ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
פרה קדושה כזו היא, לכאורה, ברכות בלעם. כולנו יודעים, עוד מהימים ששיננו את ברכותיו של בלעם בבית הספר, שבלעם בירך את ישראל. כך גם אומר בלק במפורש בתורה - "לקוב אויבי קראתיך, והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים".
אולם, המתבונן היטיב בברכות בלעם מגלה שאין כן ברכות כי אם תיאורי שבח. לדוגמא - "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". זה שבח אדיר, אך ברכה היא איחול שכך יקרה בעתיד. האמירה - אתה חכם' היא שבח, לעומת זאת האיחול - 'תגדל ותהיה חכם' זו ברכה.
אם נעמיק בהתבוננות זו נשפוך בכך אור חדש על כל עניינו של בלעם, אור שילמד אותנו עומק חדש בעבודת ה', עומק שיביא תועלת גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום יום.
בלעם תכנן לקלל את ישראל, אך הקב"ה הפך את קללותיו לברכות. נמצא ש"מברכותיו של אותו רשע, אתה למד מה היה בליבו" (סנהדרין קה). אם כך, כיצד התכוון בלעם לקלל את ישראל? לתאר אותם בצורה שלילית. להסתכל עליהם בדרך שלילית ובכך תחול עליהם קללה, חלילה. לכך כיוונו חז"ל באמירתם העמוקה, שהראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא - 'עין רעה' (אבות ה, כג).
וכיצד הסתכלות שלילית תיצור מציאות שלילית? על כך ענו חז"ל (ע"ז ד) באבחנתם את ה'נקודה' המדויקת של בלעם - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה - 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם.
נמצא, שהעולם טוב, אלא שכוחו של בלעם הוא לקחת את הנקודה הרעה הקטנה ולהפוך אותה לכול העולם, שהרי אם קללתו הייתה נתפסת ברגע הקטן היא הייתה הופכת לנצחית. וכיצד הופכים עולם טוב לעולם רע? על ידי ה'משקפיים השחורות', ההסתכלות השלילית.
במילים אחרות, בעולם הנפש שלנו - הקב"ה אוהב את העולם. העולם הוא טוב. אך יש בו גם נקודה של חיסרון (שלא כאן המקום לעמוד עליה, שהרי זו סוגיית הטוב והרע בעולם). נקודת חסרון זו היא קטנה וזניחה ביחס לשאר היום. אולם, פעמים רבות, אנו נוטים לחשוב ולהתבונן על נקודה זו כל היום, וממילא נקודה זו הופכת להיות כל עולמינו, ואז באמת רע לנו.
הרי אדם שעוצם את עיניו ומדמיין שיש לו את כל העושר שבעולם, באותם רגעים הוא מרגיש וחש בדיוק כשם שמרגיש העשיר הגדול. אין הבדל. (תנסו!). וכן, להיפך. מי שחושב כל היום על הנקודה החסרה אצלו, הרי כל היום הוא חי רק נקודה זו, והיא באמת כל עולמו. הכול תלוי בעין הטובה והרעה.
בואו נהפוך את קללותיו של בלעם לברכה. נתבונן על הנקודות הטובות, נחיה אותם, ואז יהיה לנו טוב. "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם, ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
