ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם התגברות הבעיות הביטחוניות עלתה על הפרק השאלה מי ידחק את רגלי מי? מי יגבר במאבק על דעת הקהל, "הבטחוניסטים" או "החברתיים"?
בהפטרת פרשת ראה אנו קוראים את קריאתו של הנביא:
"בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ" (ישעיהו נ"ד יד).
הנביא קורא בנבואתו לצדק חברתי: "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק" שיבטיח בטחון "כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ". למה התכוון הנביא בדבריו?
בדברינו לפרשת דברים השנה, הסברנו את פשר המושג: "צדק" מבחינת הממשלה - רשות מבצעת היא סממן הכרחי ומרכזי של כל ישות מדינית עצמאית. עצמאות מדינית היא חלק בלתי נפרד מחזון הנביאים.
איזו עצמאות? איזו רשות מבצעת? על כך עונה הנביא תוך הדגשה כפולה:
"אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
חוק וסדר=משפט, הם תנאי יסודי לפעולה תקינה של רשות מבצעת בכל דור ובכל מקום. הנביא
ישעיהו מחדש, כי השלטון צריך להתחשב גם בשיקולים של צדק וצדקה. רגישות חברתית והתחשבות בצורכי החלקים החלשים של החברה, חייבים להיות נר לרגליו של שלטון המבוסס על חוק. בלעדיהם המשפט הוא "מספח".חוק וסדר=משפט, הם תנאי יסודי לפעולה תקינה של רשות מבצעת בכל דור ובכל מקום. הנביא
מה שהפריע ועדיין מפריע לי היא העובדה שבתוך השיח המתנהל בין האוהלים, אינני שומע כמעט דיון בשאלת החובה להתרחק מעושק, דווקא מצד האזרחים.
יושר ועושק הם שני מושגים סותרים. הייתי שמח מאוד לו שאלת היושר האישי הייתה עולה על הפרק ביתר שאת.
השאלה של "נשאת ונתת באמונה" היא שאלת יסוד חברתית-מוסרית-דתית, לפי מה שלימדונו חז"ל. שאלה זו נכונה גם ביחסי האזרח והשלטון מצד האזרח. מי שצדק חברתי בפיו צריך להעלות גם את שאלת היושר האישי ביחסיו עם השלטון, הבאה לידי ביטוי בעיקר בהצהרות אמת מול רשות המס. הייתי שמח יותר אם כל חלקי החברה בישראל היו רואים בהעלמת מס בעיה מוסרית וחברתית ממדרגה ראשונה. לענ"ד, זו גם בעיה "דתית=תורנית" כבדת משקל. אי תשלום מס אמת על ידי כל חלקי החברה מחייב את הממשלה להכביד את נטל המס דווקא על ה"מעמד הבינוני".
הציבור הדתי-לאומי ורבניו נשארו ברובם מחוץ לאהלים,
יתכן וזה הזמן להחליט מהו צדק חברתי מבחינתנו ואז לנסות להצטרף כמובילים למאבק
שיחרוט על דגלו את קריאתו של הנביא: "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק",
ממילא אולי יפתרו ביתר שאת גם הבעיות הביטחוניות: "כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
