ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתחיל עם שמו של בלעם המכונה גם הקוסם:
"וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (יהושע י"ג כב).
המדרש שואל: "ולמה נקרא שמו בלעם?" ועונה: "שבקש לבלוע את ישראל: ד"א בלא עם" (מדרש אגדה במדבר פרשת בלק פרק כב).
כמו שכבר בארנו, לא ברור האם בלעם נקרא כך כבר בלידתו, או שנקרא כך בגלל מעשיו.
את בלעם הרגו חייליו של משה רבנו. גם למשה רבנו יותר משם אחד. הראשון ניתן לו על ידי בת פרעה כמו שמפורש בכתוב:
"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב' י).
חז"ל גילו לנו שהיו למשה שמות נוספים שנלמדים ונדרשים מהפסוק הבא:
"וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד" (דברי הימים א ד' יח).
נביא כמה מדרשות אלה. "ירד - זה משה, ולמה נקרא שמו ירד - שירד להם לישראל מן בימיו. גדור - שגדר פרצותיהן של ישראל, חבר - שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. סוכו - שנעשה להם לישראל כסוכה. יקותיאל - שקוו ישראל לאל בימיו. זנוח - שהזניח עוונותיהן של ישראל" (מגילה יג ע"א). לפי זה למשה רבינו קראו גם: יֶרֶד, אֲבִיגְדוֹר, חֶבֶר, סוֹכוֹ, יְקוּתִיאֵל וזָנוֹחַ.
המדרש הבא מסביר את פשר שמותיו בדרך אחרת. "ר"ח בר פפא אמר ירד שהוריד את התורה מלמעלה למטה, ד"א ירד שהוריד את השכינה מלמעלה למטה א"ר סימון אין לשון ירד אלא לשון מלוכה כמה דתימר "וירד מים עד ים", וכתיב "כי הוא רודה בכל עבר הנהר", אביגדור ר' הונא בר אחא אמר הרבה גודרין עמדו לישראל וזה היה אביהן של כולן, חבר שחיבר את הבנים לאביהן שבשמים, ד"א חבר שהעביר הפורעניות מלבא בעולם, אבי סוכו שהיה אביהן של נביאים שסוכים ברוח הקודש, רבי לוי אמר לשון ערבי הוא בערבי קורין לנביא סכיא, יקותיאל רבי לוי ורבי סימא אמר שעשה את הבנים מקוין לאביהם שבשמים, אבי זנוח, זה משה שהיה אב למזניחים שהזניחום מעבודה זרה" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה א סימן ג).
נדגים את העיקרון באמצעות דמות מופת נוספת והיא דוד המלך. השם דוד בעצמו דורש הסבר לפשרו. נציע כי דוד הוא שמו וכינויו של הקב"ה בניקוד הבא: דוֹד.
הפסוק הבא מביא לנו את שמו הנוסף:
"וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים" (שמואל ב כ"א יט).
מסביר המדרש: "ויך אלחנן, זה דוד שחננו הקדוש ברוך הוא" (רות רבה פרשה ב).
כדי להבין במה חננו הקב"ה נביא מדרש נוסף: "זה ספר תולדות אדם , מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו ...הראהו דוד - חיים חקוקין לו ג' שעות, אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה, אמר כך עלתה במחשבה לפני, א"ל כמה שני חיי, א"ל אלף שנים, א"ל יש מתנה ברקיע, א"ל הן, א"ל ע' שנים משנותי יהיו לזה, מה עשה אדם, הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מא).
ממדרש זה למדנו עוד מקור לענוותנותו של דוד המלך, שלימדנו מה פירוש: "מלכות לית ליה מגרמיה כלום" - מלכות אין לה משל עצמה כלום.
הבה נתפלל כי נזכה שגם המנהיגים בדורנו יזכו לשמות מעין אלה
בזכות פעלם למען כלל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
