ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת-חן
מצאתי ספר ישן בישיבה שיש עליו חותמת של בית כנסת בצפון. יש בישיבה מודעה שמה שנמצא נטוש למעלה מחודשיים יופקר. האם אני יכול לסמוך על זה שמסתמא זה נקנה מבית הכנסת ואם כן זה הפקר או שמא יש לחשוש שזה הושאל מבית הכנסת ובית הכנסת לא הפקירו את זה ולא התייאשו מזה? יש לציין שהספר ישן מאוד כך שיש סיכוי גבוה שבית הכנסת מכר אותו. ניסיתי למצוא טלפון של הגבאי אבל לא הצלחתי.
תשובה:
ככל הנראה הספר נלקח או הושאל מבית הכנסת ואינו נמכר, ואם כן שייך לבית הכנסת. ואף אם עבר זמן רב לא שייך להתיר לזכות בו לעצמך מטעם שאין יייאוש לחפץ אשר אין לו בעלים מבוררים, כגון: בית כנסת על תכולתו השייכים לציבור ולא לאדם מסויים. לכן, כדאי לנסות לאתר את בית הכנסת הזה וליצור קשר או להשיב את הספר לכשתזדמן לשם. עם זאת, נראה שמותר לך בינתיים להשתמש בספר וללמוד בו, ביחוד שזו הייתה כוונת התורמים ומסתמא נוח הדבר גם למתפללי בית הכנסת שלומדים בספר היכן שיהיה.
מקורות וביאורים:
א. במסכת יומא (י"ב ע"א) כתב רש"י (ד"ה דכרכים) שבית הכנסת פטור ממזוזה משום שמתקבצים שם אנשים ממקומות הרבה והיא עשויה לכל הבא להתפלל ואין לה בעלים מיוחדים. בשו"ת שרידי אש (חלק ב' סימן פ') מבאר את דעת רש"י על פי דברי הרשב"א (מגילה כ"ו ע"א) וכותב כך: "ונראה שזוהי כוונת רש"י ביומא ובחולין, שבית הכנסת של כרכים שעשויה לכל, אין להם בעלים, שהרי כאילו הקדישו לכל העולם ואין לבית הכנסת בעלים מיוחדים". לעניין שלנו, כיון שאין בעלים מיוחדים לבית כנסת אלא הוא פתוח לכל לא שייך להגדיר בעלים ולומר שהתייאשו.
ב. יסוד ההיתר ללמוד בספר ללא בקשת רשות מן הבעלים הוא מהסיבה שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו, ומקורו בגמרא במסכת פסחים (ד' ע"ב): "איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? - תא שמע, דאמר אביי: לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה".
בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שישנו בגמרא היתר כללי לשימוש בממון הזולת לצורך קיום מצוות, אולם הראשונים מבארים שהכלל "נוח לו לאדם לקיים מצוה בממונו" נאמר רק ביחס לבעל הממון עצמו אך לא נוח לו שאחר יעשה מצוה בממונו.
כך כתב ר' עובדיה מברטנורא (מסכת שקלים ג', א'): "דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה בדבר שאין חסר בו כלום כגון מעשר בהמה שהוא עצמו מביא מעשר ואוכלו שלמים".
המאירי (בבא מציעא כ"ט ע"ב) עוסק בשאלה האם מותר לשואל ספר תורה מחברו להשאילו לאחר לשם מצוה:
"השואל ספר תורה מחברו בסתם הרי זה לא ישאלנו לאחר, וכבר ידעת שאף בכל הדברים כן שהרי אמרו אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר. אלא שבספר תורה הוצרך להשמיענו כן, שהייתי סבור לומר שיהא מותר להשאיל מן הסתם מפני שנוח לו לאדם לקיים מצוה ובא ולימד שאף בספר תורה אסור. ושמא תאמר והלא בגמ' בפסחים אמרו מן הסתם ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה, תירצוה כשהוא עצמו מקיימה אבל על ידי אחר לא".
העולה מן האמור שלא אומרים שנוח לאדם שאחר יקיים מצוה בממונו. אולם לגבי טלית נראה בראשונים שפסקו להפך, וזו לשון ספר כלבו (סימן כ"ב):
"וגם התוספות משנץ פירשו כי המברך בטלית שאולה לא הפסיד, ולפי זה יש לו לברך בטלית של חברו אפילו בלא מתנה גמורה, רק שיתן לו חבירו רשות, ואפילו בלא רשות דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה, ומיהו בטלית מקופל ומונח אומר ה"ר מנחם בן ה"ר שמואל צריך ליטול ממנו רשות משום דבעל קפיד, טלית שאולה פטורה כל שלשים יום".
יסוד ההבדל בין ספר תורה לטלית הוא שבספר תורה החשש לנזק הוא גדול ומן הסתם ישנה הקפדה מצד הבעלים, מה שאין כן בטלית שהשימוש בה אינו גורם הפסד או חיסרון לבעלים, וישנה אומדנא ברורה שנוח לו שיקיימו בה מצוה, אלא אם כן מקופלת ומונחת בצורה המראה שיש לו הקפדה עליה.
המקרה שלנו דומה לטלית הקהל המונחת בבית הכנסת שלכל אחד יש רשות להשתמש בה ואין צורך בנטילת רשות.
לכן, מותר לך ללמוד בספר בזהירות והקפדה שלא ינזק.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שבועות מעין עולם הבא!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
