ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
פרה קדושה כזו היא, לכאורה, ברכות בלעם. כולנו יודעים, עוד מהימים ששיננו את ברכותיו של בלעם בבית הספר, שבלעם בירך את ישראל. כך גם אומר בלק במפורש בתורה - "לקוב אויבי קראתיך, והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים".
אולם, המתבונן היטיב בברכות בלעם מגלה שאין כן ברכות כי אם תיאורי שבח. לדוגמא - "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". זה שבח אדיר, אך ברכה היא איחול שכך יקרה בעתיד. האמירה - אתה חכם' היא שבח, לעומת זאת האיחול - 'תגדל ותהיה חכם' זו ברכה.
אם נעמיק בהתבוננות זו נשפוך בכך אור חדש על כל עניינו של בלעם, אור שילמד אותנו עומק חדש בעבודת ה', עומק שיביא תועלת גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום יום.
בלעם תכנן לקלל את ישראל, אך הקב"ה הפך את קללותיו לברכות. נמצא ש"מברכותיו של אותו רשע, אתה למד מה היה בליבו" (סנהדרין קה). אם כך, כיצד התכוון בלעם לקלל את ישראל? לתאר אותם בצורה שלילית. להסתכל עליהם בדרך שלילית ובכך תחול עליהם קללה, חלילה. לכך כיוונו חז"ל באמירתם העמוקה, שהראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא - 'עין רעה' (אבות ה, כג).
וכיצד הסתכלות שלילית תיצור מציאות שלילית? על כך ענו חז"ל (ע"ז ד) באבחנתם את ה'נקודה' המדויקת של בלעם - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה - 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם.
נמצא, שהעולם טוב, אלא שכוחו של בלעם הוא לקחת את הנקודה הרעה הקטנה ולהפוך אותה לכול העולם, שהרי אם קללתו הייתה נתפסת ברגע הקטן היא הייתה הופכת לנצחית. וכיצד הופכים עולם טוב לעולם רע? על ידי ה'משקפיים השחורות', ההסתכלות השלילית.
במילים אחרות, בעולם הנפש שלנו - הקב"ה אוהב את העולם. העולם הוא טוב. אך יש בו גם נקודה של חיסרון (שלא כאן המקום לעמוד עליה, שהרי זו סוגיית הטוב והרע בעולם). נקודת חסרון זו היא קטנה וזניחה ביחס לשאר היום. אולם, פעמים רבות, אנו נוטים לחשוב ולהתבונן על נקודה זו כל היום, וממילא נקודה זו הופכת להיות כל עולמינו, ואז באמת רע לנו.
הרי אדם שעוצם את עיניו ומדמיין שיש לו את כל העושר שבעולם, באותם רגעים הוא מרגיש וחש בדיוק כשם שמרגיש העשיר הגדול. אין הבדל. (תנסו!). וכן, להיפך. מי שחושב כל היום על הנקודה החסרה אצלו, הרי כל היום הוא חי רק נקודה זו, והיא באמת כל עולמו. הכול תלוי בעין הטובה והרעה.
בואו נהפוך את קללותיו של בלעם לברכה. נתבונן על הנקודות הטובות, נחיה אותם, ואז יהיה לנו טוב. "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם, ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














