בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • ספריה
  • ליקוטים ג
  • ץ×ĸודה וברכו×Ē ×”× ×”× ×™×Ÿ
קטגוריה משני×Ē
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ברכו×Ē
  • ץ×ĸודה וברכו×Ē ×”× ×”× ×™×Ÿ
undefined
6 דק' קריאה â€ĸ 11 דק' האזנה
ברכ×Ē ×”×¨×™×—
כשם שישנה מ×Ļווה לברך ×ĸל כל דבר מאכל שאדם אוכל, כך גם ישנה מ×Ļווה לברך ×ĸל ריח טוב. ב×ĸ×Ļם הכלל הוא, ׊×ĸל כל הנאה שאדם נהנה ב×ĸולם הזה, ×ĸליו ל×Ē×Ē ×Š×‘×— והודאה לבורא; ואדם שנהנה מה×ĸולם ללא ברכה, ×Ēוך ה×Ē×ĸלמו×Ē ×ž×ž×™ ׊נ×Ēן א×Ē ×”×›×— והחיים לכל או×Ēם דברים מהנים, נחשב ×ĸל פי חז"ל כמי שגוזל א×Ē ×”×§×‘"ה וא×Ē ×”×ĸולם (ברכו×Ē ×œ×”, א). שהרי ה×ĸולם כולו שייך לריבונו של ×ĸולם שבראו ומקיימו, ומן הס×Ēם לכל דבר ב×ĸולם ישנו ×Ēפקיד, ואדם שנוטלו ללא רשו×Ē, הרי הוא פוג×ĸ בהרמוניה הכללי×Ē ×Š×œ ה×ĸולם, ונחשב גוזל. אבל אם הוא מברך ומכיר טובה לקב"ה, הוא נחשב כנוטל רשו×Ē. וי×Ēר ×ĸל כן, הברכה ×ĸ×Ļמה נחשב×Ē ×’×™×œ×•×™ ׊ם ה' במדרגה הרבה יו×Ēר גבוהה מ×ĸ×Ļם קיומו של או×Ēו דבר מהנה.

לא רק כשאוכלים ונהנים הנאה גשמי×Ē ×Ļריך לברך, אלא את בש×ĸה שנהנים הנאה רוחני×Ē ×™×•×Ēר, מופשט×Ē ×™×•×Ēר - ×Ļריך לברך. וכמו ׊נאמר: "כל הנשמה ×Ēהלל יה הללויה" (×Ēהלים ×§× , ו); ושואל×Ē ×”×’×ž×¨×, איזהו דבר שהנשמה נהני×Ē ×ž×ž× ×•? וה×Ēשובה: זה הריח. מכאן שגם ×ĸל ריח טוב ומהנה ×Ļריך לשבח ולהודו×Ē ×œ×”' (ברכו×Ē ×ž×’, ב). אמנם, ישנן הנאו×Ē ×Š×œ× ×Ēקנו ×ĸליהן ברכה, כמו למשל ×ĸל שמי×ĸ×Ē ×§×•×œ × ×ĸים, או רחי×Ļה במים חמים. והסיבה לכך היא, שה×Ēנאי ההכרחי לברכה, שמשהו יכנס אל ×Ēוכו של האדם. הריח הוא אכן הדבר הרוחני ביו×Ēר ׊×ĸדיין נכנס ממ׊ ל×Ēוך גופו של האדם. אבל קול × ×ĸים או רחי×Ļה, אלו הנאו×Ē ×Š××™× ×Ÿ נכנסו×Ē ×œ×’×•×¤×• של האדם, ו×ĸל כן אין מברכים ×ĸליהן.

ראוי לשים לב ל×ĸוד נקודה, שלא כמו ברכו×Ē ×”× ×”× ×™×Ÿ השייכו×Ē ×œ××›×™×œ×”, אין ברכה לאחר ההנאה מהריח. וזא×Ē ×ž×¤× ×™ שלאחר ההנאה מהריח נץ×Ēלק ה×Ē×ĸנוג, ולא נ׊אר ממנו כלום ב×Ēוך גופו של האדם. אבל לאחר אכילה - נ׊אר המזון בקיבה ובמ×ĸיים, והוא מקיים ומחזק א×Ē ×”×’×•×Ŗ. לכן רק לאחר אכילה ישנה ברכה אחרונה, אבל לאחר הנא×Ē ×”×¨×™×—, אין מברכים ברכה אחרונה (שו"×ĸ או"ח רטז, א; מ"ב ץק"ד).

