ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
משפחת בן ארי בנו ביישובם בית חדש. בן ארי סיכמו עם דוד בעליה של חברת "החלון" על ייצור ואספקת חלונות לצורך ביתם החדש עד לפני חג הפסח. בן ארי הבהירו לנתבע, שחיוני להם שאספקת החלונות תהיה לפני תקופה זו, שכן הם מתכוונים להכנס לביתם בפסח.
דוד התחייב להתקנה תוך 30 ימי עבודה מסגירת ההזמנה לפרטיה. בן ארי שילמו לדוד מחצית מעלות ההזמנה שהיתה שווה עשרות אלפי שקלים.
דוד הגיע כחודשיים לפני הפסח לקחת מידות מדוייקות. בין הצדדים קיימת מחלוקת, מה הסיבה לכך שההזמנה לא נסגרה עד תומה. דוד טוען שבן ארי לא סגרו עימו מספר פרטים, בכללם צבעם של הצלונים המיוחדים שהזמינו. בתקופה זו, הותקנו חלק מן החלונות הפשוטים.
בפועל הוזמנו הצלונים מהיצרן סמוך לחג הפסח. לטענת דוד הדבר נבע מאי מתן אישור סופי של בן ארי, ואילו לטענת בן ארי עקב עיכובים מצד דוד. בין הצדדים עלתה האפשרות להתקנת חלונות זמניים על ידי דוד, אך דוד סירב לעשות זאת ללא התקדמות בתשלומים. בן ארי טענו מאידך, שדוד אינו זכאי לכל תשלום נוסף על פי ההסכם שביניהם - וכל התשלום אמור להיות בסוף ההתקנה, ולכן סרבו לשלם. בשלב זה, נוצר נתק בין הצדדים.
על מנת שיוכלו להכנס לבית, הזמינו בן ארי חלונות זמניים מספק אחר, במקום החלונות המיוחדים שלא הותקנו.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
159 - עין טובה, חלק א
160 - חלון הזדמנויות, א'
טען עוד
לדעת בן ארי - לא היתה להם ברירה אלא להזמין את החלונות, ואילו דוד טוען, שבן ארי אשמים בעיכוב בהזמנה כולה, ועל כן הוא כלל לא היה חייב להעמיד להם חלונות זמניים, ובוודאי שלא היתה להם את הזכות להזמין חלונות מגורם אחר.
[בגליון הבא נעסוק בהיבטים נוספים של הסכסוך]
הדיון
לאחר ששקל בית הדין את הדברים, מסקנתו היא, שמהרגע שדוד הגיע לקחת את המידות, ובמיוחד עקב העובדה שהוא היה מודע ללחץ הזמנים בו היו נתונים בן ארי, היה עליו להבהיר בצורה מפורשת ביותר שללא אישור סופי של בן ארי אין הוא יוצא לביצוע בפועל של ההזמנה. (בגליון זה, לא נכנס למכלול הפרטים העובדתיים) כמובן יש לציין, שעצם המחוייבות של הצדדים לעסקה, ולעמידה בלוח הזמנים, לא היתה מוטלת בספק בשלב זה, שכן בן ארי שילמו זה מכבר מחצית מסכום ההזמנה.
לאור המסקנה, שהאשם בעיכוב אספקת החלונות הינו דוד יש לדון האם זכאים בן ארי לקיזוז עלות החלונות הזמניים מחובם כלפי דוד להשלמת העבודה.
המשנה במסכת בבא מציעא1 דנה במי ששכר פועלים לעבודה מסוימת, וברגע האחרון הפועלים חזרו בהם, ובכך היה חשש לאבדן מלאכתו:
שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת, ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה, וכל דבר שאבד, וחזרו בהן - מקום שאין שם אדם, שוכר עליהן או מטען
המשנה מונה מספר מקרים בהם הצורך בעובד שנשכר הוא דחוף, ואז קובעת המשנה שמזמין העבודה "שוכר עליהם או מטען". דהיינו, המזמין יכול לשכור פועלים אחרים על חשבון הפועלים שחזרו בהם,לשם ביצוע העבודה ("שוכר עליהם") או לחלופין להבטיח לפועלים שחוזרים בהם יותר כסף על מנת שישתכנעו לבצע את העבודה, ובסוף לשלם להם כפי הסיכום הראשון - "מטען".
