ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלה: שמעתי שההלכה לגבי איסור שמיעת קול אישה אינה ברורה, ויש מקילים. האם אין התעקשות בכך שהרבנים מחליטים להחמיר ואוסרים לשמוע קול זמרות?
תשובה: סוגיה זו מורכבת, וננסה לפרוש את היריעה בקיצור נמרץ.
משמעות האיסור
רביבים (818)
הרב אליעזר מלמד
353 - שמות עם שורשים
354 - פקודה נגד ההלכה
355 - מדירים את היהדות מרשות הרבים
טען עוד
אמנם יש אומרים שעיקר משמעות איסור זה היא שאסור לגבר לומר דברים שבקדושה, כדוגמת קריאת שמע, בעת שהוא שומע שירה של אישה (רב האי גאון, רב יהודאי גאון, ראבי"ה, הגהות מימוניות). ונחלקו האחרונים בדעתם: יש מהאחרונים שהבינו שלדעת גאונים וראשונים אלו אין איסור לשמוע קול שירת אישה (באר שבע, שרידי אש), ויש מהאחרונים שהבינו שגם הם מסכימים שאסור לגבר לשמוע קול שירת אישה (הגר"א, יד אהרן).
הרי שלדעת רובם המכריע של הראשונים אסור לשמוע קול שירת אישה משום צניעות, ולגבי דעת מקצת מהראשונים - נחלקו האחרונים. לפיכך נפסק בשולחן ערוך שאסור לשמוע קול שירת אישה משום צניעות, וכך הורו כל הפוסקים האחרונים (שו"ע אה"ע כא, א; מ"ב עה, יז).
כאשר אין מתכוונים לשמוע
אמנם גבר שנמצא בביתו ושומע בלא כוונה ובלא רצון קול שירת אישה, אין לו בזה איסור (מאירי, החינוך, רבנו יונה). ויש אומרים שגם כאשר הוא אינו מתכוון יש איסור (אשכול), אלא שאם קשה לו ללכת למקום אחר, הרי שהוא אנוס (יראים, מ"ב עה, יז).
על פי דעת המקילים בזה, נהגו חלק מהרבנים שכאשר היו מחויבים מתוקף תפקידם להשתתף בטקסי זיכרון ששולבו בתוכם קטעי שירה של זמרת, שלא יצאו החוצה כדי שלא להעליב את בני המשפחות השכולות, אלא התכוונו שלא ליהנות מקול השירה. אבל במקום שלא היה חשש עלבון, יצאו.
אולם ברור שאי אפשר מכוח היתר פרטי שנועד לאנשים מסוימים כדי למנוע עלבון, לבטל את ההלכה שקבעו חכמים ולהתיר לכל החיילים ללכת למסדרים שיש בהם שירת נשים, תוך מחשבה שהם נמצאים שם תמיד בעל כורחם ונגד דעתם ומכוונים ליבם שלא להאזין וליהנות מהשירה. והעובדה שיש על כך פקודה לא מקלה את המצב אלא מחמירה, כי זו פקודה נגד הלכה (רמב"ם הל' מלכים ג, ט).
שירת המקוננות
בעבר היה מקובל שנשים היו מקוננות בעת שליוו את המת, והיו מעוררות את הציבור לבכי (כתובות מו, ב). אמנם קינתן היתה שונה לגמרי משירה, ואין בה שום הנאה ושום צד לא צנוע (תפארת ישראל מועד קטן ג, ט).
שירת דבורה
כידוע דבורה הנביאה שרה שירה לה' לאחר ניצחונה על סיסרא ויבין (שופטים ה, א), ואיך גזרו חכמים שלא לשמוע שירת אישה? החיד"א ביאר ששרתה עליה השכינה, ולכן לא היה חשש צניעות. ויש אומרים שהיא אמרה שירה, ולא שרה במנגינה (מטה אפרים).
עוד אפשר לומר, שאכן יש צדדים חיוביים בשירת אישה, ולכן על פי התורה שבכתב אין בשמיעתה איסור. אלא שהטילה התורה על חכמים לתקן תקנות ולעשות סייג לתורה. וכשראו חכמים שהפתיחות בין גברים לנשים גורמת לבעיות קשות, עד שאחד החטאים שבעטיים נחרב בית המקדש הראשון היה גילוי עריות, תיקנו כמה תקנות של צניעות, ועל ידי זה הצליחו לגדור את ישראל, עד שנעשו חטאים אלו נדירים מאוד.
שירת קודש
יש פוסקים מעטים שסוברים שמותר לגברים ונשים לשיר יחד שירי קודש, בלא שאישה תשיר סולו. ואולי סברתם היא שהואיל והם עסוקים בדברים שבקדושה, אין חשש שיגיעו לידי עבירה. ועל פי זה התירו רבנים בגרמניה לכל המסובים סביב שולחן שבת לשיר יחד שירי קודש, וכן התיר בעל ה'שרידי אש' (ב, ח) לנערים ונערות בתנועת 'ישורון' בפריז לשיר יחד, כדי לקרבם ליהדות. אמנם לדעת רובם המכריע של הפוסקים, גם שירי קודש אסור לשיר ביחד (ציץ אליעזר ז, כח), אבל נוהגים שלא להקפיד על שירת הנשים שעולה מעזרת נשים (והחת"ס חו"מ קצ החמיר בזה).
