ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
עד היום, נחשבות כמה מהפירמידות המצריות למבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם. מטרתם של הפירמידות הייתה לשמש מקום קבורה לפרעונים השונים, שהמצרים ראו בהם אלילים. נוסיף לכך את היכולת המיוחדת של המצרים, עליה קראנו בפרשת ויחי – לחנוט את המתים ונגלה שהנצחת המתים הייתה יסוד חשוב בתרבות המצרית.
בפשטות, עם בני ישראל לא הועסק דווקא בבניין פירמידות, כי אם בבניית 'ערי מסכנות' – 'ערי אוצרות'. ובכל זאת, יציאת מצריים היא גם השחרור מתרבות מצריים, כך שיש משמעות עצומה לוויכוח הרוחני בינינו למצרים בעניין זה.
הרצון לחנוט את המת או לבנות לו ציון מפואר נובע מרצון האדם לנצחיות. בעיני המצרים הקדמונים, האדם המשיך את חייו גם בקבר. זו הסיבה שמשאירים לאדם גם כסף, זהב וחפצים יקרים, שישמשו אותו בעולם שאחרי המוות. להבדיל, גם היהדות מאמינה בחיים שלאחר המוות.
אולם יש הבדל תהומי בינינו ובינם. המצרי המשקיע בחניטת הגופה שואף להנציח את הגוף החומרי. היהודי מאמין בהישארות הנשמה הרוחנית. ובמילים אחרות: בזמן המוות – הנשמה פורחת מגוף האדם. נמצא שהגוף הוא החלק המת – הדומם, ואילו הנשמה היא החלק החי מלא התנועה. הנשמה היא גם החלק המקשר את האדם לאלוקיו, 'חלק אלוק' ממעל'. אם כך המצרי המנציח את הגוף החומרי, מנציח למעשה את המוות הדומם וחסר התנועה. לעומתו היהודי מנציח את החלק החי ומלא התנועה, המחברו לאלוקיו. וכבר אמרו, שהמדד לחיים זו התנועה.
הבדל זה אופייני להבדל בין ארץ מצריים לארץ ישראל. המצרים מקבלים את המים – מקור החיים מהנילוס. הנילוס זורם בכל ימות השנה ומימיו מובטחים, וכך קידשה התרבות המצרית את המקובעות וחוסר השינוי. לעומת זאת, ארץ ישראל ניזונת ממי גשמים. הגשם תלוי בברכת שמים, לעיתים יורד ולעיתים חדל, וכך מתרגל היהודי לתנועה ושינויים תמידיים. היהודי גם לומד שהשינוי לטובה בא מאת ה'.
וכאן אנו מגיעים לרובד עמוק יותר, שהופך את הבדל התרבויות לנקודה של יציאת מצריים. מצריים המקובעת הנציחה את הבדלי המעמדות. "מעולם לא ברח עבד ממצריים". אפילו את העבד העברי הראשון, יוסף, שהפך למשנה למלך סירבו המצרים לשחרר לקבורה לארץ ישראל. בכך ניסו להנציח את קביעותם של ישראל במצריים.
אלא שאלוקי ישראל חשב אחרת, ושלח עם משה עבדו את הבשורה הגדולה – "שלח את עמי". המציאות יכולה להשתנות, עבדים יצאו ממצריים. יוסף הצדיק מתנער עם ארונו המשוקע במימי הנילוס הזורמים בקביעות, ונחלץ לנוע לארץ ישראל. עם ישראל יבשר לעולם את בשורת השינוי וההתפתחות, בשורת החיים. העולם יכול להתקדם, להיגאל, ולהגיע אל הטוב, וכל זאת בזכות הקשר החי לאלוקים.
כשם שהאביב פורץ בלבלובו החי את מעטה המקובעות של החורף, כך 'יציאת מצריים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו' (הרב קוק זצ"ל).
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
איך להתכונן לחגים?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
