ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הרחבות על הנאמר בדף הקודם (כותי ומומר לנבילות לתיאבון)
חלק א - שחיטת כותי
א. ברייתא לגבי רמת ההשגחה הדרושה (אביי- ישראל עומד על גביו, רבא – מספיק נכנס ויוצא).
A. הברייתא מביאה שתי קיצוניות –
הברייתא | מתאים ל - | איך השני יענה |
מצד אחד – לכתחילה צריך עומד על גביו | אביי | רבא – נכנס ויוצא=עומד על גביו. |
מצד שני – אם לא היתה שום השגחה – צריך בדיקה. | רבא | אביי – נכנס ויוצא=שום השגחה. |
B. דיון פנימי בברייתא – הברייתא הביאה דוגמא של כמה עופות, ובודק אם אוכל אחד מהם -
1. אולי רק את אותו עוף שחט כדין? (א רבע)תשובה – נותן אחד מתוך תערובת (וכן ממעכם – שלא יהיה לכותי סימן).
2. אולי כותים לא מקפידים על שחיטת עופות (לא נאמרה בתורה) - הברייתא סוברת שלמרות שהמצווה לא כתובה – אם מחזיקים בה מחזיקים בה וסומכים עליהם.
C. דיון על הכלל הנ"ל – (א אמצע)אם מחזיקים במצווה לא כתובה – האם סומכים או לא – זאת מחלוקת תנאים לגבי מצת כותי :ר"א אוסר, שאין בקיאין בדקדוקי מצוות (מה נחשב החמצה). ת"ק ורשב"ג מתירים (לא רק שאינו חמץ, אלא אפילו נחשב משומר ויוצאים בה יד"ח בליל הסדר).
במה נחלקו ת"ק ורשב"ג? (ת"ק – מותר, רשב"ג – כל מצווה שהחזיקו בה, הרבה מחזיקים בה יותר מישראל – תלוי בהחזקה )
1. במצווה כתובה, ולא ידוע אם החזיקו – ת"ק – מותר, רשב"ג – אסור.דחייה – הניסוח של רשב"ג – "שהחזיקו" ולא "אם החזיקו".
2. במצווה לא כתובה שהחזיקו בה – ת"ק – אסור, רשב"ג – מותר (שהרי החזיקו).
חלק ב – מומר לנבילות לתיאבון
רבא – ישראל מומר לנבילות לתיאבון מעדיף לא לעבור על איסור , ולכן יכול לשחוט לכתחילה אם בדקו את הסכין (כי לא יטרח לבדוק/להשיג אחרת). סברת החולקים – כיוון דדש ביה, נעשית לו כהיתר.
ניסיונות לסייע לרבא מברייתות:
1. חמץ של עוברי עבירה מותר אחרי הפסח. אפילו שלא חשש מלהחזיק חמץ בבית, אנו מניחים שלא רוצים לחטוא עוד והחליפו אחר הפסח עם של גוי. (יש מחלוקת לגבי חמץ שעבר עליו הפסח – ר"י – דאורייתא, ר"ש – דרבנן).
דחיית הסיוע - אולי הברייתא כר"ש, ואז אין ראיה להקל גם בדאורייתא (נבלה). דחיית הדחייה – אדרבה – (מזוית הראייה של החוטא) – אם באיסור דרבנן הוא מעדיף שלא לחטוא, כל שכן באיסור תורה.
2. "הכל שוחטין – ואפילו כותי, ואפילו ערל, ואפילו ישראל מומר ".
ערל = מומר לדבר אחד (ערלות), ולא מומר לכל התורה (נבילה).
לפי"ז, מומר – מומר לנבלות, ובכ"ז שחיטתו כשירה .
דחיית הסיוע - מומר – לע"ז, והחידוש (כרב ענן) שאפילו מומר לע"ז – שחיטתו כשירה (ולא אומרים שהוא כמומר לכה"ת ונחשב כגוי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
האם מותר לפנות למקובלים?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
