ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש פתגם שאומר שלא מראים חצי עבודה. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בספרים. ספר שלא עבר עריכה מקצועית ולא נבדק בקפדנות על ידי אדם שאיננו הסופר עצמו הוא בדרך כלל חצי עבודה. יצירות רבות שיכולות היו להיות חשובות ובעלות משמעות נפגעו בשל היעדר עריכה טובה או עריכה בכלל.
בעולם היהודי העריכה היא תופעה מאוחרת יחסית, בוודאי בעולם הפסיקה ההלכתית. שם, חוץ מיכולת העריכה העצמית של הפוסק עצמו, לא נהוג לעשות שום עריכה רצינית. ולכן, לא פעם, כוונת המחבר והפוסק איננה ברורה וקשה להבין מה רצה לומר. לכן התפתחה תת-דיסציפלינה שלמה של פרשנים שכל מטרתם הייתה להבין ולהבהיר את הפסיקה המקורית.
ביצירות של הרבנים הגדולים של ימי הביניים - הראשונים - כל מילה כתובה נבחנה על ידי דורות מאוחרים יותר של תלמידי חכמים - האחרונים - וקיבלה מהם פרשנות. כל ניואנס אפשרי של כל מילה על כל צורותיה נבחן ונבדק. השאלה שהם שאלו כל הזמן הייתה מדוע מילה מסוימת נבחרה, או מדוע לא עשה המחבר שימוש במילה אחרת, נרדפת לכאורה. זה אמנם נכון לגבי הרבה מכתבי הראשונים, הרשב"א (רבנו שלמה בן אדרת), הריטב"א (רבנו יום טוב בן אברהם אשבילי), הרמב"ן (רבנו משה בן נחמן) ועוד, אך זה נכון שבעתיים לגבי כתבי הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון). הקודקס ההלכתי הגדול שלו, משנה תורה, עבר בחינה מדוקדקת על ידי דורות של תלמידי חכמים במשך מאות שנים. מדברי בנו של הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, עולה שהרמב"ם היה העורך של עצמו והוא היה זה שתיקן את הכתבים שלו אינספור פעמים לפני שהם נשלחו למעתיקים להפצה לציבור.
פעמים רבות תיקנו המחברים את הטיוטות המקוריות שלהם בעקבות הערות שבאו מן המעתיקים של יצירותיהם. לכן היו לעתים תכופות גרסאות שונות של אותה היצירה עצמה, מה שהוביל לדיון, ולעתים גם לבלבול, בשאלה איזו היא הגרסה "הנכונה" שאליה המחבר התכוון.
הפירוש הגדול של רש"י לתלמוד הופיע בשלוש גרסאות ערוכות. נראה שרש"י עצמו היה העורך או לפחות האיש שפיקח על העריכה שלהן. העריכה של רש"י למהדורה השלישית מעולם לא הושלמה על ידו, ולכן פירושים אחרים שחיברו הרשב"ם (רבנו שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י), הר"ן (רבנו ניסים בן ראובן מספרד) ואחרים תפסו את מקומו בגרסה המודפסת שלנו לתלמוד לאותם חלקים שבהם לא היתה עריכה סופית של רש"י עצמו.
תהליך העריכה והתיקון של הטקסט בתלמוד ובמפרשים הנלווים לו נמשכה לאורך הדורות. אחרי פרסום מהדורת ראם של התלמוד בדפוס וילנה לפני כמאה ועשרים שנה, עורכיו של המפעל העצום הזה גילו 12 אלף שגיאות שהתגנבו לכרכים המודפסים. הם ערכו רשימה קפדנית של כל הטעויות ותכננו לתקן אותן במהדורה שהייתה אמורה להידפס בשנת ה'תרע"ה. אך בהפצצת וילנה על ידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, דפוס ראם נהרס, לפני שאותן 12 אלף טעויות תוקנו בדפי התלמוד של וילנה.
זה רק מצביע על הטענה שהצגתי קודם שכל ספר דורש עריכה טובה ויסודית. וכפי שהמילה הכתובה דורשת עריכה לפני פרסום, נחוצה עריכה גם במילה המדוברת. פעם עמד על שולחני שלט שנכתב עליו "אל תפעיל את הפה לפני שהמוח נכנס להילוך". יש הרבה אמת במילים האלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
