ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אלול תש"ס
סיכוך על גבי פרגולה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
41 - פסק דין שנחתם בידי שני דיינים מתוך שלושה
42 - סיכוך על גבי פרגולה
43 - תשלום דמי תיווך עבור מידע חלקי
טען עוד
במרפסת ביתנו שאינה מקורה פרגולה העשויה לנוי וצל. האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כדי לסכך על גביה ולהפוך אותה לסוכתנו בחג?
תשובה
א. בשימוש בגג הפרגולה כסכך לסוכה ישנן כמה בעיות:
1. אם קורות הפרגולה קבועות במסמרים, הן פסולות לסכך משום שנעשה כ"דירת קבע"1. ויש מכשירים כדלקמן אות ד.
2. אפילו אם אינן מחוברות במסמרים, אם הן רחבות ד' טפחים, הריהן פסולות משום גזירת תקרה2 3.
ב. כאשר קורות הפרגולה קבועות יש להניח סכך כשר בין קורותיה4, וצריך להקפיד שיהיה מספיק סכך כשר, שאפילו אם יינטלו קורות גג הפרגולה - יהיה בסכך הכשר עצמו משום "צילתה מרובה מחמתה". ועוד יש להקפיד שלא יהיה בקורות עצמן משום "צילתה מרובה מחמתה", אלא דוקא "חמתה מרובה"5. ואם הסכך הכשר שוה לקורות, צריך להוסיף מעט מן הכשר, שיונח על-גבי הקורות6.
ג. כאשר הקורות מחוברות במסמרים, נחלקו הדעות אם מותר לאכול ולישון תחתיהן או לאו (כדין סכך פסול)7. ואם הקורות רחבות מד' טפחים לאורך כל הסוכה, הן פוסלות את הסוכה לגמרי8, אך אין זה מצוי בפרגולה בזמננו9.
ד. יש המכשירים סכך הקבוע במסמרים10, אך גם לדעתם מצוה מן המובחר לחדש בסוכה דבר11 - על-ידי הנחת סכך כשר טפח על טפח, או אפילו כלשהו על פני כל אורכה או רוחבה. וגם אם עשה את הפרגולה לשם סוכה, יצטרך בשנה הבאה לחדש בה דבר12.
ה. ישנה בעיה נוספת בחלק מן הפרגולות והיא שהסכך קודם לדפנות13. אמנם אין צורך בדפנות שלמות אלא מספיק טפח רוחב לאורך כל הסוכה סמוך לסכך שיהיה שם קודם הנחת הסכך14. ואם אין אפילו זה בפרגולה - צריך לפקפק הסכך לאחר עשיית הדפנות - להגביהו ולהניחו מחדש.
1 "מגן אברהם" (סי' תרכז ס"ק ב) בשם האגודה ע"פ תוד"ה "כי עביד" (סוכה ב ע"א), וכן כתב "ערוך השולחן" (סי' תרכט סע' לב), וכן כתב "שער הציון" (סי' תרלג ס"ק ו) בשם התוס' הנ"ל והר"ן על אתר. וזה פסול מן התורה, משום שהסכך צריך להיות עראי ולא קבוע. ופסול זה הוא גם אם הקורות יכולות לעמוד ברוח מצויה גם בלי המסמרים, עיין "פסקי תשובות" (סי' תרכט אות יא והערה 62).
מצד מעמיד בדבר המקבל טומאה - עיין במאמרו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בתחומין (כרך יט עמ' 373 -377), שסיכם (בעמ' 374) שלושה יסודות המפריכים בעיה זו בפרגולה.
2 שו"ע או"ח (סי' תרכט סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מה), שדומין לתקרת הבית, וחיישינן שמא ישב תחת תקרת הבית שבו הוא דר כל ימות השנה.
3 בענין סיכוך בפלפונים פחות מארבעה טפחים עיין שו"ע או"ח (סי' תרכט סוף סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מט-נ) שמחמיר מצד גזירה שמא יסכך בהם באופן צפוף שלא יוכל גשם לירד שם. וכן מדין גזירת תקרה, היות ונהוג לעשות תקרות גם בנסרים פחות מד' טפחים. וב"ערוך השלחן" (שם סע' לב) שמשמע שגם דעתו להחמיר אבל עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ד או"ח סי' מט) שהאריך להתיר וכן הביא ב"ישכיל עבדי" (ח"ו סי' כ) וב"ציץ אליעזר" (ח' ט"ו סי' לה) שהקלו מצד שלא מחדשים גזירה לאחר חתימת התלמוד ואין נהוג בזמנינו לבנות תקרות מנסרים. עיין סיכום הדברים ב"פסקי תשובות" (סי' תרכט סע' טו).
