ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
עד היום, נחשבות כמה מהפירמידות המצריות למבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם. מטרתם של הפירמידות הייתה לשמש מקום קבורה לפרעונים השונים, שהמצרים ראו בהם אלילים. נוסיף לכך את היכולת המיוחדת של המצרים, עליה קראנו בפרשת ויחי – לחנוט את המתים ונגלה שהנצחת המתים הייתה יסוד חשוב בתרבות המצרית.
בפשטות, עם בני ישראל לא הועסק דווקא בבניין פירמידות, כי אם בבניית 'ערי מסכנות' – 'ערי אוצרות'. ובכל זאת, יציאת מצריים היא גם השחרור מתרבות מצריים, כך שיש משמעות עצומה לוויכוח הרוחני בינינו למצרים בעניין זה.
הרצון לחנוט את המת או לבנות לו ציון מפואר נובע מרצון האדם לנצחיות. בעיני המצרים הקדמונים, האדם המשיך את חייו גם בקבר. זו הסיבה שמשאירים לאדם גם כסף, זהב וחפצים יקרים, שישמשו אותו בעולם שאחרי המוות. להבדיל, גם היהדות מאמינה בחיים שלאחר המוות.
אולם יש הבדל תהומי בינינו ובינם. המצרי המשקיע בחניטת הגופה שואף להנציח את הגוף החומרי. היהודי מאמין בהישארות הנשמה הרוחנית. ובמילים אחרות: בזמן המוות – הנשמה פורחת מגוף האדם. נמצא שהגוף הוא החלק המת – הדומם, ואילו הנשמה היא החלק החי מלא התנועה. הנשמה היא גם החלק המקשר את האדם לאלוקיו, 'חלק אלוק' ממעל'. אם כך המצרי המנציח את הגוף החומרי, מנציח למעשה את המוות הדומם וחסר התנועה. לעומתו היהודי מנציח את החלק החי ומלא התנועה, המחברו לאלוקיו. וכבר אמרו, שהמדד לחיים זו התנועה.
הבדל זה אופייני להבדל בין ארץ מצריים לארץ ישראל. המצרים מקבלים את המים – מקור החיים מהנילוס. הנילוס זורם בכל ימות השנה ומימיו מובטחים, וכך קידשה התרבות המצרית את המקובעות וחוסר השינוי. לעומת זאת, ארץ ישראל ניזונת ממי גשמים. הגשם תלוי בברכת שמים, לעיתים יורד ולעיתים חדל, וכך מתרגל היהודי לתנועה ושינויים תמידיים. היהודי גם לומד שהשינוי לטובה בא מאת ה'.
וכאן אנו מגיעים לרובד עמוק יותר, שהופך את הבדל התרבויות לנקודה של יציאת מצריים. מצריים המקובעת הנציחה את הבדלי המעמדות. "מעולם לא ברח עבד ממצריים". אפילו את העבד העברי הראשון, יוסף, שהפך למשנה למלך סירבו המצרים לשחרר לקבורה לארץ ישראל. בכך ניסו להנציח את קביעותם של ישראל במצריים.
אלא שאלוקי ישראל חשב אחרת, ושלח עם משה עבדו את הבשורה הגדולה – "שלח את עמי". המציאות יכולה להשתנות, עבדים יצאו ממצריים. יוסף הצדיק מתנער עם ארונו המשוקע במימי הנילוס הזורמים בקביעות, ונחלץ לנוע לארץ ישראל. עם ישראל יבשר לעולם את בשורת השינוי וההתפתחות, בשורת החיים. העולם יכול להתקדם, להיגאל, ולהגיע אל הטוב, וכל זאת בזכות הקשר החי לאלוקים.
כשם שהאביב פורץ בלבלובו החי את מעטה המקובעות של החורף, כך 'יציאת מצריים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו' (הרב קוק זצ"ל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