סוגי ברכו×Ē ×”×¨×™×—
קיימים חמישה סוגים של ברכה ×ĸל הריח, וכל ברכה מ×Ēאימה לסוג מסויים של ריח. והכל ×Ēלוי בחומר שממנו יו×Ļא הריח:
א. אם מדובר במין ריח המופק מ×ĸ×Ļים, יש לברך ×ĸליו: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם בורא ×ĸ×Ļי בשמים".
ב. ×ĸל מין ריח המופק מ×ĸשבים, מברכים: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם בורא ×ĸשבי בשמים". ×ĸשב הוא מין ×Ļמח הגדל כל שנה מחדש, ×•×‘×Ą×•×Ŗ ×ĸונ×Ēו נובל ומ×Ē. ואילו ×ĸ×Ĩ הוא מין ×Ļמח שהגז×ĸ שלו נ׊אר קיים באדמה במשך יו×Ēר משנה, וכל שנה מו×Ļיא ×ĸנפים נוספים.
ג. כשיש פרי המפי×Ĩ ריח × ×ĸים, ואדם רו×Ļה להריחו ולהנו×Ē ×ž×ž× ×•, יברך: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם הנו×Ēן ריח טוב בפירו×Ē".
ד. ×ĸל שמן אפרסמון קב×ĸו חכמים ברכה מיוחד×Ē, כדי לשבח א×Ē ××¨×Ĩ-ישראל. שמן אפרסמון הוא הנקרא בלשון המקרא ×Ļֹרי, והוא ×Š×¨×Ŗ ×”× ×•×˜×Ŗ מ×ĸ×Ļי ×”×§×˜×Ŗ, שחו×Ēכין א×Ē ×”×ĸ×Ĩ ומקלפין או×Ēו, ויו×Ļא ממנו שמן אפרסמון. ומפני שה×ĸ×Ļים שמו×Ļיאים מהם א×Ē ×Š×ž×Ÿ האפרסמון גדלים ב×ĸיקר באר×Ĩ-ישראל, קב×ĸו חכמים לשמן אפרסמון ברכה מיוחד×Ē ×•×”×™×: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם בורא שמן ×ĸרב".
ה. אם החומר המפיק א×Ē ×”×¨×™×—, איננו לא מ×ĸשבים ולא מ×ĸ×Ļים ולא מפירו×Ē, כמו למשל מין ריח המופק מחיו×Ē ××• מחומרים סינטטיים, מברכים ×ĸליו: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם בורא מיני בשמים".

ברכ×Ē "בורא מיני בשמים" שונה מכל ׊אר ברכו×Ē ×”×¨×™×—, בזה שהיא ×ĸולה בדי×ĸבד לכל סוגי הריח. לדוגמה, אדם ׊ט×ĸה וברך ×ĸל מין ×ĸ×Ĩ "בורא ×ĸשבי בשמים", לא י×Ļא ידי חוב×Ēו, והוא ×Ļריך לחזור ולברך "בורא ×ĸ×Ļי בשמים". אבל אם ברך ×ĸל מין ×ĸשב או ×ĸל מין ×ĸ×Ĩ "בורא מיני בשמים", י×Ļא ידי חובה. והסיבה לכך היא, שכל מיני הריח כלולים במיני בשמים, ולכן בכל ×ĸ×Ē ×Š××“× מסופק ואיננו יוד×ĸ מה ×Ļריך לברך, יברך "בורא מיני בשמים", שבזה הוא ודאי יו×Ļא ידי חוב×Ēו (שו"×ĸ רטז, ב).

ריח טוב שאין מברכים ×ĸליו
את שהלכה פסוקה היא, ׊×ĸל כל דבר שאדם נהנה ב×ĸולם הזה, ×ĸליו ל×Ē×Ē ×‘×¨×›×” לה', ולכן גם מי שנהנה מריח טוב, מ×Ļווה ×ĸליו לברך, מכל מקום, ישנם מקרים שגם ×ĸל דבר שריחו טוב, אין לברך.
נזכיר כמה דוגמאו×Ē ×œ×›×š. באופן כללי אדם המריח בושם ונהנה ממנו, מברך "בורא מיני בשמים", אבל ×ĸל בושם של אשה שאיננה א׊×Ēו, אסור לו לברך. ואפילו אם בקבוק הבושם שלה מונח ×ĸל השולחן, אסור לו להריח או×Ēו, וקל וחומר שאסור לו לברך ×ĸליו. הט×ĸם לכך הוא, החשש ׊אם אדם יריח בושם של אשה זרה, ×ĸלול להיוו×Ļר אחר כך ביניהם ק׊ר מופרז שיגרום ל×Ēקלו×Ē ×§×Š×•×Ē. לכן באו חכמים והניחו סייגים מפני קרב×Ē ×™×Ēר שבין גברים לנשים, ובין הסייגים הוא שאסרו להריח בושם של אשה זרה, ולברך ×ĸליו (שו"×ĸ או"ח ריז; מ"ב ׊ם טז, יז) 1 .

