ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלה: שמעתי שההלכה לגבי איסור שמיעת קול אישה אינה ברורה, ויש מקילים. האם אין התעקשות בכך שהרבנים מחליטים להחמיר ואוסרים לשמוע קול זמרות?
תשובה: סוגיה זו מורכבת, וננסה לפרוש את היריעה בקיצור נמרץ.
משמעות האיסור
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
353 - שמות עם שורשים
354 - פקודה נגד ההלכה
355 - מדירים את היהדות מרשות הרבים
טען עוד
אמנם יש אומרים שעיקר משמעות איסור זה היא שאסור לגבר לומר דברים שבקדושה, כדוגמת קריאת שמע, בעת שהוא שומע שירה של אישה (רב האי גאון, רב יהודאי גאון, ראבי"ה, הגהות מימוניות). ונחלקו האחרונים בדעתם: יש מהאחרונים שהבינו שלדעת גאונים וראשונים אלו אין איסור לשמוע קול שירת אישה (באר שבע, שרידי אש), ויש מהאחרונים שהבינו שגם הם מסכימים שאסור לגבר לשמוע קול שירת אישה (הגר"א, יד אהרן).
הרי שלדעת רובם המכריע של הראשונים אסור לשמוע קול שירת אישה משום צניעות, ולגבי דעת מקצת מהראשונים - נחלקו האחרונים. לפיכך נפסק בשולחן ערוך שאסור לשמוע קול שירת אישה משום צניעות, וכך הורו כל הפוסקים האחרונים (שו"ע אה"ע כא, א; מ"ב עה, יז).
כאשר אין מתכוונים לשמוע
אמנם גבר שנמצא בביתו ושומע בלא כוונה ובלא רצון קול שירת אישה, אין לו בזה איסור (מאירי, החינוך, רבנו יונה). ויש אומרים שגם כאשר הוא אינו מתכוון יש איסור (אשכול), אלא שאם קשה לו ללכת למקום אחר, הרי שהוא אנוס (יראים, מ"ב עה, יז).
על פי דעת המקילים בזה, נהגו חלק מהרבנים שכאשר היו מחויבים מתוקף תפקידם להשתתף בטקסי זיכרון ששולבו בתוכם קטעי שירה של זמרת, שלא יצאו החוצה כדי שלא להעליב את בני המשפחות השכולות, אלא התכוונו שלא ליהנות מקול השירה. אבל במקום שלא היה חשש עלבון, יצאו.
אולם ברור שאי אפשר מכוח היתר פרטי שנועד לאנשים מסוימים כדי למנוע עלבון, לבטל את ההלכה שקבעו חכמים ולהתיר לכל החיילים ללכת למסדרים שיש בהם שירת נשים, תוך מחשבה שהם נמצאים שם תמיד בעל כורחם ונגד דעתם ומכוונים ליבם שלא להאזין וליהנות מהשירה. והעובדה שיש על כך פקודה לא מקלה את המצב אלא מחמירה, כי זו פקודה נגד הלכה (רמב"ם הל' מלכים ג, ט).
שירת המקוננות
בעבר היה מקובל שנשים היו מקוננות בעת שליוו את המת, והיו מעוררות את הציבור לבכי (כתובות מו, ב). אמנם קינתן היתה שונה לגמרי משירה, ואין בה שום הנאה ושום צד לא צנוע (תפארת ישראל מועד קטן ג, ט).
שירת דבורה
כידוע דבורה הנביאה שרה שירה לה' לאחר ניצחונה על סיסרא ויבין (שופטים ה, א), ואיך גזרו חכמים שלא לשמוע שירת אישה? החיד"א ביאר ששרתה עליה השכינה, ולכן לא היה חשש צניעות. ויש אומרים שהיא אמרה שירה, ולא שרה במנגינה (מטה אפרים).
עוד אפשר לומר, שאכן יש צדדים חיוביים בשירת אישה, ולכן על פי התורה שבכתב אין בשמיעתה איסור. אלא שהטילה התורה על חכמים לתקן תקנות ולעשות סייג לתורה. וכשראו חכמים שהפתיחות בין גברים לנשים גורמת לבעיות קשות, עד שאחד החטאים שבעטיים נחרב בית המקדש הראשון היה גילוי עריות, תיקנו כמה תקנות של צניעות, ועל ידי זה הצליחו לגדור את ישראל, עד שנעשו חטאים אלו נדירים מאוד.
שירת קודש
יש פוסקים מעטים שסוברים שמותר לגברים ונשים לשיר יחד שירי קודש, בלא שאישה תשיר סולו. ואולי סברתם היא שהואיל והם עסוקים בדברים שבקדושה, אין חשש שיגיעו לידי עבירה. ועל פי זה התירו רבנים בגרמניה לכל המסובים סביב שולחן שבת לשיר יחד שירי קודש, וכן התיר בעל ה'שרידי אש' (ב, ח) לנערים ונערות בתנועת 'ישורון' בפריז לשיר יחד, כדי לקרבם ליהדות. אמנם לדעת רובם המכריע של הפוסקים, גם שירי קודש אסור לשיר ביחד (ציץ אליעזר ז, כח), אבל נוהגים שלא להקפיד על שירת הנשים שעולה מעזרת נשים (והחת"ס חו"מ קצ החמיר בזה).
