ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כבוד האישה וחירותה

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים פרשת שבוע Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"א

כבוד האישה וחירותה


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
עם ישראל

פרשיית הנשיא קצב צריכה להטריד כל אזרח ישראלי וכל יהודי באשר הוא שם. לא נדון בפרטי המקרה, איננו בקיאים בו. נשתדל לדון בעקרונות כפי שהם עולים מן הפרשה ומן ההפטרה.

מרים הינה אחת הדמויות המרכזיות בפרשיית יציאת מצרים בכלל וסיפור קריעת ים סוף בפרט. נביאה זו שרה עם נשות ישראל את שירת הים והעלתה אותן תוך שימוש בתופים ובמחולות, לרמות רוחניות גבוהות.
דבורה הנביאה - הדמות המרכזית בהפטרה, משוררת שהעניקה לעם ישראל את אחת השירות הנשגבות בתולדותיו. יחד עמה פועלות ומופיעות יעל אשת חבר הקיני (שהפעם לא נעסוק בפעלה) ואם סיסרא נעדרת השם.

בית המשפט דן בפרשיה מהיבט אחד בלבד, האם הנשיא ניצל את סמכותו ומעמדו כדי לכפות על הכפופות לו לתת לו שירותי אישות למיניהם?
בעקבות התרבות המערבית ששמה את האדם הפרטי במרכז, בית המשפט התעלם לחלוטין משאלת ההתנהגות המוסרית הנדרשת מבני זוג והנאמנות ההדדית שעליה אמור להיות מבוסס התא המשפחתי. חשיבותו של התא המשפחתי וקדושתו, נעלמו כליל לצערנו מהשיח הציבורי של מדינת ישראל בתקופה האחרונה. יש לזעוק על כך.
בית המשפט כן דן בשאלה המוסרית האחרת והיא האם לאישה יש זכויות אנוש כמו לגבר ואין להתייחס אליה ואל גופה כחפצים שמותר לגברים ובעיקר לבעלי מעמד לנצלם.
הכרזתו היא הכרזתנו - אין לחזור בשום פנים ואופן אל דרכם של "בני האלהים" (בראשית ו' ב-ד). התורה, הנביאים והחכמים העבירו לנו מסרים חשובים בפרשתנו ובהפטרתה בתחום זה.

מרים היא מנהיגה, היא יוזמת, היא יועצת וגם מוכיחה את אביה שפרש מאשתו. היא נחשבת כאחת מבין שלשה שזכו, בסייעתא דשמיא, להוציא את בני ישראל ממצרים:
"כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". (מיכה ו' ד).
מול פרעה המשעבד והמנצל, הלוקח כלי משחית כדי להרוג ולענות, מתייצבת מרים המאמינה, הלוקחת בנות חורין ותופים ויחד הן שרות ורוקדות עמה את דברי הנבואה.
השוואה זו מודגשת בפסוקים הבאים:
"...וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ: וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (י"ד ו-ז)
בהשוואה לכתוב:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (ט"ו כ).
דבורה הנביאה, היא גם מנהיגה=שופטת. "דַּבָּר" בעברית משמעו מנהיג, כמאמר חז"ל: "דַּבָּר אחד לַדּוֹר" (סנהדרין ח ע"א).
דבורה היא גם משוררת ומכל הבחינות הללו היא ממשיכת דרכה של מרים.
מול דמותה הרוחנית והאידיאלית של דבורה, מופיעה בשירה אמו של סיסרא. לפי דעתה של אם סיסרא, חכמותיה, שָׂרותיה וחברותיה, אישה היא קניינו של הגבר הלוחם – המנצח ויש לה שני תפקידים בלבד: האחד - מכשיר להולדת צאצאים (רחם), עבדים שישועבדו. והשני - לשמש כלי מקושט בבגדי צבעונין, למימוש תאוותיו.
כמובן שלאישה אין מה לומר בשני התחומים. לכן, ניתן לחלק את השבויות בין החיילים, כמו החפצים האחרים הכלולים בשלל. כמובן שלדעתן, לבעלי הדרגות הגבוהות / בעלי השררה יש זכות קדימה. כמפורש בפסוק הבא:
"הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל".
(שופטים ה' ל)
אין צורך להכביר במילים, התהום עמוקה בין הדמויות והתרבויות.

הבה נתפלל כי החברה הישראלית תאמץ את ערכי קדושת המשפחה
ותכבד את נשות ישראל כיאות וכראוי.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il