גם ×ĸל בשמים המשמשים ל×ĸבודה-זרה - אסור לברך, מפני שאסור לאדם להנו×Ē ×ž×“×‘×¨ של ×ĸבודה-זרה, ׊נאמר: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם". וברור שגם אם בט×ĸו×Ē ××“× הריח בשמים כאלה, אסור לו לברך ×ĸליהם (שו"×ĸ ריז, ו). נסיים בדוגמה נוספ×Ē: אין מברכים ×ĸל ספריי ריחני שנו×ĸד להפג×Ē ×¨×™×—×•×Ē ×¨×ĸים, למשל כזה ׊מ׊×Ēמשים בו בחדרי השרו×Ēים, או ×Ēרסיס נגד ריח של זי×ĸה. וזא×Ē ×ž×¤× ×™ שהחומרים הללו לא נו×ĸדו ל×Ē×Ē ×¨×™×— טוב, אלא למנו×ĸ ריח ר×ĸ, ו×ĸל זה אין לברך. אבל בושם ׊×ĸיקר ×Ēכלי×Ēו היא ל×Ē×Ē ×¨×™×— טוב, יש לברך ×ĸליו א×Ē ×‘×¨×›×Ē ×”×¨×™×— (שו"×ĸ ריז, ב).

כי×Ļד מברכים ×ĸל הריח
הברכה ׊×Ēקנו חכמים ×ĸל הריח הטוב, באה להסב א×Ē ×Ēשומ×Ē ×œ×‘× ×• גם לדברים הדקים וה×ĸדינים שב×ĸולם. לא רק אוכל נחשב לדבר מהנה שמברכים ×ĸליו, אלא את ריח × ×ĸים וטוב הוא ×Ē×ĸנוג שכדאי לשים אליו לב, ואדם שנהנה ממנו, ×Ļריך לברך. הדרך המומל×Ļ×Ē ×œ×‘×¨×š א×Ē ×‘×¨×›×Ē ×”×¨×™×— היא כך: לאחוז ב×ĸשבים או ב×ĸנפים הריחניים ביד ימין, לברך ואח"כ להריח. והט×ĸם לכך, כי ×ĸל ידי אחיז×Ēם ביד ני×Ēן להריחם ב×Ļורה הטובה ביו×Ēר, ולכל ×ĸניין שבקדושה יש לה×ĸדית א×Ē ×™×“ ימין ×ĸל יד שמאל. אבל, כמובן, אין זו חובה, וגם במקרה שאין אפשרו×Ē ×œ××—×•×– בדבר הריחני, יש לברך ×ĸליו. לדוגמה, אם אדם ×ĸובר בשדה שגדלים בו ×ĸשבים ריחניים, מ×Ļווה ×ĸליו לברך "בורא ×ĸשבי בשמים". ואם אדם ×ĸבר ליד מקום ׊נ×ĸרכ×Ē ×‘×• מסיבה, והמקום מקושט ב×ĸ×Ļי בשמים, ×ĸליו לברך "בורא ×ĸ×Ļי בשמים", את שאינו אוחז בהם בידו.

