ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
תשובתו הייתה – "באתי לכאן לייצג את משפחתי ולייצג את עצמי".
מילים אלו צלצלו באוזני כפעמוני אזעקה, הזועקים בתמיהה על דבריו של הנער - למה לבוא 'לייצג' את עצמך, ולא לבוא בעצמך?
בעולמנו, הייצוגיות הפכה לחזות הכול, והמציאות האמיתית נדחקה לפינה. כך אנו מוצאים שאירוע בעל משמעות ותוכן לחיים כמו – חתונה ובר מצווה הופך להפקה. בעלי השמחה מחייכים למצלמות במקום לשמוח בשמחה האמיתית. גיבורי התרבות הם השחקנים, הבמאים ואנשי התקשורת, אנשים העסוקים כל העת בעסקי היח"צנות והתדמית במקום להתעסק ביצירה אמיתית ובמהותם של החיים. ובכלל, המשפט ההולם את רוח התופעה הזו הוא – 'אם לא פרסמת לא עשית'.
שיא האבסורד, נמצא בשנים האחרונות במערכת הפוליטית. כידוע, פוליטיקאי ויושר לא היו מעולם מילים נרדפות, ובכל זאת – בעבר למפלגות ולפוליטקאים של פעם היה קו אידיאולוגי מסוים. היום, ישנה תופעה של אנשי ציבור ומפלגות המחפשים את 'סדר היום הפוליטי' שלהם. סדר יום שיפנה וישכנע ציבור רחב. במילים אחרות, אנשים אלו אומרים בגלוי – אין לנו שום דרך וכיוון, אבל אנו נגבש דרך ש'תייצג' אותנו, דרך שיש בה מימד 'ייצוגי' טוב. כך התחלפה האידיאולוגיה ב'יצוגיות'.
והנה, דווקא תרבות זו בה החיים הופכים למעטפת ייצוגית אחת גדולה, היא גם התרבות שהפכה את ערך 'קדושת החיים' לערך עליון. חיי אדם הם ערך עליון (ובצדק) עד כדי כך שהם דוחים כל ערך אחר. אלא, שתפיסה זו מלאה היא בסתירה פנימית. אם החיים הם רק ה'תדמית' או חיים של הנאה ובילוי הרי אין כל סיבה או ערך עליהם ניתן לבסס את קדושתם, ואין טעם לכך שחיי אדם ידחו כל ערך אחר.
היהדות, לעומת זאת, מקדשת את החיים מזווית אחרת. החיים הם מלאי תוכן ומביאים את רוח אלוקים לעולם. האדם חי את החיים עצמם ולא רק את המעטפת החיצונית של תדמיתו. אדם כזה, שואב את ערך חייו ממי שמעליו, מאלוקים אשר הוא מקור הקדושה, ומי שמגלה אותו בעולם הרי חייו הופכים לנושאי קדושה עליונה זו.
לפיכך, ביהדות ישנם ערכים אשר הם קדושים יותר מעצם החיים. אם מבקשים מהאדם לעבוד עבודה זרה, ולפגוע בכך בחיבור למקור קדושת החיים, הרי פגיעה זו שורשה עמוק יותר מעצם החיים, ומחויב האדם למסור את נפשו.
זהו עומק הציווי בפרשתנו – "ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומכאן כדברי הרמב"ם (יסודי התורה ה, א) – "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה". יש החושבים שמצוות קידוש ה' היא במהותה מצווה ייצוגית, אולם המעמיק בפרטיה של מצווה זו יודע שהיא מקדימה את הערך של הדבר בעצמו לערך של הייצוגיות. הדוגמא הפשוטה ביותר היא חיובו של האדם למסור את הנפש על שלושת העבירות החמורות. חיוב זה מציג את התורה באור לא ייצוגי. הרי כך התורה יכולה להיתפס, חלילה, כקשה ומפחידה, ולהרחיק ממנה אנשים. אך התורה מבכרת את הערכים העומדים ביסוד החיים על פני מעטפת ה'ייצוגיות'. וכך פוסק הרמב"ם (שם, י): "כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות הכתובות בתורה, בשאט נפש להכעיס, הרי זה מחלל את ה'" (אין כאן מימד של ייצוגיות).
רק בהמשך, מתוך שאדם מחובר למקור קדושת החיים, עד כדי כך שמוכן למסור את נפשו על כך, מצווה הוא ליצור תדמית מתאימה לעניין. לפיכך מחויבים אנו (רמב"ם שם, יא) לא רק במסירות הנפש על שם ה', כי אם גם לייצג בחיינו את שם ה' העומד ביסוד החיים – "שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, ויהא שם שמיים מתאהב על ידך". כלומר, קודם כל יהא לומד תורה בעל מטען אמיתי, ורק מתוך כך ייצג את התורה ונושאיה כלפי חוץ.
בדורנו, דור התדמיתנות והיח"צנות, ובפרט בימים אלו, עת מערכת הבחירות מתחילה להתלהט, חשוב שנהיה אנשים המציבים בראש את עומק קדושת החיים, ומתוך כך נפעל לייצג קדושה זו כלפי חוץ, ולקרב את ישראל קדושים לאבינו שבשמיים.
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
עשרת המכות סוללות דרך
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
