ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בן שלוש הכיר אברהם את בוראו, ויש אומרים בן ארבעים ושמונה הכיר אברהם את בוראו, וזאת מתוך התבוננות בבריאה. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה", וכמו שאברהם הגיע להכרת ד' מעצמו, כך גם הגיע לקיום תורה ומצוות מעצמו.
הקב"ה לא נתגלה לאבות באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, כמו שנתגלה ליוסף במצרים. ביציאת מצרים ראה כל העם את האותות ואת המופתים שעשה ה', ועד שאפילו המצרים הודו: אצבע אלקים היא ויד ה' היא. לאבות לא היתה התגלות אלקית גלויה כזו. הם מעצמם הגיעו לאמונה. עבודת ד' של האבות היתה מתוך טבעם הפנימי. האבות נקראו ישרים, וההבדל בין צדיקים ובין ישרים, שהצדיקים אמנם עושים את רצון ד' יתברך, אבל זה בא מתוך התגברות, מתוך צורך להלחם ולהיאבק בנטיות השליליות. הצדיקים אמנם מנצחים, אבל עבודת ד' אינה באה בקלות, מה שאין כן הישרים, אצלם הטבע ישר מעצמו ובאופן טבעי הם נוטים לטוב.
האבות, אברהם, יצחק ויעקב, היו ישרים, ומתוך ישרות הם הגיעו לאמונה ולתורה ולמצוות. תכונה זו היתה מיוחדת לאבות, אולם הבנים נעשו לעם גדול, וכדרכו של ציבור הוא מורכב מכמה וכמה מדרגות. ציבור צריך מסגרת קבועה ומסודרת, דרך ההתנדבות אינה דרך לציבור, רק ליחידים, ועל-כן עם ישראל, בצאתו ממצרים, מקבל תורה במעמד הר סיני והוא מצווה לקיים את התורה ומוזהר שלא לעבור עליה.
האבות היו "אינם מצווים ועושים" ואחר מתן תורה ישראל נעשו "מצווים ועושים". חכמים דנו בשאלה האם גדול מי אינו מצווה ובכל זאת עושה, שכן הוא עושה לפנים משורת הדין, עושה בהתנדבות, וזו מעלה גדולה יותר, או גדול מי שמצווה ועושה. המסקנה של ההלכה היא, שגדול המצווה ועושה, שכן המעשה שלו מעשה אלקי הוא, מעשה שנצטווה על-ידי הקב"ה, מעשה שמתחיל ממקור עליון, מה שאין כן מי שאינו מצווה ועושה, אף-על-פי שיש בזה מעלה של התנדבות ועשייה מכל הלב, אבל זה בא מהלב האנושי המוגבל.
שלמות עבודת ד' היא איחוד שני הצדדים ביחד. דהיינו לקיים את המצוות שמצווים עליהן באהבה, מתוך חפץ פנימי מושלם, שגם אילו לא נצטווינו היינו מקיימים אותן בעצם טבענו. זו השאיפה של העתיד, לאחד את מדרגת האבות ומדרגת הבנים ביחד, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ללכת בדרכי האבות מתוך ישרות טבעית, כשיש זהות מלאה בין הרצון האלקי לרצון הפרטי שלנו: "עשה רצונך כרצונו".
נפש הדור שלנו מבקשת סוג עבודת ד' כזו, עבודת ד' מתוך אהבה, מתוך ישרות, מתוך שמחה. "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלקיו".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
