ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבע בעם אשר הבדיל להיות נקדא על שמו, אות קבוע בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת גופם, כמו שהם מבדלים מהם בצורת נפשותם, אשר מוצאם ומובאם איננו שוה. ונקבע ההבדל בגלת הזהב, לפי שהוא סבה לקיום המין, מלבד שיש בו תשלום צורת הגוף, כמו שאמרנו. והעם הנבחר חפץ השם יתברך להשלים תכונתו, ורצה להיות ההשלמה על ידי האדם ולא בראו שלם מבטן, לרמז אליו כי כאשר תשלום צורת גופו על ידו, כן בידו להשלים צורת נפשו בהכשר פעלותיו.
דיני המצוה על מי מוטלת מילת הקטנים, וכן מילת העבדים, יליד בית (עבד כנעני שילדתו השפחה בבית ישראל) ומקנת כסף (פי' עבד כנעני שקנאו משנולד), והחלוק שביניהם ובאיזה ענין דוחין בשבילה שבת ויום טוב, ואיזה קטן משהין מילתו יותר משמונה ימים, ויתר פרטיה מבוארים בפרק י''ט משבת (דף קל''ז:) ובפרק ד' מיבמות (דף ע''א.). ושם בשבת נתבאר כי המל מברך ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה. ואבי הבן או בית דין במקום שאין אב מברכין ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. והעומדים שם עונין, כשם שזכה לברית, כן יזכהו האל לתורה ולחפה ולמעשים טובים. (י''ד מסי' ר''ס עד רס''ו).
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן. ואין הנשים חיבות במילת בניהן, (קדושין כ''ט.) אלא האב, או בית דין במקום שאין אב. והעובר על מצוה זו ולא מל עצמו משהגיע לכלל ענשין, שהוא שלש עשרה שנה ויום אחד [בכל יום שיעבור עליו משיגדל, ולא ימול עצמו מבטל מצות עשה. ואם מת והוא ערל, במזיד] חיב כרת. אבל אין לאב חיוב כרת במילת בנו (שבת קל''ג.), אלא שעובר על מצות עשה. ואין בכל התורה מצות עשה שחיבין על בטולה כרת. (כריתות ב'.), כי אם זו ושחיטת הפסח.
מצווה ב'–מצות מילה
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
2 - מצות פריה ורביה
3 - מצוות ברית מילה
4 - מצוות גיד הנשה
טען עוד
המצוה השניה שציותה התורה היא מצות מילה, ונצטוינו בה למול את בשר הערלה, וילפינן לה מקרא (בראשית י''ז, י) דכתיב ''זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר''. ונכפלה מצוה זו בפרשת תזריע, דכתיב (ויקרא י''ב, ג) ' וביום השמיני ימול בשר ערלתו''.
והנה בשאר מצוות של תורה מצינו ב' גדרים מהו עיקר המצוה, דיש מצוות דעיקר המצוה הוא מעשה המצוה כגון לולב והפרשת תרומה, ויש מצות דעיקר המצוה הוא התוצאה ולא המעשה כגון מצות מעקה, ויש לחקור לגבי מצות מילה מהו עיקר המצוה, אם מעשה המילה הוא עיקר המצוה, דהתורה ציתה לעשות מעשה מילה בגופו של הבן או דעיקר המצוה היא התוצאה שהבן יהיה מהול, ונראה דבמצות מילה אית בה שני חיובים שונים, דפעמים עיקר המצוה היא מעשה המילה ופעמים עיקר המצוה היא התוצאה שהבן יהיה מהול, וכפי שיתבאר.
דהנה הגמרא (קידושין כט.) דנה לגבי מקור חיוב האב למול את בנו: למולומנלן דכתיב (בראשית כא ד) "וימל אברהם את יצחק בנו'' והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה, דכתיב ) בראשית יז י) ''זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר'', והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו למימהל נפשיה, דכתיב (בראשית יז יד (''וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה'', איהי מנלן דלא מיחייבא, דכתיב ''כאשר צוה אותו אלהים'' אותו ולא אותה.
ובפשטות היה נראה דגדר חיוב האב למול את בנו וחיוב בית דין והבן למול את עצמו חד הוא, אלא דעיקר החיוב מוטל על האב והיכא דהאב אינו מקיים את חיובו חייבים בית דין למימהליה וכן הוא עצמו.