שמיעת הקלטה דרך מכשירים אלקטרוניים
נחלקו האחרונים האם האיסור חל גם על שמיעת שירת אישה דרך מכשירים אלקטרוניים. יש מחמירים, הואיל והקול הנשמע הוא בדיוק כמו קולה המקורי של הזמרת (חלקת יעקב או"ח קסג; אז נדברו ח"ו סט, ח; שבט הלוי ג, קפא; אבני ישפה ב, ה), ויש מקילים כאשר אין מכירים את הזמרת (מערכי לב או"ח ה; אור לציון ח"ב, ו, יג; עשה לך רב א, כח; יבי"א ו, א). ויש סברות שלפיהן ניתן להקל גם כאשר מכירים את הזמרת, שכן האיסור הוא רק לשמוע את קולה בהופעה חיה (עפ"י ראבי"ה א, עו; וכ"כ ביבי"א ט, קח, מג בשם הרב אלישיב; בני בנים ח"ד, ז, ו).
אמנם בהופעה חיה, למרות שהקול עובר דרך מכשירי הגברה, כיוון שהזמרת שרה שם בפועל, גם על כך חל האיסור (עיין פניני הלכה ברכות ה, 10; יב, 8. וכן בהליכות שלמה אוירבעאך תפילה כ, יב).
הסיכום להלכה
למרות שיש צדדים מסוימים שעל פיהם ניתן להקל, דעת רובם המכריע של הפוסקים שאסור לאיש לשמוע שירת אישה בהופעה חיה. אמנם לגבי שמיעה דרך מכשירים אלקטרוניים, הרוצה להקל רשאי, כיוון שלדעת רבים איסור חכמים לא חל על שמיעת הקלטה (למקורות נוספים אפשר לעיין http://revivim.yhb.org.il/?p=430).
האם יש מקום כיום להקל
שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.
יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?
הדוגמה החילונית
תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?! דווקא עתה אפשר לראות עד כמה גדולה חכמתם וקדושתם של חכמינו ז"ל שעשו סייג לתורה, וגדרו בכך את כרם ישראל.
מרא דאתרא
שאלה: הלא הרב הצבאי הוא ה'מרא דאתרא' של הצבא, ואם הורה שמותר לשמוע שירת אישה, יש לנהוג על פיו. ואם לא ננהג כך נחליש את מוסד הרבנות שאנו עמלים לחזקו.
תשובה: כל התנאים הבסיסיים להיות אדם 'מרא דאתרא' אינם מתקיימים ברב הצבאי. ראשית כל, הפירוש של 'מרא דאתרא' הוא אדון המקום, היינו זה שהכל נשמעים לו. בעבר הכוונה היתה בכל ענייני ההלכה והמוסר, כולל הסכמי שכר ושביתות. כאשר מעמד הרבנות נחלש, סמכות הרב נצטמצמה לתחום ההלכה בלבד. ומכל מקום זאת היתה משמעות בחירת הרב, שהקהילה קיבלה על עצמה לנהוג על פי הוראותיו ההלכתיות. ואילו הרבצ"ר תלוי במפקדיו. אפילו לומר דבר הלכה ברבים אסור לו ללא אישור מפורש ממפקדיו ומדובר צה"ל. בכך הסבירו לנו את שתיקתו לאחר הדחת הצוערים. אם יפר הוראה זו ויאמר דבר הלכה ברבים ללא רשות - יודח. במצב כזה ברור שאין לו שום סמכות של 'מרא דאתרא', אלא של קצין בכיר ויועץ הרמטכ"ל לענייני דת.
מלבד זאת, 'מרא דאתרא' צריך להיבחר על ידי אנשים יראי שמיים במטרה לחזק את שמירת התורה והמצוות, ולא על ידי מפקדים חילוניים שהאינטרסים שלהם שונים בתכלית.
כאשר הוקם צה"ל, פנה הרב הרצוג אל מפקדי הצבא ודרש מהם למנות רב, ודרש שימנו את הרב גורן, כנציג הרבנות הראשית. כך ממנים רב באופן תקין. ואכן, הרב גורן לא ראה את עצמו כפוף למפקדים, והתעמת עימהם פעמים רבות, כפי שכבר סיפרתי בעבר. בתהליך הדרגתי מעמדו של הרב הצבאי נחלש. לפיכך, יש לקבוע בצער שאין לרב הצבאי הראשי כיום שום סמכות הלכתית, ובוודאי שאין לו סמכות לחלוק על הלכה שנהוגה ומקובלת על רובם המכריע של הפוסקים.
לפיכך, כאשר פוקדים על חייל לשמוע קול שירת אישה, עליו לסרב, ובזה יחזק את ביטחון ישראל, וכפי שנאמר: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר, ושב מאחריך" (דברים כג, טו).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
