ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שורש הכל – חורבן המקדש, תיקון הכל – בניין המקדש, וכל אחד מרגיש בדרכו את החיסרון הנוגע בו.
חיסרון מיוחד הצטנע לו בין שאר החסרונות, ומצא את ביטויו ברמזיהם של חכמי הנסתר. אולם, בימינו חיסרון זה מבצבץ ופורץ, עד אשר הופך הוא לזעקה גדולה ומרה, זעקה אילמת.
קמים חכמי הנסתר בחצות לילה לבכות על החורבן, בתיקון חצות, ומכוונים על נקודה מיוחדת. בוכים הם על אשר 'רזי תורה לחיצונים נמסרו'. גווילי התורה נשרפים, אותיותיהם פורחות אל על, והתורה לא נקראת בבהירות בארץ. בעיני המתבונן הרגיל, נראה שחסרון זה קשה רק לקדושי עליון, אך אם נעמיק מבט נגלה, שכל אחד מאיתנו חש בו מאד.
דיונים רבים נערכים בעמנו ובעולמנו, מהם ציבוריים ומהם פרטיים. כלי התקשורת אוהבים מטבעם ללבות דיונים אלה, שהרי זהו לחם חוקם של העיתונאים. וכך, זוכים אנו לשמוע זוויות שונות ומשונות המקיפות את העניין מכל הצדדים. ואכן, במבט שטחי מתקיים לו דיון הוגן הפורש את הצדדים השונים לפני כל הציבור. לעיתים יהיו שיטענו שקולו של מחנה אחד נשמע יותר מחברו, אך בסופו של דבר כל הצדדים באו לידי ביטוי.
אולם, מי שמתבונן במבט מעמיק יודע שהאמת שונה לחלוטין. השאלה הגדולה היא איננה – כמה יביאו דעה מסוימת לידי ביטוי, אלא – אלו שאלות יעלו לסדר היום? עצם העובדה, שהתקשורת קובעת שנקודה מסוימת מעניינת את הציבור ונקודה אחרת לוקה ב'חוסר עניין לציבור', כבר חורצת את השיח הציבורי. יתר על כן, גם בתוך הדיון, התקשורת קובעת באילו נקודות ובאיזה רובד יתקיים הדיון. לדוגמא – עצם העובדה שאחרי פיגוע עוסקים בשאלה – על איזה גדר דילגו המפגעים, ולא בשאלה – מהם הגורמים המהותיים לשנאת ישראל שלהם, חורצת את כל הדיון.
לתורתנו הקדושה יש זוויות עומק, ואמירות חשובות, שביכולתם לרפא את שבר העם והיחיד בסוגיות העומדות על הפרק, אולם לעיתים קרובות נגזר על נושאי אמירות אלו להישאר אילמים, מפני שהלך הרוח הציבורי לא מאפשר התחלה של דיון בהם.
זכורני, שבעת שירותי הצבאי שאלני חבר שאינו שומר תורה ומצוות – מי לדעתי ראוי לכהן כראש ממשלה? לתדהמתו, נקבתי בשמו של תלמיד חכם אחד בעל נגיעה ציבורית ופוליטית. הוא התפלא ושאל – הרי לאותו אדם אין כלל סיכוי להיבחר לכך במציאות הנוכחית. השבתי לו, שמעשית הוא צודק, אך הוא שאל – מי ראוי ולא מי יכול. באותו רגע, חשבתי במרירות על כך שהשדה הציבורי לא מאפשר לבעלי החזון התורני האמיתי להתחיל לומר את דבריהם ברמה.
וכך, אותיות התורה פורחות ונישאות אל על, אך בארץ אינם באות לידי ביטוי בשלמות. סתרי התורה נותרים נסתרים, והיכולת לגלותם נמצא כביכול בידי כוחות חיצוניים וזרים. בחורבן המקדש הסתלקה השכינה בגילויה בארץ, ונגזר על התורה להפוך לאילמת. וכל פעם שאנו מרגישים באמת גדולה שצריכה להיאמר ואינה נאמרת, כי איש אינו מקשיב, נדע שעל כך אנו בוכים בתשעה באב.
השנה, ט' אב חל בשבת חזון. נתפלל שהתורה תצא ממאסר שתיקתה, והחזון ישוב להיאמר בשלמות, ובא לציון גואל!
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הכוח המיוחד של שבת שובה
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מברכים על פיצה?
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