בנידון דידן אמנם לא חזר בו דוד, אך הוא לא הגיע בזמן לשם ביצוע העבודה. לא ניתן להכנס לדירה ללא חלונות, על כן עיכוב בהתקנת חלונות גורר עיכוב בכניסה לבית, על כן זהו בכלל 'דבר האבד'. עיכוב בכניסה לבית הוא 'דבר האבד' הן מחמת העלות הכספית של מגורים במקום חלופי, ואולי אף מצד צרכים פרקטיים שאינם ניתנים לכימות כספי (כמו שחלילין למת הוא דבר האבד).
בגמרא בדף עח ע"א ביחס לדין ש"שוכר עליהם" אומרת הגמרא:
עד כמה שוכר עליהן? - אמר רב נחמן: עד כדי שכרן
משאלת הגמרא עולה, שלא ניתן לאפשר לניזוק המבקש למנוע את נזקו, להוציא הוצאות על חשבון הפועל ללא מגבלות. רב נחמן משיב שלא ניתן להוציא יותר מ"שכרם". בהגדרת "שכרם", נחלקו ראשונים. לדעת רש"י2 הכוונה שיכול להשתמש רק בשכר שלא שולם עדיין. לפי הרא"ש3 המזמין יכול להוציא עבור הפועלים החדשים, עד הסכום המלא שעליו סוכם עם הפועל הראשון, בלי קשר לשאלה כמה שילם כבר. המזמין יוכל לתבוע סכום זה מן הפועל הראשון. כשיטת הרא"ש נפסק בשו"ע4. לכן לזכות בן ארי עומד כל סכום העסקה (בקיזוז עלות החומרים).
בכל מקרה, ברור הדבר שאין לניזוק זכות להוציא סכומים מעבר לראוי, וכך כתבו הראשונים5 שזכותו לשכור פועלים אחרים: "כשיעור שדרך בעלי בתים לשכור לעת הצריך למלאכתן שלא תאבד", וכן נפסק להלכה בסמ"ע (שם ס"ק כו) ובש"ך (שם ס"ק לה).
בית הדין ביקש חוו"ד של מומחה שהעריך6 את העלות המשוערת של חלונות פשוטים שאפשרו למשפחת בן ארי להכנס לביתה. בן ארי אמנם הסבירו (במכתב התגובה לקביעת המומחה), שהתקינו חלונות בסטנדרט מעבר לפשוט, כיוון שלא ידעו איך תסתיים הפרשה, אולם מצד דין דבר האבד, אין להם הזכות לדרוש עלות של הסטנדרט הגבוה וגם לדרוש החלפת החלונות שהותקנו.
עם זאת, בית הדין קיבל את הטענה, כשאשר צריך להזמין חלון באופן דחוף, העלות היא גבוהה מעט מהרגיל.
החלטה:
האחריות על העיכוב באספקת החלונות מוטלת על דוד, בעליה של "החלון".
למשפחת בן ארי היתה זכות להתקין חלונות על ידי ספק אחר, כך שיוכלו להכנס לדירה, משום שזהו 'דבר האבד'.
משפחת בן ארי תזוכה בעלות של חלונות פשוטים, במחיר שעולה להזמינם להתקנה בלוח זמנים קצר. לאחר הפירוק והרכבת החלונות החדשים והיקרים, החלונות הזמניים יועמדו לרשות "החלון".
ערך: הרב סיני לוי
__________________________________________________________
1 דף עה ע"ב
2 בבא מציעא , עח ע"א ד"ה עד כדי
3 ב"מ פ"ו סי' ו
4 על פי סמ"ע חו"מ של"ג ס"ק כה. ש"ך ס"ק לב, גר"א ס"ק לז.
5 רמב"ן ב"מ עו ע"ב ד"ה "והוי" ונימוקי יוסף שם מו ע"ב מדפי הרי"ף ; הגדרה זו נכתבה אפילו במצב בו מחזיק בכלי עבודתו של הפועל.
6 נציין שבכל חוו"ד מומחה, מאפשר בית הדין לצדדים לחקור את המומחה ולהגיב לחוו"ד.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך עושים קידוש?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

חכמת התורה וחכמות החול

אנחנו קודש למענך

האם מותר לפנות למקובלים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















