ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בן שלוש הכיר אברהם את בוראו, ויש אומרים בן ארבעים ושמונה הכיר אברהם את בוראו, וזאת מתוך התבוננות בבריאה. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה", וכמו שאברהם הגיע להכרת ד' מעצמו, כך גם הגיע לקיום תורה ומצוות מעצמו.
הקב"ה לא נתגלה לאבות באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, כמו שנתגלה ליוסף במצרים. ביציאת מצרים ראה כל העם את האותות ואת המופתים שעשה ה', ועד שאפילו המצרים הודו: אצבע אלקים היא ויד ה' היא. לאבות לא היתה התגלות אלקית גלויה כזו. הם מעצמם הגיעו לאמונה. עבודת ד' של האבות היתה מתוך טבעם הפנימי. האבות נקראו ישרים, וההבדל בין צדיקים ובין ישרים, שהצדיקים אמנם עושים את רצון ד' יתברך, אבל זה בא מתוך התגברות, מתוך צורך להלחם ולהיאבק בנטיות השליליות. הצדיקים אמנם מנצחים, אבל עבודת ד' אינה באה בקלות, מה שאין כן הישרים, אצלם הטבע ישר מעצמו ובאופן טבעי הם נוטים לטוב.
האבות, אברהם, יצחק ויעקב, היו ישרים, ומתוך ישרות הם הגיעו לאמונה ולתורה ולמצוות. תכונה זו היתה מיוחדת לאבות, אולם הבנים נעשו לעם גדול, וכדרכו של ציבור הוא מורכב מכמה וכמה מדרגות. ציבור צריך מסגרת קבועה ומסודרת, דרך ההתנדבות אינה דרך לציבור, רק ליחידים, ועל-כן עם ישראל, בצאתו ממצרים, מקבל תורה במעמד הר סיני והוא מצווה לקיים את התורה ומוזהר שלא לעבור עליה.
האבות היו "אינם מצווים ועושים" ואחר מתן תורה ישראל נעשו "מצווים ועושים". חכמים דנו בשאלה האם גדול מי אינו מצווה ובכל זאת עושה, שכן הוא עושה לפנים משורת הדין, עושה בהתנדבות, וזו מעלה גדולה יותר, או גדול מי שמצווה ועושה. המסקנה של ההלכה היא, שגדול המצווה ועושה, שכן המעשה שלו מעשה אלקי הוא, מעשה שנצטווה על-ידי הקב"ה, מעשה שמתחיל ממקור עליון, מה שאין כן מי שאינו מצווה ועושה, אף-על-פי שיש בזה מעלה של התנדבות ועשייה מכל הלב, אבל זה בא מהלב האנושי המוגבל.
שלמות עבודת ד' היא איחוד שני הצדדים ביחד. דהיינו לקיים את המצוות שמצווים עליהן באהבה, מתוך חפץ פנימי מושלם, שגם אילו לא נצטווינו היינו מקיימים אותן בעצם טבענו. זו השאיפה של העתיד, לאחד את מדרגת האבות ומדרגת הבנים ביחד, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ללכת בדרכי האבות מתוך ישרות טבעית, כשיש זהות מלאה בין הרצון האלקי לרצון הפרטי שלנו: "עשה רצונך כרצונו".
נפש הדור שלנו מבקשת סוג עבודת ד' כזו, עבודת ד' מתוך אהבה, מתוך ישרות, מתוך שמחה. "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלקיו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












