ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מפרשים רבים ממהרים להעיר שההבטחות האלה בתורה מתייחסות לתקופת התנ"ך בלבד, שבה רוח הקודש הייתה נוכחות מוחשית בעם היהודי וגם הנבואה הייתה קיימת ורווחת בארץ ישראל. מכאן עולה שהקשר הזה היה קיים בתקופת בית ראשון בלבד, מפני שבתקופת בית שני כבר לא הייתה נבואה בעם היהודי.
אולי יש בזה רמז לסיבה שחז"ל ייחסו את חורבן בית ראשון בעיקר לעבודה זרה - הגשמה בעצם של מערכת הצדק שמתוארת בפרשת השבוע, מערכת שיש בה סיבה ותוצאה - ואילו חורבן בית שני יוחס לפלגנות חברתית ולשנאת חינם, עניין שלא מוזכר במפורש בפרשת התורה שאנחנו קוראים השבוע.
נראה שהמצב הרוחני של הקהילה היהודית בתקופת בית שני הושפע מסיבות וממשוואות מוסריות שונות מאלה שהשפיעו בתקופת בית ראשון, בימים שבהם היו בעם נבואה ורוח קודש ואף ניכרו לעין. מכל מקום, ברור שיחסי סיבה ותוצאה ישירים בין קיום מצוות האל לברכות ולשגשוג או בין חוסר ציות לעונש ולאסון לא תמיד היו ברורים בחיי היהודים ובתולדות עם ישראל, בייחוד בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות.
עצם העובדה שבפרשת השבוע התורה מבהירה הבהר היטב שיש יחס סיבה-תוצאה כזה ואפילו חוזרת על כך כמה פעמים, מעוררת את השאלה הקשה ועתיקת היומין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים, לפחות בעולם הזה. מקורותיה של הדילמה האמונית הבסיסית הזאת נמצאים בתנ"ך, בספר איוב. שם הבעיה הזאת מוצגת ונדונה באופן יסודי, אבל נשארת, בסופו של דבר, בלי מענה.
בגלות הארוכה של העם היהודי ובפוגרומים ובאסונות שהתרחשו בה, הבעיה האמונית המטרידה הזאת ליוותה אותנו בכל דור. אין ספק שאירועי השואה, שהיקפה וזוועותיה בלתי נתפסים כמעט, מעמידים במבחן את אמונתם של יהודים רבים, אפילו אלה שלא חוו אותה על בשרם. עם זאת, עם ישראל מאמין שהכול יבוא, איכשהו, על מקומו במערכת צדק הסתומה הזאת של הקב"ה.
זה, למעשה, המסר העיקרי של פרשת השבוע. התורה מודיעה לנו שלמעשים שלנו יש השלכות ושיש יד מנחה בהיסטוריה היהודית ובאירועים בעולם שתתגלה בסופו של דבר. לכן המשימה שלנו עודנה, כפי שתמיד הייתה, לקיים את מצוות האל ולהתנהג בצורה מוסרית וצודקת. מערכת הצדק של הקב"ה, גם אם אינה שקופה לנו כלל ועיקר, נועדה להזכיר לנו את פוטנציאל הגדולה שיש לנו, את החשיבות של ההתנהגות שלנו בתמונה הכללית ולחזק את תחושת השליחות שיש לנו כיחידים וכאומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
