ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה עמדת ההלכה לגבי השעיית עובד? אני עובד באבטחה והתחיל אצלנו נוהל חדש שמי שמאחר למשמרת בכעשר דקות אינו מבצע את אותה משמרת. על פי בדיקה בחוקי העבודה זה נקרא 'השעיה לא חוקית' מאחר ואינה עומדת בכללי המחוקק לגבי השעיה. ברצוני לדעת מה עמדת ההלכה בנושא בכלל ובנדון בפרט. אשמח לקבל מקורות לעיון. תודה.
תשובה:
הנוהל להעניש עובד שאיחר למשמרת על ידי כך שלא יוכל לעבוד באותה משמרת הוא אינו חוקי לפי חוק העבודה הנוהג במדינת ישראל. כל בית עסק במדינה נפתח ומקבל על עצמו להתנהל על פי החוק ומתוך כוונה להישמע לחוק הנהוג ולנהוג לפי הכללים המקובלים (דבר זה נקרא "מנהג המדינה", והדין מבואר בשו"ע (חו"מ סימן רלב סע' ו') שכתב וז"ל "שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך").
ובכלל, בדיני עבודה ופיטורין הולכים לפי המנהג, כך כתב האגרות משה (חושן משפט חלק א' סימן ע"ה):
"והנה כל זה הוא אף בלא ידוע מנהג המקום שאין מסלקין בלא טענה אלא לעצם הדין, אבל בידוע מנהג המקום או אף רק מנהג בית החרושת או אף רק מנהג האיש הזה, שכששוכרין פועלים אין מסלקין אותם בלא טענה ועובדים אצלם לעולם, אין צריך כלל למה שבארתי שפשוט וברור הוא שסתמא אצלו הוי כהיתנו לעולם. ואין חילוק בין אם נעשה המנהג על פי חכמי העיר או נהגו מעצמן, וגם אף אם נהגו בלא כוונה כלל רק מחמת דמהיכי תיתי יסלקנו כיון שצריך לו, דבכל אופן שיהיה הוא כהיתנו ששוכרו לעולם דסתם שכירות הוא אדעתא דמנהגא. ולא דומה כלל למנהגים אחרים שהם עניני קנסות והתחייבות כאלו שלא היה מהני גם התנו מעצם הדין לכן צריך שיהיה נעשה על פי חכם, אבל מנהגים כאלו שאם היו מתנים היה מהני מעצם הדין, גם המנהג הוא עצם הדין ממש דהוי כהתנו. והוא כמו נהגו לזון ונהגו להיפוך מעצם הדין, כגון שתהיה הכניסה משל בעל הבית שבראש פרק הפועלים שבסתמא הוא כמנהג המדינה שהוא דין תורה ממש, וכמו כן כל מנהג באופן שהיה מהני היתנו הוא דין תורה ממש".
כמו כן, המעסיק יודע היטב שאם ינהג שלא כחוק הוא צפוי לתביעה בבית משפט. נוהל מעין זה שנאמר לכם אינו חוקי ואסור למעביד להנהיגו, והיות ויודע המעביד שכן המצב ושהוא צפוי לתביעה, הוא אינו חל כלל ונחשב פטומי מילי בעלמא (אמירת דברים סתם שאינה מחייבת).
למעשה, אם אכן איחרת והשעו אותך שלא כחוק, מותר לך לתבוע אותם ולקבל מה שמגיע לך בהתאם לחוק. (יש לכתחילה לתבוע בבית דין אא"כ ברור לעין כל שלא יסכימו כלל לבוא שאז מותר לתבוע ישירות בבית משפט). אך יש לציין שכל זה מן הדין, אולם מבחינה פרקטית יש לקחת בחשבון שיתכן שאין זה כדאי היות והמעביד עלול לפטר אותך עקב התביעה ואז אתה עלול לאבד את מקום העבודה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
