לשמוח בזכויות המיוחדות | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
לך לך

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודית בת איטה

2 דק' קריאה

מספרים על רבי חיים יעקב לוין זצ"ל רבה של פרדס חנה, (בנו של הצדיק הירושלמי, רב האסירים, רבי אריה לוין זצ"ל), שבצעירותו היה חייב לנסוע לחוץ לארץ. לפני שעלה לרכבת מירושלים לנמל יפו, נטל עימו אבנים מירושלים, כדי שגם בהיותו בניכר יביאו לו האבנים מעט מקדושת הארץ.
בזמן הנסיעה, חשב רבי חיים יעקב - מילא אני חייב לצאת מהארץ, אבל מה האבנים אשמות? ומיד נטל את האבנים וזרקם חזרה לאדמת הארץ הקדושה.
לעומתו, מצינו גדולי ישראל אחרים, שנטלו עימם אבנים מהארץ לחו"ל בכדי לינוק שם מקדושת הארץ, לדוגמא - בבגדד הייתה קבועה במזוזת הפתח של בית הכנסת הגדול אבן מהארץ, אותה הביא הבן איש חי בשובו ממסעו בארץ, ולאחר שנישקו את המזוזה נישקו גם את האבן.
ואכן במהלך הדורות, חיפשו תמיד יהודים למצוא דרכים לינוק מקדושת הארץ גם בחו"ל, למשל: יש שנטלו מעט מעפר הארץ לפזר על הגוף בעת הקבורה, וכך נהג הנודע ביהודה, לקיים מה שנאמר: וכיפר אדמתו עמו. הנצי"ב היה משתדל ליטול אתרוג שגדל בארץ ישראל. מנהג ישראל לאכול משבעת המינים בט"ו בשבט, אמנם לא הייתה אפשרות לאכול מפירות הארץ ממש, לכן למצער נהגו ישראל לאכול מפירות שנשתבחה בהם הארץ הנכספת.
ואכן, מצינו מקור לכך, שגם במרחקים אפשר לינוק מקדושת הארץ, בכלל שבידינו שאין הנבואה שורה כי אם בארץ ישראל, אך אפשר גם להתנבא בחו"ל בשביל ארץ ישראל (כוזרי ב, יד).
ובפשטות, כלל זה של יניקה מקדושת הארץ גם בחו"ל, מקורו מתחילת פרשתנו - "ויאמר ה' אל אברם, לך לך ... אל הארץ אשר הראך". אם כך הנבואה הראשונה לאביהם של ישראל נאמרה בחו"ל בשביל ארץ ישראל.
אך כאן חשוב שנעמיק יותר בפרשתנו. יש המסתפקים בקדושה המסוימת שהם יונקים מהארץ בהיותם בחו"ל, וחושבים שלא צריך להגיע לארצנו הקדושה כ'פשוטו'. אך אדרבה מפרשתנו אנו למדים, שברגע הראשון בו מופיע אביהם של ישראל בתורה מיד מצטווה הוא ללכת לארץ כ'פשוטו'. וכפי שנאמר בשם אברהם בבראשית רבה (לט) - "מוטב ללין במדבריות של ארץ ישראל ולא ללין בארמונות של חו"ל".
ואכן בפעם הראשונה בה התגלה המגיד למרן הבית יוסף, מיד ציווה לו ולחבורתו לעלות לארץ ישראל. גם הבעש"ט הקדוש, שקיבל כתבים של רזי תורה מרבי אדם בעל שם נאמר לו בפעם הראשונה, שטוב שיעלה לארץ. ממחשבה זו לא התייאש כל ימיו, וכפי שכתב לרבי גרשון מקיטוב - "כי ה' יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל". וכך נהג הגר"א שכתב - "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה... חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך. כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה".
השבת חשוב שנתחזק באהבת הארץ גם אנו יושבי הארץ הקדושה, וכפי שנהג אברהם שבהיותו כבר בארץ, בנה מזבח כהודאה לה' על בשורת הארץ ובשורת הזרע (רש"י ז). וכך נהגו האמוראים שהיו מחבבים את הארץ ומנשקים את עפרה לקיים מה שנאמר: "ואת עפרה יחוננו" (כתובות קיב). "ואם הארץ תהיה חביבה, ישמרו מצוות ה' שלא יגלו ממנה (אבן עזרא דברים ג).
ואמר רבי יונתן איבשיץ (אהבת יהונתן הפטרת בלק) - "כאשר יעברו עליהם כמה צרות ולא יעזבו את ה' ואת נחלתם הארץ הקדושה, וזה יהיה עיקר תשובתם... ועיקר חטאם בזמן הבית היה ירידתם למצרים... ולכן תהיה תשובתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם".
"מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק, והוא מקרב עת בוא תקוותנו..." (כוזרי ה, כז).

לך לך