ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש פתגם שאומר שלא מראים חצי עבודה. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בספרים. ספר שלא עבר עריכה מקצועית ולא נבדק בקפדנות על ידי אדם שאיננו הסופר עצמו הוא בדרך כלל חצי עבודה. יצירות רבות שיכולות היו להיות חשובות ובעלות משמעות נפגעו בשל היעדר עריכה טובה או עריכה בכלל.
בעולם היהודי העריכה היא תופעה מאוחרת יחסית, בוודאי בעולם הפסיקה ההלכתית. שם, חוץ מיכולת העריכה העצמית של הפוסק עצמו, לא נהוג לעשות שום עריכה רצינית. ולכן, לא פעם, כוונת המחבר והפוסק איננה ברורה וקשה להבין מה רצה לומר. לכן התפתחה תת-דיסציפלינה שלמה של פרשנים שכל מטרתם הייתה להבין ולהבהיר את הפסיקה המקורית.
ביצירות של הרבנים הגדולים של ימי הביניים - הראשונים - כל מילה כתובה נבחנה על ידי דורות מאוחרים יותר של תלמידי חכמים - האחרונים - וקיבלה מהם פרשנות. כל ניואנס אפשרי של כל מילה על כל צורותיה נבחן ונבדק. השאלה שהם שאלו כל הזמן הייתה מדוע מילה מסוימת נבחרה, או מדוע לא עשה המחבר שימוש במילה אחרת, נרדפת לכאורה. זה אמנם נכון לגבי הרבה מכתבי הראשונים, הרשב"א (רבנו שלמה בן אדרת), הריטב"א (רבנו יום טוב בן אברהם אשבילי), הרמב"ן (רבנו משה בן נחמן) ועוד, אך זה נכון שבעתיים לגבי כתבי הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון). הקודקס ההלכתי הגדול שלו, משנה תורה, עבר בחינה מדוקדקת על ידי דורות של תלמידי חכמים במשך מאות שנים. מדברי בנו של הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, עולה שהרמב"ם היה העורך של עצמו והוא היה זה שתיקן את הכתבים שלו אינספור פעמים לפני שהם נשלחו למעתיקים להפצה לציבור.
פעמים רבות תיקנו המחברים את הטיוטות המקוריות שלהם בעקבות הערות שבאו מן המעתיקים של יצירותיהם. לכן היו לעתים תכופות גרסאות שונות של אותה היצירה עצמה, מה שהוביל לדיון, ולעתים גם לבלבול, בשאלה איזו היא הגרסה "הנכונה" שאליה המחבר התכוון.
הפירוש הגדול של רש"י לתלמוד הופיע בשלוש גרסאות ערוכות. נראה שרש"י עצמו היה העורך או לפחות האיש שפיקח על העריכה שלהן. העריכה של רש"י למהדורה השלישית מעולם לא הושלמה על ידו, ולכן פירושים אחרים שחיברו הרשב"ם (רבנו שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י), הר"ן (רבנו ניסים בן ראובן מספרד) ואחרים תפסו את מקומו בגרסה המודפסת שלנו לתלמוד לאותם חלקים שבהם לא היתה עריכה סופית של רש"י עצמו.
תהליך העריכה והתיקון של הטקסט בתלמוד ובמפרשים הנלווים לו נמשכה לאורך הדורות. אחרי פרסום מהדורת ראם של התלמוד בדפוס וילנה לפני כמאה ועשרים שנה, עורכיו של המפעל העצום הזה גילו 12 אלף שגיאות שהתגנבו לכרכים המודפסים. הם ערכו רשימה קפדנית של כל הטעויות ותכננו לתקן אותן במהדורה שהייתה אמורה להידפס בשנת ה'תרע"ה. אך בהפצצת וילנה על ידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, דפוס ראם נהרס, לפני שאותן 12 אלף טעויות תוקנו בדפי התלמוד של וילנה.
זה רק מצביע על הטענה שהצגתי קודם שכל ספר דורש עריכה טובה ויסודית. וכפי שהמילה הכתובה דורשת עריכה לפני פרסום, נחוצה עריכה גם במילה המדוברת. פעם עמד על שולחני שלט שנכתב עליו "אל תפעיל את הפה לפני שהמוח נכנס להילוך". יש הרבה אמת במילים האלה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
