ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
בזמן הנסיעה, חשב רבי חיים יעקב - מילא אני חייב לצאת מהארץ, אבל מה האבנים אשמות? ומיד נטל את האבנים וזרקם חזרה לאדמת הארץ הקדושה.
לעומתו, מצינו גדולי ישראל אחרים, שנטלו עימם אבנים מהארץ לחו"ל בכדי לינוק שם מקדושת הארץ, לדוגמא - בבגדד הייתה קבועה במזוזת הפתח של בית הכנסת הגדול אבן מהארץ, אותה הביא הבן איש חי בשובו ממסעו בארץ, ולאחר שנישקו את המזוזה נישקו גם את האבן.
ואכן במהלך הדורות, חיפשו תמיד יהודים למצוא דרכים לינוק מקדושת הארץ גם בחו"ל, למשל: יש שנטלו מעט מעפר הארץ לפזר על הגוף בעת הקבורה, וכך נהג הנודע ביהודה, לקיים מה שנאמר: וכיפר אדמתו עמו. הנצי"ב היה משתדל ליטול אתרוג שגדל בארץ ישראל. מנהג ישראל לאכול משבעת המינים בט"ו בשבט, אמנם לא הייתה אפשרות לאכול מפירות הארץ ממש, לכן למצער נהגו ישראל לאכול מפירות שנשתבחה בהם הארץ הנכספת.
ואכן, מצינו מקור לכך, שגם במרחקים אפשר לינוק מקדושת הארץ, בכלל שבידינו שאין הנבואה שורה כי אם בארץ ישראל, אך אפשר גם להתנבא בחו"ל בשביל ארץ ישראל (כוזרי ב, יד).
ובפשטות, כלל זה של יניקה מקדושת הארץ גם בחו"ל, מקורו מתחילת פרשתנו - "ויאמר ה' אל אברם, לך לך ... אל הארץ אשר הראך". אם כך הנבואה הראשונה לאביהם של ישראל נאמרה בחו"ל בשביל ארץ ישראל.
אך כאן חשוב שנעמיק יותר בפרשתנו. יש המסתפקים בקדושה המסוימת שהם יונקים מהארץ בהיותם בחו"ל, וחושבים שלא צריך להגיע לארצנו הקדושה כ'פשוטו'. אך אדרבה מפרשתנו אנו למדים, שברגע הראשון בו מופיע אביהם של ישראל בתורה מיד מצטווה הוא ללכת לארץ כ'פשוטו'. וכפי שנאמר בשם אברהם בבראשית רבה (לט) - "מוטב ללין במדבריות של ארץ ישראל ולא ללין בארמונות של חו"ל".
ואכן בפעם הראשונה בה התגלה המגיד למרן הבית יוסף, מיד ציווה לו ולחבורתו לעלות לארץ ישראל. גם הבעש"ט הקדוש, שקיבל כתבים של רזי תורה מרבי אדם בעל שם נאמר לו בפעם הראשונה, שטוב שיעלה לארץ. ממחשבה זו לא התייאש כל ימיו, וכפי שכתב לרבי גרשון מקיטוב - "כי ה' יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל". וכך נהג הגר"א שכתב - "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה... חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך. כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה".
השבת חשוב שנתחזק באהבת הארץ גם אנו יושבי הארץ הקדושה, וכפי שנהג אברהם שבהיותו כבר בארץ, בנה מזבח כהודאה לה' על בשורת הארץ ובשורת הזרע (רש"י ז). וכך נהגו האמוראים שהיו מחבבים את הארץ ומנשקים את עפרה לקיים מה שנאמר: "ואת עפרה יחוננו" (כתובות קיב). "ואם הארץ תהיה חביבה, ישמרו מצוות ה' שלא יגלו ממנה (אבן עזרא דברים ג).
ואמר רבי יונתן איבשיץ (אהבת יהונתן הפטרת בלק) - "כאשר יעברו עליהם כמה צרות ולא יעזבו את ה' ואת נחלתם הארץ הקדושה, וזה יהיה עיקר תשובתם... ועיקר חטאם בזמן הבית היה ירידתם למצרים... ולכן תהיה תשובתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם".
"מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק, והוא מקרב עת בוא תקוותנו..." (כוזרי ה, כז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
