ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
בזמן הנסיעה, חשב רבי חיים יעקב - מילא אני חייב לצאת מהארץ, אבל מה האבנים אשמות? ומיד נטל את האבנים וזרקם חזרה לאדמת הארץ הקדושה.
לעומתו, מצינו גדולי ישראל אחרים, שנטלו עימם אבנים מהארץ לחו"ל בכדי לינוק שם מקדושת הארץ, לדוגמא - בבגדד הייתה קבועה במזוזת הפתח של בית הכנסת הגדול אבן מהארץ, אותה הביא הבן איש חי בשובו ממסעו בארץ, ולאחר שנישקו את המזוזה נישקו גם את האבן.
ואכן במהלך הדורות, חיפשו תמיד יהודים למצוא דרכים לינוק מקדושת הארץ גם בחו"ל, למשל: יש שנטלו מעט מעפר הארץ לפזר על הגוף בעת הקבורה, וכך נהג הנודע ביהודה, לקיים מה שנאמר: וכיפר אדמתו עמו. הנצי"ב היה משתדל ליטול אתרוג שגדל בארץ ישראל. מנהג ישראל לאכול משבעת המינים בט"ו בשבט, אמנם לא הייתה אפשרות לאכול מפירות הארץ ממש, לכן למצער נהגו ישראל לאכול מפירות שנשתבחה בהם הארץ הנכספת.
ואכן, מצינו מקור לכך, שגם במרחקים אפשר לינוק מקדושת הארץ, בכלל שבידינו שאין הנבואה שורה כי אם בארץ ישראל, אך אפשר גם להתנבא בחו"ל בשביל ארץ ישראל (כוזרי ב, יד).
ובפשטות, כלל זה של יניקה מקדושת הארץ גם בחו"ל, מקורו מתחילת פרשתנו - "ויאמר ה' אל אברם, לך לך ... אל הארץ אשר הראך". אם כך הנבואה הראשונה לאביהם של ישראל נאמרה בחו"ל בשביל ארץ ישראל.
אך כאן חשוב שנעמיק יותר בפרשתנו. יש המסתפקים בקדושה המסוימת שהם יונקים מהארץ בהיותם בחו"ל, וחושבים שלא צריך להגיע לארצנו הקדושה כ'פשוטו'. אך אדרבה מפרשתנו אנו למדים, שברגע הראשון בו מופיע אביהם של ישראל בתורה מיד מצטווה הוא ללכת לארץ כ'פשוטו'. וכפי שנאמר בשם אברהם בבראשית רבה (לט) - "מוטב ללין במדבריות של ארץ ישראל ולא ללין בארמונות של חו"ל".
ואכן בפעם הראשונה בה התגלה המגיד למרן הבית יוסף, מיד ציווה לו ולחבורתו לעלות לארץ ישראל. גם הבעש"ט הקדוש, שקיבל כתבים של רזי תורה מרבי אדם בעל שם נאמר לו בפעם הראשונה, שטוב שיעלה לארץ. ממחשבה זו לא התייאש כל ימיו, וכפי שכתב לרבי גרשון מקיטוב - "כי ה' יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל". וכך נהג הגר"א שכתב - "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה... חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך. כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה".
השבת חשוב שנתחזק באהבת הארץ גם אנו יושבי הארץ הקדושה, וכפי שנהג אברהם שבהיותו כבר בארץ, בנה מזבח כהודאה לה' על בשורת הארץ ובשורת הזרע (רש"י ז). וכך נהגו האמוראים שהיו מחבבים את הארץ ומנשקים את עפרה לקיים מה שנאמר: "ואת עפרה יחוננו" (כתובות קיב). "ואם הארץ תהיה חביבה, ישמרו מצוות ה' שלא יגלו ממנה (אבן עזרא דברים ג).
ואמר רבי יונתן איבשיץ (אהבת יהונתן הפטרת בלק) - "כאשר יעברו עליהם כמה צרות ולא יעזבו את ה' ואת נחלתם הארץ הקדושה, וזה יהיה עיקר תשובתם... ועיקר חטאם בזמן הבית היה ירידתם למצרים... ולכן תהיה תשובתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם".
"מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק, והוא מקרב עת בוא תקוותנו..." (כוזרי ה, כז).
הלכלוך הקדוש
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה מברכים על מנה אחרונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקשר אל ה' – תפילה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך לא להישאר בין המצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