אבל באמת נראה ברור דהוו ב' ענינים חלוקים לגמרי, דהנה פשוט וברור דחיוב בית דין למימהליה אינו מצוה שבגופו לעשות בו מעשה מילה אלא רק שהוא יהיה מהול, דהא ודאי אם אדם אחר שאינו אביו רוצה למולו רשאי לעשות כן ואין בית דין יכולין לעכב עליו, ולפי זה נראה, דגם חיוב הבן למול את עצמו היכא דלא מלוהו בית דין אינו מצוה שבגופו, וחיובו אינו אלא שהוא יהיה מהול, ולפי זה ליכא שום מעלה דהבן ימול את עצמו ולא אדם אחר, וכל זה הוא בחיוב בית דין או הבן למול את עצמו, אבל כשאנו באים לדון לגבי חיובו של האב הרי נראה מעצם וטבע מצוותו של האב דחיובו הוא מעשה המצוה למול את בנו, דאי נימא דחיובו אינו אלא שהבן יהיה מהול, לא מסתבר שהתורה תחייב בו את האב יותר מבית דין או משאר כל אדם, וע"כ דעיקר המצוה היא מעשה המילה והתורה ציותה את האב במעשה מצוה זה.
ומצינו לפי זה דהמצוה דנמנית על ידי מוני המצוות למצוה אחת אבל קיום המצווה יש בו שני עניינים שונים זה מזה, מחד, חיובו של האב, דהתם מעשה המצווה הוא העיקר, ומאידך, חיוב בית דין למולו וחיוב הבן למול את עצמו, דהתם העיקר הוא התוצאה שהוא יהיה מהול.
ועל פי זה נראה לבאר את שיטת הש''ך (חושן משפט סימן שפ''ב ס"ק ד' על פי דברי הרא''ש הרמב''ם) שכתב דאב היודע למול שנתן לאדם אחר למול את בנו ביטל מצוות עשה מדאורייתא. ותמהו עליו האחרונים מ''ש מצוות מילה משאר מצוות המוטלות על האב כגון פדיון הבן וכדו' דאף שהן מוטלות על האב מכל מקום האב יכול למנות שליח שיעשה את המצווה עבורו .
ויעויין בקצות החושן (שם ס"ק ב) שכתב דהש''ך ס"ל דמצוות מילה היא מצווה שבגופו כמו מצוות תפילין, שמירת שבת וכדו', ומשום הכי אינו יכול לעשותה על ידי שליח כשאר מצוות שבגופו שאי אפשר לעשותן על ידי שליח, כמבואר בתוספות רי''ד (קידושין מ''ב ע''ב ד''ה 'שאני'), ומשום הכי כשהאב מל את בנו על ידי שליח ביטל מצוות עשה.
ודברי הקצות החושן תמוהין לכאורה, דמהכ"ת לומר דהמצווה למול את בנו היא מצווה שבגופו.
אמנם לפי מש"כ דהחיוב המוטל על האב והחיוב המוטל על ב"ד והבן עצמו הם שני עניינים שונים, נראה לבאר, דכיון דהחיוב המוטל על האב למול את בנו אינו רק לדאוג שהוא יהיה מהול, אלא חייב הוא במעשה מצוה למול את בנו, ומשום הכי צריך האב לעשות מעשה מצוה זה בעצמו ולא על ידי אחר.
ומקור לסברא זו, דהנה הדרכי משה (יורה דעה סימן רסד) כתב דהאב הנותן לאחר למול את בנו צריך למנותו לשליח, והסכים עמו בביאור הגר"א, ואם נאמר דחיובו של האב אינו אלא לדאוג שבנו יהיה מהול, אמאי צריך האב למנותו לשליח לדעת הפוסקים החולקים על הש"ך וס"ל דהאב רשאי ליתן לאדם אחר למול את בנו, וע"כ דאף לדעתם חיובו של האב עדיף מחיובם של בית דין ושל הבן דאינו אלא לדאוג שהבן יהיה מהול, דהאב חיובו הוא מעשה המילה עצמו, ומשום הכי כשרוצה שאחר ימול את בנו צריך לעשותו שליח .
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