שמיעת הקלטה דרך מכשירים אלקטרוניים
נחלקו האחרונים האם האיסור חל גם על שמיעת שירת אישה דרך מכשירים אלקטרוניים. יש מחמירים, הואיל והקול הנשמע הוא בדיוק כמו קולה המקורי של הזמרת (חלקת יעקב או"ח קסג; אז נדברו ח"ו סט, ח; שבט הלוי ג, קפא; אבני ישפה ב, ה), ויש מקילים כאשר אין מכירים את הזמרת (מערכי לב או"ח ה; אור לציון ח"ב, ו, יג; עשה לך רב א, כח; יבי"א ו, א). ויש סברות שלפיהן ניתן להקל גם כאשר מכירים את הזמרת, שכן האיסור הוא רק לשמוע את קולה בהופעה חיה (עפ"י ראבי"ה א, עו; וכ"כ ביבי"א ט, קח, מג בשם הרב אלישיב; בני בנים ח"ד, ז, ו).
אמנם בהופעה חיה, למרות שהקול עובר דרך מכשירי הגברה, כיוון שהזמרת שרה שם בפועל, גם על כך חל האיסור (עיין פניני הלכה ברכות ה, 10; יב, 8. וכן בהליכות שלמה אוירבעאך תפילה כ, יב).
הסיכום להלכה
למרות שיש צדדים מסוימים שעל פיהם ניתן להקל, דעת רובם המכריע של הפוסקים שאסור לאיש לשמוע שירת אישה בהופעה חיה. אמנם לגבי שמיעה דרך מכשירים אלקטרוניים, הרוצה להקל רשאי, כיוון שלדעת רבים איסור חכמים לא חל על שמיעת הקלטה (למקורות נוספים אפשר לעיין http://revivim.yhb.org.il/?p=430).
האם יש מקום כיום להקל
שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.
יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?
הדוגמה החילונית
תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?! דווקא עתה אפשר לראות עד כמה גדולה חכמתם וקדושתם של חכמינו ז"ל שעשו סייג לתורה, וגדרו בכך את כרם ישראל.
מרא דאתרא
שאלה: הלא הרב הצבאי הוא ה'מרא דאתרא' של הצבא, ואם הורה שמותר לשמוע שירת אישה, יש לנהוג על פיו. ואם לא ננהג כך נחליש את מוסד הרבנות שאנו עמלים לחזקו.
תשובה: כל התנאים הבסיסיים להיות אדם 'מרא דאתרא' אינם מתקיימים ברב הצבאי. ראשית כל, הפירוש של 'מרא דאתרא' הוא אדון המקום, היינו זה שהכל נשמעים לו. בעבר הכוונה היתה בכל ענייני ההלכה והמוסר, כולל הסכמי שכר ושביתות. כאשר מעמד הרבנות נחלש, סמכות הרב נצטמצמה לתחום ההלכה בלבד. ומכל מקום זאת היתה משמעות בחירת הרב, שהקהילה קיבלה על עצמה לנהוג על פי הוראותיו ההלכתיות. ואילו הרבצ"ר תלוי במפקדיו. אפילו לומר דבר הלכה ברבים אסור לו ללא אישור מפורש ממפקדיו ומדובר צה"ל. בכך הסבירו לנו את שתיקתו לאחר הדחת הצוערים. אם יפר הוראה זו ויאמר דבר הלכה ברבים ללא רשות - יודח. במצב כזה ברור שאין לו שום סמכות של 'מרא דאתרא', אלא של קצין בכיר ויועץ הרמטכ"ל לענייני דת.
מלבד זאת, 'מרא דאתרא' צריך להיבחר על ידי אנשים יראי שמיים במטרה לחזק את שמירת התורה והמצוות, ולא על ידי מפקדים חילוניים שהאינטרסים שלהם שונים בתכלית.
כאשר הוקם צה"ל, פנה הרב הרצוג אל מפקדי הצבא ודרש מהם למנות רב, ודרש שימנו את הרב גורן, כנציג הרבנות הראשית. כך ממנים רב באופן תקין. ואכן, הרב גורן לא ראה את עצמו כפוף למפקדים, והתעמת עימהם פעמים רבות, כפי שכבר סיפרתי בעבר. בתהליך הדרגתי מעמדו של הרב הצבאי נחלש. לפיכך, יש לקבוע בצער שאין לרב הצבאי הראשי כיום שום סמכות הלכתית, ובוודאי שאין לו סמכות לחלוק על הלכה שנהוגה ומקובלת על רובם המכריע של הפוסקים.
לפיכך, כאשר פוקדים על חייל לשמוע קול שירת אישה, עליו לסרב, ובזה יחזק את ביטחון ישראל, וכפי שנאמר: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר, ושב מאחריך" (דברים כג, טו).
מתוך העיתון בשבע
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
עשרת המכות סוללות דרך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
