ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עוד על חטאם של שני בני אהרן

בית מדרש פרשת השבוע חומש ויקרא אחרי מות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אייר תש"ע

עוד על חטאם של שני בני אהרן


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

פרשתנו נפתחת בפסוק:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְקֹוָק וַיָּמֻתוּ".
בדברינו לפרשתאחרי מות תשס"ט הסברנו את הקשר בין מות שני בני אהרון וחטא מכירת יוסף.

בדברינו לפרשת שמיני תשס"ח
הסברנו מה הקשר בין חטא מכירת יוסף לבין חטא העגל.
השבוע נסביר את הקשר בדרך נוספת.
חטאם של נדב ואביהו מתואר בפסוקים הבאים:
"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י' א-ג).

כיון שהכתוב איננו מפרש בצורה ברורה, מה היה חטאם של נדב ואביהו? רבו הפירושים בנושא.
אחת האפשרויות המופיעה בדברי חז"ל, קושרת בין אירוע מיוחד שהתרחש בזמן מעמד הר סיני לבין מיתתם ביום השמיני, כמעט שנה מאוחר יותר.
בפסוקים המתארים את מעמד הר סיני בפרשת משפטים מצינו:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כ"ד ט-יא).

ובמדרש מוסבר: "אמר רבי מאיר מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין (גזר דין) שלהם למיתה"
(ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כ).
בהר סיני נדב ואביהו רצו להתקרב אל השכינה, זה גם מה שרצו בהקטרת הקטורת ביום השמיני! אם אכן מטרתם הייתה זהה, צריך להבין מדוע נענשו ביום השמיני, ולא נענשו בהר סיני.
בדומה לבני אהרון, עוזיה מלך יהודה נענש ונצטרע כאשר נכנס להקטיר קטורת. תוצאות כניסתו להיכל באות לידי ביטוי בנבואת ההקדשה של ישעיה. עיון בכתובים מגלה קשר לשוני עמוק בין המאורעות. וז"ל הכתוב:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיה ו' ב-ג).

הקדושה והכבוד בולטים בשני המקורות. הראיה גם היא משמעותית. כך גם הביטוי "רגליו".
מה שעוזיה לא זכה לראות זכה ישעיה לחזות.

כיסוי רגלי השרפים מוסבר במדרש המובא גם על ידי רש"י כך: "ובתנחומא ראיתי כסוי הרגלים לפי שהם ככף רגל עגל שלא להזכיר לישראל עון העגל".

חטא העגל נמצא בין מה שקרה בהר סיני לבין מה שקרה ביום השמיני. נדב ואביהו רצו כמו עוזיה, לחזות בשכינה. הם לא נענשו בהר סיני לא רק בזכות מדרגתם הגדולה, אלא כיון שעדיין לא היה קטרוג של חטא העגל. לעומת זה ביום השמיני נענשו בגלל הקטרוג. חטא העגל הוא זה שגרם בסופו של דבר לעונשם הנורא.

אנו מוצאים כאן דוגמא נוספת לכלל של חז"ל: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר". העיון בכל המקורות יחד מעשיר ומעמיק את הבנתנו.

הבה נתפלל כי תמיד נזכה להיות עשירים בדברי תורה ועניים בהשפעתו של חטא העגל.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il