ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
תשובתו הייתה – "באתי לכאן לייצג את משפחתי ולייצג את עצמי".
מילים אלו צלצלו באוזני כפעמוני אזעקה, הזועקים בתמיהה על דבריו של הנער - למה לבוא 'לייצג' את עצמך, ולא לבוא בעצמך?
בעולמנו, הייצוגיות הפכה לחזות הכול, והמציאות האמיתית נדחקה לפינה. כך אנו מוצאים שאירוע בעל משמעות ותוכן לחיים כמו – חתונה ובר מצווה הופך להפקה. בעלי השמחה מחייכים למצלמות במקום לשמוח בשמחה האמיתית. גיבורי התרבות הם השחקנים, הבמאים ואנשי התקשורת, אנשים העסוקים כל העת בעסקי היח"צנות והתדמית במקום להתעסק ביצירה אמיתית ובמהותם של החיים. ובכלל, המשפט ההולם את רוח התופעה הזו הוא – 'אם לא פרסמת לא עשית'.
שיא האבסורד, נמצא בשנים האחרונות במערכת הפוליטית. כידוע, פוליטיקאי ויושר לא היו מעולם מילים נרדפות, ובכל זאת – בעבר למפלגות ולפוליטקאים של פעם היה קו אידיאולוגי מסוים. היום, ישנה תופעה של אנשי ציבור ומפלגות המחפשים את 'סדר היום הפוליטי' שלהם. סדר יום שיפנה וישכנע ציבור רחב. במילים אחרות, אנשים אלו אומרים בגלוי – אין לנו שום דרך וכיוון, אבל אנו נגבש דרך ש'תייצג' אותנו, דרך שיש בה מימד 'ייצוגי' טוב. כך התחלפה האידיאולוגיה ב'יצוגיות'.
והנה, דווקא תרבות זו בה החיים הופכים למעטפת ייצוגית אחת גדולה, היא גם התרבות שהפכה את ערך 'קדושת החיים' לערך עליון. חיי אדם הם ערך עליון (ובצדק) עד כדי כך שהם דוחים כל ערך אחר. אלא, שתפיסה זו מלאה היא בסתירה פנימית. אם החיים הם רק ה'תדמית' או חיים של הנאה ובילוי הרי אין כל סיבה או ערך עליהם ניתן לבסס את קדושתם, ואין טעם לכך שחיי אדם ידחו כל ערך אחר.
היהדות, לעומת זאת, מקדשת את החיים מזווית אחרת. החיים הם מלאי תוכן ומביאים את רוח אלוקים לעולם. האדם חי את החיים עצמם ולא רק את המעטפת החיצונית של תדמיתו. אדם כזה, שואב את ערך חייו ממי שמעליו, מאלוקים אשר הוא מקור הקדושה, ומי שמגלה אותו בעולם הרי חייו הופכים לנושאי קדושה עליונה זו.
לפיכך, ביהדות ישנם ערכים אשר הם קדושים יותר מעצם החיים. אם מבקשים מהאדם לעבוד עבודה זרה, ולפגוע בכך בחיבור למקור קדושת החיים, הרי פגיעה זו שורשה עמוק יותר מעצם החיים, ומחויב האדם למסור את נפשו.
זהו עומק הציווי בפרשתנו – "ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומכאן כדברי הרמב"ם (יסודי התורה ה, א) – "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה". יש החושבים שמצוות קידוש ה' היא במהותה מצווה ייצוגית, אולם המעמיק בפרטיה של מצווה זו יודע שהיא מקדימה את הערך של הדבר בעצמו לערך של הייצוגיות. הדוגמא הפשוטה ביותר היא חיובו של האדם למסור את הנפש על שלושת העבירות החמורות. חיוב זה מציג את התורה באור לא ייצוגי. הרי כך התורה יכולה להיתפס, חלילה, כקשה ומפחידה, ולהרחיק ממנה אנשים. אך התורה מבכרת את הערכים העומדים ביסוד החיים על פני מעטפת ה'ייצוגיות'. וכך פוסק הרמב"ם (שם, י): "כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות הכתובות בתורה, בשאט נפש להכעיס, הרי זה מחלל את ה'" (אין כאן מימד של ייצוגיות).
רק בהמשך, מתוך שאדם מחובר למקור קדושת החיים, עד כדי כך שמוכן למסור את נפשו על כך, מצווה הוא ליצור תדמית מתאימה לעניין. לפיכך מחויבים אנו (רמב"ם שם, יא) לא רק במסירות הנפש על שם ה', כי אם גם לייצג בחיינו את שם ה' העומד ביסוד החיים – "שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, ויהא שם שמיים מתאהב על ידך". כלומר, קודם כל יהא לומד תורה בעל מטען אמיתי, ורק מתוך כך ייצג את התורה ונושאיה כלפי חוץ.
בדורנו, דור התדמיתנות והיח"צנות, ובפרט בימים אלו, עת מערכת הבחירות מתחילה להתלהט, חשוב שנהיה אנשים המציבים בראש את עומק קדושת החיים, ומתוך כך נפעל לייצג קדושה זו כלפי חוץ, ולקרב את ישראל קדושים לאבינו שבשמיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