4 כאשר סכך כשר מפריד בין הקורות, לא אמרינן לבוד לצרפן אפילו אם הן מונחות בפחות מג' טפחים זו לצד זו, "משנה ברורה" (שם), ו"שער הציון" (ס"ק כד).
5 שו"ע או"ח (סי' תרכו סע' א, בסוף הסעיף), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק י). אך עיין בשו"ת "אהלה של תורה" (ח"ב סי' פה), שם הרב יעקב אריאל מתעמק בשורשי הדברים ובכח דהיתרא גדול מסיק, שלכתחילה יש לבנות פרגולות שחמתן מרובה מצילתן, אך פרגולה הקיימת ועומדת ואין מקום אחר לעשות סוכה - מותר להשתמש בה אפילו אם צילתה מרובה מחמתה וגגה הוא הסכך.
6 "משנה ברורה" (שם ס"ק ט) עפ"י שו"ע (או"ח סי' תרלא סע' ח).
7 פסק מרן בשו"ע (סי' תרלב סע' א) שאם הסכך הפסול הוא פחות מד' טפחים - ישנים תחתיו, ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ג) כתב שלכתחילה יש להחמיר. ויש להוסיף, שאפילו לאוסרים לישון תחת הסכך הפסול, אם סכך כשר מונח על גביו, אזי ניתן לצרף פסקו של הרמ"א (בסי' תרכו סע' א), שאם הניח סכך כשר על סכך פסול, מקרי עירוב וכשר, דהיינו שהסכך הפסול מתבטל לכשר, וממילא מותר לישון תחת הפסול.
וב"משנה ברורה" (שם ס"ק ט) הוסיף שהיינו רק אם הסכך הכשר מרובה על הפסול. ואמנם ב"ביאור הלכה" (שם ד"ה מקרי ערוב וכשר) כתב שיש ראשונים החולקים על דינו זה של הרמ"א בשם המרדכי, אך בנידון דנן שהסכך הפסול הוא פחות מד' על ד', שאז רק לכתחילה אין לישון תחתיו - ניתן לצרף קולא זו להתיר לכתחילה.
8 שו"ע או"ח (סי' תרלב סע' א) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ב).
9 ישנה בעיה נוספת המצויה בסיכוך בפלפונים (או פרגולה) - אויר המהלך על פני כל אורך הסוכה. הרמ"א (סי' תרלב סע' ב) פסק שאם אויר מהלך על פני כל אורך הסוכה, אפילו אין בו כדי לעמוד או לשכב ראשו ורובו - אין ישנים תחתיו (אפי' ברוחב כל שהוא). אלא שכמה פוסקים דחו פסק זה ופסקו שרק אם ראשו או רובו תחת האויר - אין לישון או לישב תחתיו: שו"ת שלמת חיים (סי' רמג - רמה); "חזון איש" (סי' קמד סק"ה); שו"ת "יביע אומר" (ח"ד ח' או"ח סוס"י מט); "מועדים וזמנים" (ח"ו סי' עא). אך כתבו שלכתחילה יש להניח סכך גם לרוחב הסוכה כדי לצאת ידי חשש זה.
10 "מחצית השקל" (סי' תרמ ס"ק ט) ע"פ שו"ת בעלי התוס' (סי' טו), הובא גם בהגהות מיימוניות (סוכה ה, ט) שרק סכך שמציל מן הגשמים נחשב סכך קבע פסול, אך אם אינו מציל מן הגשמים , אפילו הוא קבוע במסמרים, אינו בית וכשר. וכן משמע ב"אבני נזר" (או"ח סי' תעב) וב"ציץ אליעזר" (חט"ו, סי' כח). ועיין ב"תחומין" (כרך יט עמ' 373-377) מאמר של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שמסיק כשיטה זו.
11 תוד"ה "סוכה ישנה" (סוכה ט ע"א) ע"פ הירושלמי שצריך לחדש בה דבר, ואע"פ שהבנת ה"בית יוסף" והטור שהוא לעיכובא, כתב ה"משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ד) שדעת רוב הראשונים שהוא רק לכתחילה. ועיין ב"תחומין" (כרך כא עמ' 41-51) מאמר של הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו בנידון.
12 "משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ז) ע"פ ה"חיי אדם".
13 הגהות מיימוניות הל' סוכה (פ"ה ה"ט אות מ), דבשעת עשייתן לא הוי אוהל ופסול משום "תעשה ולא מן העשוי". הובא ברמ"א או"ח (סי' תרלה סוף סע' א). לפי הב"ח וה"שערי תשובה" ס"ק ג' זה פסול רק לכתחילה ואילו לפי ה"לבוש" והט"ז וה"אליהו רבא" זה פסול אפילו בדיעבד.
14 הרמ"א (שם) עפ"י הגהות מיימוניות (שם), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יא).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
שבועות מעין עולם הבא!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
