ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תחילתו של מפעל הבניה העצום הזה היה בחודש אייר. וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק:...בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְקֹוָק בְּיֶרַח זִו" (מלכים א ו' א, לז).
בשבועות הקרובים נתעכב על פרטי המבנים המרכזיים שעליהם נאמר בתהילים:
"אֱלֹקים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב" (מ"ח ד).
(נעיר גם כאן כי הביטוי אלהים בעברית מתפרש גם על מלך בשר ודם).
הבנין הראשון וכנראה המרשים ביותר היה בית יער הלבנון . כך הוא מתואר בכתוב:
"וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים:... אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר: וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים" (מלכים א ז' ב-ה).
הראשונים בעקבות התרגום מבארים, כי מדובר במבנה שמטרתו לאפשר למלך לנפוש באזור מאוד מאוורר עם הרבה חלונות (שְׁקֻפִים), הבנוי בעיצוב של חורש טבעי והמספק קרירות גם בימות החום. אחרי בקשת המחילה, אנחנו נעדיף כיוון אחר. נציע כי לשלמה המלך היה חשוב מאוד להרשים את המלכים מכל העולם שבאו לבקר בבירתו המיוחדת. מלכים אלה עמדו נפעמים כאשר ביקרו באולם קבלת פנים ואירועים מיוחד זה, כמתואר בתהילים:
"כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ ...הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ" (שם, שם ה-ו).
המטרה הייתה לגרום להם לחזור הביתה ולספר לעמם על נפלאותיה של עיר האלהים ובכך לגרום להם להצטרף למאמינים באל אחד יחיד ומיוחד. כך אירע כנראה לאחר ביקורה של מלכת שבא בירושלים (עיינו שם, י' א ובהדגשה- לשם ד').
מה היה המיוחד בבית זה? ראשית כל, מידותיו. מדובר באולם ששטחו קרוב לשני דונם (כ-1800 מ"ר) בגובה של כשבע קומות (18 מטר).
נסביר את החישוב: אורכה של אמה בקודש היה כנראה כ-60 ס"מ. לכן "מֵאָה אַמָּה (60 מטר) אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה (30 מטר) רָחְבּוֹ (60*30=1800) וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה (18 מטר) קוֹמָתוֹ (קומה ממוצעת 2.5 מטר, 18:2.5=7).
התקרה נסמכה על עשרות עמודים של עצי ארז, מה שגרם לאווירה של יער. נגה הראובני הציע שעל עצי הארז הענקיים (הָעַמּוּדִים) היו תלויות מראות, כך שכל עמוד השתקף בהן כמה וכמה פעמים ("וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:...שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים").
כדי להגביר יותר את האפקט המרשים, נתלו על העמודים גם מאות מגיני זהב שסימלו את עושרו ועוצמתו של שלמה, כמתואר בכתוב:
"וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת: וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן" (שם, י' טז-יז).
באולם זה נערכו טקסי קבלת פנים גם לכל המשלחות הבינלאומיות של האינטלקטואלים ואנשי המדע, שהגיעו מרחבי תבל, כמתואר בכתובים:
"וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ" (שם, ה' יד). "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם: וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב" (שם,שם ט-יא).
שם הבינו כולם כי הוא, זה שיושב על כסא המלכות הישראלי כמייצג מלכות שמים, הוא החכם מכל אדם.
הבה נתפלל שגם בימנו נזכה להפיכתה של מדינת ישראל, שגם היא נוסדה בחודש אייר,
לא רק למעצמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם לסמל של ערכים ואמונה
באל שדורש ממאמיניו ללכת בדרכיו של אברהם, שציוה לבניו:
"וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
