הפקר או שמא יש לחשוש שזה הושאל מבית הכנסת ובית הכנסת לא הפקירו את זה ולא התייאשו מזה? יש לציין שהספר ישן מאוד כך שיש סיכוי גבוה שבית הכנסת מכר אותו. ניסיתי למצוא טלפון של הגבאי אבל לא הצלחתי.
תשובה:
ככל הנראה הספר נלקח או הושאל מבית הכנסת ואינו נמכר, ואם כן שייך לבית הכנסת. ואף אם עבר זמן רב לא שייך להתיר לזכות בו לעצמך מטעם שאין יייאוש לחפץ אשר אין לו בעלים מבוררים, כגון: בית כנסת על תכולתו השייכים לציבור ולא לאדם מסויים. לכן, כדאי לנסות לאתר את בית הכנסת הזה וליצור קשר או להשיב את הספר לכשתזדמן לשם. עם זאת, נראה שמותר לך בינתיים להשתמש בספר וללמוד בו, ביחוד שזו הייתה כוונת התורמים ומסתמא נוח הדבר גם למתפללי בית הכנסת שלומדים בספר היכן שיהיה.
מקורות וביאורים:
א. במסכת יומא (י"ב ע"א) כתב רש"י (ד"ה דכרכים) שבית הכנסת פטור ממזוזה משום שמתקבצים שם אנשים ממקומות הרבה והיא עשויה לכל הבא להתפלל ואין לה בעלים מיוחדים. בשו"ת שרידי אש (חלק ב' סימן פ') מבאר את דעת רש"י על פי דברי הרשב"א (מגילה כ"ו ע"א) וכותב כך: "ונראה שזוהי כוונת רש"י ביומא ובחולין, שבית הכנסת של כרכים שעשויה לכל, אין להם בעלים, שהרי כאילו הקדישו לכל העולם ואין לבית הכנסת בעלים מיוחדים". לעניין שלנו, כיון שאין בעלים מיוחדים לבית כנסת אלא הוא פתוח לכל לא שייך להגדיר בעלים ולומר שהתייאשו.
ב. יסוד ההיתר ללמוד בספר ללא בקשת רשות מן הבעלים הוא מהסיבה שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו, ומקורו בגמרא במסכת פסחים (ד' ע"ב): "איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? - תא שמע, דאמר אביי: לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה".
בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שישנו בגמרא היתר כללי לשימוש בממון הזולת לצורך קיום מצוות, אולם הראשונים מבארים שהכלל "נוח לו לאדם לקיים מצוה בממונו" נאמר רק ביחס לבעל הממון עצמו אך לא נוח לו שאחר יעשה מצוה בממונו.
כך כתב ר' עובדיה מברטנורא (מסכת שקלים ג', א'): "דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה בדבר שאין חסר בו כלום כגון מעשר בהמה שהוא עצמו מביא מעשר ואוכלו שלמים".
המאירי (בבא מציעא כ"ט ע"ב) עוסק בשאלה האם מותר לשואל ספר תורה מחברו להשאילו לאחר לשם מצוה:
"השואל ספר תורה מחברו בסתם הרי זה לא ישאלנו לאחר, וכבר ידעת שאף בכל הדברים כן שהרי אמרו אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר. אלא שבספר תורה הוצרך להשמיענו כן, שהייתי סבור לומר שיהא מותר להשאיל מן הסתם מפני שנוח לו לאדם לקיים מצוה ובא ולימד שאף בספר תורה אסור. ושמא תאמר והלא בגמ' בפסחים אמרו מן הסתם ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה, תירצוה כשהוא עצמו מקיימה אבל על ידי אחר לא".
העולה מן האמור שלא אומרים שנוח לאדם שאחר יקיים מצוה בממונו. אולם לגבי טלית נראה בראשונים שפסקו להפך, וזו לשון ספר כלבו (סימן כ"ב):
"וגם התוספות משנץ פירשו כי המברך בטלית שאולה לא הפסיד, ולפי זה יש לו לברך בטלית של חברו אפילו בלא מתנה גמורה, רק שיתן לו חבירו רשות, ואפילו בלא רשות דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה, ומיהו בטלית מקופל ומונח אומר ה"ר מנחם בן ה"ר שמואל צריך ליטול ממנו רשות משום דבעל קפיד, טלית שאולה פטורה כל שלשים יום".
יסוד ההבדל בין ספר תורה לטלית הוא שבספר תורה החשש לנזק הוא גדול ומן הסתם ישנה הקפדה מצד הבעלים, מה שאין כן בטלית שהשימוש בה אינו גורם הפסד או חיסרון לבעלים, וישנה אומדנא ברורה שנוח לו שיקיימו בה מצוה, אלא אם כן מקופלת ומונחת בצורה המראה שיש לו הקפדה עליה.
המקרה שלנו דומה לטלית הקהל המונחת בבית הכנסת שלכל אחד יש רשות להשתמש בה ואין צורך בנטילת רשות.
לכן, מותר לך ללמוד בספר בזהירות והקפדה שלא ינזק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













