ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
לאור הנחיות להלן, ננסה לשתף את הציבור במה שקורה ברשת בתי הדין שלנו - "ארץ חמדה-גזית".
בתחילת הפרשה אנו מוצאים את הציווי:
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז כ).
גם בדברי חז"ל וגם בדברי הראשונים, מצאנו גישות שונות המציעות הבנה לפסוק זה.
בדברינו לפרשת שופטים תש"ע , הבאנו את דעת רב אשי: "אחד לדין ואחד לפשרה. כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה" (סנהדרין דף לב ע"ב) והסברנו מדוע יש להציע פשרה בתחילת הדין.
הפעם נשתדל להאיר את הנושא מכיוון אחר ושונה.
בסוגיא בריש מסכת סנהדרין (דף ו ע"ב) מצאנו את הדעה הבאה: "רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אסור לבצוע, וכל הבוצע - הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע - הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר 'וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְקֹוָק' (תהלים י' ג), אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר 'כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא' (דברים א' יז).
רבי אליעזר איש הגליל מבטא כאן עמדה נחרצת כנגד ה"ביצוע" כלומר כנגד הפשרה. לא רק הדיין המפשר בין בעלי הדין הוא חוטא, אלא שכל מי שמעודד את מגמת הפשרה בבית הדין הרי שהוא בבחינת "מנאץ" - מחלל שם שמים.
עיון בדרשה מקבילה מבהיר עוד יותר את פשר הביקורת. מצינו בסוגיא בבבא קמא (דף צד ע"א): "ר' אליעזר בן יעקב אומר: הרי שגזל סאה של חטין, טחנה, לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר: 'וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְקֹוָק' (תהלים י' ג)".
ההקבלה בין שתי הדרשות הופכת את הדיין הפוסק פשרה במקום לפסוק דין, לגזלן ח"ו.
מה עומד ביסוד דעות אלה?
רבי אליעזר טוען כי בבית הדין חייבים לפעול על פי מידת הדין. כיון שאלקים משמעותו הופעת שכינה במידת הדין לכן 'אלהים' הוא שמם של הדיינים. כאשר התובע בא לבקש צדק בבית הדין אין לדיין רשות להכניס שיקולי צדקה, חסד ומידת הרחמים לתוך אולם המשפט או למערכת שיקוליו. לפי דעת רבי אליעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, הקו המנחה צריך להיות "יקוב הדין את ההר". לכן, כל ניסיון לפגע בזכויותיו של התובע, לקבל את המגיע לו על פי דין, יכול להיחשב כחטא ואפילו כגזל. לכן, גם מי שנותן "ישר כח" לדיין שלא מילא את חובתו כ"אלהים" הרי זה מנאץ.
אי לכך, בבתי הדין "ארץ חמדה –גזית" לעולם לא יכפו הדיינים מראש פשרה על הצדדים.
ננצל את הדיון בסוגיא זו כדי להאיר היבט נוסף.
מצינו בירושלמי סנהדרין: "ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי (כאשר באו שני אנשים לידון לפניו) א"ל על מנת שתדיננו דין תורה (ואמרו לו על מנת שתדון אותנו דין תורה). אמר לון (ענה להם) אני איני יודע דין תורה" (פרק א ה"א).
יש דיינים שלמדו מכאן כי בימנו צריך תמיד לדון בפשרה, כיוון שאם רבי יוסי לא ידע לדון דין תורה, מי יכול לומר שהוא כן יודע? לכן הם כופים פשרה כדי שלא יסתכנו בפסיקה שלא כהלכה.
הבנה זו אין לה מקור, שהרי לא כתוב כאן שהוא לא דן אותם, אלא שהכריז בענוותנות שאיננו יודע. מכאן ועד להורדת האחריות המרחק רב. ענוותנות יתירה גם היא פסולה.
גדולי ישראל שבכל הדורות נשאו את האחריות הכבדה על כתפיהם. להיות ענוותן על גבו של מי שזכאי לקבל את מלא כספו על פי מידת הדין אין זו מידה טובה. דיינים מסוג זה מרחיקים את הציבור מבתי הדין ואינם מאפשרים למלא את רצון העם הדורש צדק משפטי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