כדאי ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ ×ĸוד הלכה: יכול להיו×Ē ×ž×§×¨×” שאדם יברך בב×Ē-אח×Ē ×—×ž×Š ברכו×Ē ×ĸל הריח. אם מביאים לפניו ×ĸנפי ×ĸ×Ĩ ריחני, ×ĸשבים ריחניים ובושם ממין סינטטי, ×ĸליו לברך ×ĸליהם שלוש ברכו×Ē: לקח×Ē ×Ēחילה א×Ē ×”×ĸ× ×Ŗ ולברך ×ĸליו "בורא ×ĸ×Ļי בשמים", לאחר מכן א×Ē ×”×ĸשב ולברך ×ĸליו "בורא ×ĸשבי בשמים", ×•×œ×‘×Ą×•×Ŗ א×Ē ×”×‘×•×Š× הסינטטי ולברך ×ĸליו "בורא מיני בשמים". ואם יהיו לפניו גם פירו×Ē ×¨×™×—× ×™×™×, יברך ×ĸליהם ברכ×Ē "הנו×Ēן ריח טוב בפירו×Ē". ואם גם שמן אפרסמון, יברך: "בורא שמן ×ĸרב" (שו"×ĸ רטז, י; מ"ב לט). אדם שאינו יוד×ĸ מאיזה חומר מופק הבושם שלפניו, יברך מספק "בורא מיני בשמים", מפני שברכה זו כולל×Ē ××Ē ×›×œ סוגי הריחו×Ē, אבל לכ×Ēחילה, ×ĸדית לברך ×ĸל כל מין ומין א×Ē ×”×‘×¨×›×” המ×Ēאימה לו ביו×Ēר (שו"×ĸ רטז, ב; מ"ב לט).

×ĸוד מהלכו×Ē ×”×¨×™×—
אדם הנכנס לחנו×Ē ×Š×œ בשמים, ×Ļריך לברך "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם בורא מיני בשמים". ואם היו ׊ם סוגים שונים של בשמים: מ×ĸשבים, מ×ĸ×Ļים ומחומרים סינטטיים, והוא מ×ĸוניין להנו×Ē ×ž×¨×™×—×• של כל אחד בפני ×ĸ×Ļמו, יברך ×ĸל כל מין א×Ē ×”×‘×¨×›×” המיוחד×Ē ×œ×•, ולאחר מכן לא יברך שוב כל זמן שהיי×Ēו ׊ם. ואפילו אם י×Ļא מהחנו×Ē ×œ×ž×Š×š זמן ×§×Ļר וד×ĸ×Ēו לחזור - לא יברך כשיחזור לחנו×Ē, כי בברכה הראשונה שברך בבוקר, כבר י×Ļא ידי חוב×Ēו. אבל אם י×Ļא מהחנו×Ē ×œ×ž×Š×š זמן ארוך, או י×Ļא ל×ĸשו×Ē ××™×–×” ×ĸץק, או לה×Ēפלל, אזי כשיחזור ויריח, ×ĸליו לברך שני×Ē, מפני שהיה הפסק בין הברכה שברך בבוקר להנאה ה×ĸכשווי×Ē ×Š×™×Š לו מהריח. וכן הדין לגבי אדם שמריח טבק וברך ×ĸליו "בורא מיני בשמים", כל זמן שהוא ממשיך בר×Ļיפו×Ē ×œ×”×¨×™×—×•, לא יברך שוב. אבל אם הפסיק לזמן מ׊מ×ĸו×Ēי להריח א×Ē ×”×˜×‘×§, ולאחר מכן חזר להריחו, מ×Ļווה ×ĸליו לברך שוב (שו"×ĸ ריז, א; מ"ב ׊ם).

שאל או×Ēי אדם שאלה מוזרה: אדם שנהנה מאוד להריח בנזין, האם ×ĸליו לברך בש×ĸ×Ē ×”×¨×—×Ēו? ×ĸני×Ēי שאינו מברך, משום שבטלה ד×ĸ×Ēו א×Ļל כל אדם, שכן מברכים רק ×ĸל דבר שנחשב ב×ĸל ריח טוב ב×ĸיני רוב ה×ĸולם, ×ĸד שרגילים לקח×Ēו כדי להריחו (×ĸיין רמ"א רטז, יד). בהקשר לזה כדאי להזכיר דין מ×ĸניין: אדם המריח פולי קפה חמים, לפני או אחרי טחינ×Ēם, והוא נהנה מריחם, מ×Ļווה ×ĸליו לברך ברכה. ומאחר שפולי הקפה הם מין פירו×Ē, ×Ļריך לברך ×ĸל ריחם: "ברוך א×Ēה ה' אלהינו מלך ה×ĸולם הנו×Ēן ריח טוב בפירו×Ē".


^ 1 נראה שגם ×ĸל ריח היו×Ļא מ×ĸישון מקטר×Ē ××™×Ÿ מברכים. והט×ĸם הוא, שחכמי הרפואה קב×ĸו, שה×ĸישון מזיק לבריאו×Ē, ובמקרים מסוימים, את ×ĸלול לגרום למחלה קטלני×Ē. ואין ראוי לברך ×ĸל דבר שאסור ל×ĸשו×Ē ×ž×Š×•× ההלכה של "ונשמר×Ēם מאוד לנפשו×Ēיכם".

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il