ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
פרה קדושה כזו היא, לכאורה, ברכות בלעם. כולנו יודעים, עוד מהימים ששיננו את ברכותיו של בלעם בבית הספר, שבלעם בירך את ישראל. כך גם אומר בלק במפורש בתורה - "לקוב אויבי קראתיך, והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים".
אולם, המתבונן היטיב בברכות בלעם מגלה שאין כן ברכות כי אם תיאורי שבח. לדוגמא - "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". זה שבח אדיר, אך ברכה היא איחול שכך יקרה בעתיד. האמירה - אתה חכם' היא שבח, לעומת זאת האיחול - 'תגדל ותהיה חכם' זו ברכה.
אם נעמיק בהתבוננות זו נשפוך בכך אור חדש על כל עניינו של בלעם, אור שילמד אותנו עומק חדש בעבודת ה', עומק שיביא תועלת גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום יום.
בלעם תכנן לקלל את ישראל, אך הקב"ה הפך את קללותיו לברכות. נמצא ש"מברכותיו של אותו רשע, אתה למד מה היה בליבו" (סנהדרין קה). אם כך, כיצד התכוון בלעם לקלל את ישראל? לתאר אותם בצורה שלילית. להסתכל עליהם בדרך שלילית ובכך תחול עליהם קללה, חלילה. לכך כיוונו חז"ל באמירתם העמוקה, שהראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא - 'עין רעה' (אבות ה, כג).
וכיצד הסתכלות שלילית תיצור מציאות שלילית? על כך ענו חז"ל (ע"ז ד) באבחנתם את ה'נקודה' המדויקת של בלעם - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה - 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם.
נמצא, שהעולם טוב, אלא שכוחו של בלעם הוא לקחת את הנקודה הרעה הקטנה ולהפוך אותה לכול העולם, שהרי אם קללתו הייתה נתפסת ברגע הקטן היא הייתה הופכת לנצחית. וכיצד הופכים עולם טוב לעולם רע? על ידי ה'משקפיים השחורות', ההסתכלות השלילית.
במילים אחרות, בעולם הנפש שלנו - הקב"ה אוהב את העולם. העולם הוא טוב. אך יש בו גם נקודה של חיסרון (שלא כאן המקום לעמוד עליה, שהרי זו סוגיית הטוב והרע בעולם). נקודת חסרון זו היא קטנה וזניחה ביחס לשאר היום. אולם, פעמים רבות, אנו נוטים לחשוב ולהתבונן על נקודה זו כל היום, וממילא נקודה זו הופכת להיות כל עולמינו, ואז באמת רע לנו.
הרי אדם שעוצם את עיניו ומדמיין שיש לו את כל העושר שבעולם, באותם רגעים הוא מרגיש וחש בדיוק כשם שמרגיש העשיר הגדול. אין הבדל. (תנסו!). וכן, להיפך. מי שחושב כל היום על הנקודה החסרה אצלו, הרי כל היום הוא חי רק נקודה זו, והיא באמת כל עולמו. הכול תלוי בעין הטובה והרעה.
בואו נהפוך את קללותיו של בלעם לברכה. נתבונן על הנקודות הטובות, נחיה אותם, ואז יהיה לנו טוב. "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם, ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך".
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
