ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
רבי לוי יצחק השתוקק מאד לעשות פעם את השבת במחיצת רבי ברוך, אולם רבי ברוך שלל את ההצעה מכל וכול, כי לא הסכים שהתלהבותו של רבי לוי יצחק תפר את סדרי השבת שלו. לבסוף, הבטיח רבי לוי יצחק להתאפק ולהתנהג ככל האדם, ורבי ברוך הסכים לארחו.
ואכן, בתחילת השבת התאפק רבי לוי יצחק ושמר על הסדרים. הכול זרם ברוגע עד שבזמן אכילת הדגים ניגש אחד החסידים ושאלו – איזה דג הרבי אוהב יותר?
בהתלהבות פתאומית, שאג רבי לוי יצחק – אוהב דג? אוהבים את ה'! וברוב התלהבות העיף את מגש הדגים לתקרה, ואחת המנות נפלה הישר על טלית השבת הצחורה של רבי ברוך.
אך להפתעת הנוכחים, רבי ברוך לא הקפיד. להיפך, הוא סירב לכבס את הכתם שעל הטלית, והיה לובש אותה בקביעות בליל הסדר, כי אמר – כתם זה יקר לפני ה'! זהו כתם של אהבת ה' אמיתית!
בפרשה שלנו, יעקב אבינו נפרד מבניו ומברך אותם לפני מותו. במבט ראשון, לא כל הבנים זוכים לברכה מיוחדת, שמעון ולוי סופגים גערה ועונש קשה על קנאותם – "שמעון ולוי אחים... ארור אפם כי עז... אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל".
בברכותיו של משה לשבטים השונים, משתנה היחס ללוי והוא זוכה לברכות מיוחדות – "וללוי אמר, תומיך ואוריך לאיש חסידיך...". אך מצבו של שמעון מתדרדר יותר ואינו זוכה להתייחסות מיוחדת כלל, אמנם ברמז כולל אותו משה בכלל ברכותיו של שבט יהודה – " שמע ה' קול יהודה...", במילה 'שמע' נרמז שבט שמעון (רש"י).
כל זה במבט ראשון. אולם עיון ברש"י בפרשתנו מאיר זווית אחרת בהתייחסות לקנאי שבט שמעון. רש"י מבאר, שההשגחה העליונה מפזרת את שבט שמעון בכך, "שאין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון". כלומר, כל צוותי ההוראה של הגילאים הצעירים נמנים על בני שבט שמעון.
אמירה זו מעלה תמיהה עצומה – אם דרכו של שמעון סופגת ביקורת כה קשה, כיצד מוסרים בידיו את האחריות החינוכית על דור העתיד של עם ישראל? בדרך כלל, משתדלים למסור את משרד החינוך ל'מיינסטרים' ולא לתנועת קצה. בדור הבא כולם יגדלו 'שמעונים' קטנים.
התשובה נעוצה בדברי ה'כלי יקר' במקום – ה'קנאות' והכעס נובעים מהתלהבות יתר. התלהבות זו פורצת את הגבולות וסדרי החיים הרגילים. כשהיא מופיעה במינון יתר היא בעייתית אך במידה מועטה היא מביאה ברכה מרובה. מי שמתלהב חי את הדברים באמת.
לפיכך, יעקב לא שולל לחלוטין את 'אפם' של בניו, הוא רק מקלל את הכעס הרב, הבעיה היא ש'אפם' הוא 'עז', מרוכז וחזק מידי. הפתרון הוא – 'אחלקם ביעקב'. כשתכונותיהם יחולקו למנות קטנות הם יהפכו לברכה. יותר מזה – חשוב שהם יחולקו לכל אנשי ישראל, כי כך כל אחד מישראל יקבל מעט התלהבות לעבודת ה', החשובה לו עד מאוד.
זו הסיבה, שבני שמעון מתמנים למחנכי הדור הצעיר. חשוב שהעם כולו יספוג מעט מהתלהבותם של בני שמעון. הילד סופג לקרבו את הערכים החשובים באמת להורה או למחנך. הוא חש בחושיו הפנימיים – מי מדבר מהשפה ולחוץ ומי חי את הדברים באמת. הילד סופג את העניינים אותם אנו חיים באמת.
שנזכה לחיות את עבודת ה' באמת, ולהנחיל את ערכי החיים האמיתיים לילדינו!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
מהפרי ועד הגאולה
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
