ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרים הינה אחת הדמויות המרכזיות בפרשיית יציאת מצרים בכלל וסיפור קריעת ים סוף בפרט. נביאה זו שרה עם נשות ישראל את שירת הים והעלתה אותן תוך שימוש בתופים ובמחולות, לרמות רוחניות גבוהות.
דבורה הנביאה - הדמות המרכזית בהפטרה, משוררת שהעניקה לעם ישראל את אחת השירות הנשגבות בתולדותיו. יחד עמה פועלות ומופיעות יעל אשת חבר הקיני (שהפעם לא נעסוק בפעלה) ואם סיסרא נעדרת השם.
בית המשפט דן בפרשיה מהיבט אחד בלבד, האם הנשיא ניצל את סמכותו ומעמדו כדי לכפות על הכפופות לו לתת לו שירותי אישות למיניהם?
בעקבות התרבות המערבית ששמה את האדם הפרטי במרכז, בית המשפט התעלם לחלוטין משאלת ההתנהגות המוסרית הנדרשת מבני זוג והנאמנות ההדדית שעליה אמור להיות מבוסס התא המשפחתי. חשיבותו של התא המשפחתי וקדושתו, נעלמו כליל לצערנו מהשיח הציבורי של מדינת ישראל בתקופה האחרונה. יש לזעוק על כך.
בית המשפט כן דן בשאלה המוסרית האחרת והיא האם לאישה יש זכויות אנוש כמו לגבר ואין להתייחס אליה ואל גופה כחפצים שמותר לגברים ובעיקר לבעלי מעמד לנצלם.
הכרזתו היא הכרזתנו - אין לחזור בשום פנים ואופן אל דרכם של "בני האלהים" (בראשית ו' ב-ד). התורה, הנביאים והחכמים העבירו לנו מסרים חשובים בפרשתנו ובהפטרתה בתחום זה.
מרים היא מנהיגה, היא יוזמת, היא יועצת וגם מוכיחה את אביה שפרש מאשתו. היא נחשבת כאחת מבין שלשה שזכו, בסייעתא דשמיא, להוציא את בני ישראל ממצרים:
"כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". (מיכה ו' ד).
מול פרעה המשעבד והמנצל, הלוקח כלי משחית כדי להרוג ולענות, מתייצבת מרים המאמינה, הלוקחת בנות חורין ותופים ויחד הן שרות ורוקדות עמה את דברי הנבואה.
השוואה זו מודגשת בפסוקים הבאים:
"...וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ: וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (י"ד ו-ז)
בהשוואה לכתוב:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (ט"ו כ).
דבורה הנביאה, היא גם מנהיגה=שופטת. "דַּבָּר" בעברית משמעו מנהיג, כמאמר חז"ל: "דַּבָּר אחד לַדּוֹר" (סנהדרין ח ע"א).
דבורה היא גם משוררת ומכל הבחינות הללו היא ממשיכת דרכה של מרים.
מול דמותה הרוחנית והאידיאלית של דבורה, מופיעה בשירה אמו של סיסרא. לפי דעתה של אם סיסרא, חכמותיה, שָׂרותיה וחברותיה, אישה היא קניינו של הגבר הלוחם – המנצח ויש לה שני תפקידים בלבד: האחד - מכשיר להולדת צאצאים (רחם), עבדים שישועבדו. והשני - לשמש כלי מקושט בבגדי צבעונין, למימוש תאוותיו.
כמובן שלאישה אין מה לומר בשני התחומים. לכן, ניתן לחלק את השבויות בין החיילים, כמו החפצים האחרים הכלולים בשלל. כמובן שלדעתן, לבעלי הדרגות הגבוהות / בעלי השררה יש זכות קדימה. כמפורש בפסוק הבא:
"הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל".
(שופטים ה' ל)
אין צורך להכביר במילים, התהום עמוקה בין הדמויות והתרבויות.
הבה נתפלל כי החברה הישראלית תאמץ את ערכי קדושת המשפחה
ותכבד את נשות ישראל כיאות וכראוי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













