ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מפרשים רבים ממהרים להעיר שההבטחות האלה בתורה מתייחסות לתקופת התנ"ך בלבד, שבה רוח הקודש הייתה נוכחות מוחשית בעם היהודי וגם הנבואה הייתה קיימת ורווחת בארץ ישראל. מכאן עולה שהקשר הזה היה קיים בתקופת בית ראשון בלבד, מפני שבתקופת בית שני כבר לא הייתה נבואה בעם היהודי.
אולי יש בזה רמז לסיבה שחז"ל ייחסו את חורבן בית ראשון בעיקר לעבודה זרה - הגשמה בעצם של מערכת הצדק שמתוארת בפרשת השבוע, מערכת שיש בה סיבה ותוצאה - ואילו חורבן בית שני יוחס לפלגנות חברתית ולשנאת חינם, עניין שלא מוזכר במפורש בפרשת התורה שאנחנו קוראים השבוע.
נראה שהמצב הרוחני של הקהילה היהודית בתקופת בית שני הושפע מסיבות וממשוואות מוסריות שונות מאלה שהשפיעו בתקופת בית ראשון, בימים שבהם היו בעם נבואה ורוח קודש ואף ניכרו לעין. מכל מקום, ברור שיחסי סיבה ותוצאה ישירים בין קיום מצוות האל לברכות ולשגשוג או בין חוסר ציות לעונש ולאסון לא תמיד היו ברורים בחיי היהודים ובתולדות עם ישראל, בייחוד בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות.
עצם העובדה שבפרשת השבוע התורה מבהירה הבהר היטב שיש יחס סיבה-תוצאה כזה ואפילו חוזרת על כך כמה פעמים, מעוררת את השאלה הקשה ועתיקת היומין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים, לפחות בעולם הזה. מקורותיה של הדילמה האמונית הבסיסית הזאת נמצאים בתנ"ך, בספר איוב. שם הבעיה הזאת מוצגת ונדונה באופן יסודי, אבל נשארת, בסופו של דבר, בלי מענה.
בגלות הארוכה של העם היהודי ובפוגרומים ובאסונות שהתרחשו בה, הבעיה האמונית המטרידה הזאת ליוותה אותנו בכל דור. אין ספק שאירועי השואה, שהיקפה וזוועותיה בלתי נתפסים כמעט, מעמידים במבחן את אמונתם של יהודים רבים, אפילו אלה שלא חוו אותה על בשרם. עם זאת, עם ישראל מאמין שהכול יבוא, איכשהו, על מקומו במערכת צדק הסתומה הזאת של הקב"ה.
זה, למעשה, המסר העיקרי של פרשת השבוע. התורה מודיעה לנו שלמעשים שלנו יש השלכות ושיש יד מנחה בהיסטוריה היהודית ובאירועים בעולם שתתגלה בסופו של דבר. לכן המשימה שלנו עודנה, כפי שתמיד הייתה, לקיים את מצוות האל ולהתנהג בצורה מוסרית וצודקת. מערכת הצדק של הקב"ה, גם אם אינה שקופה לנו כלל ועיקר, נועדה להזכיר לנו את פוטנציאל הגדולה שיש לנו, את החשיבות של ההתנהגות שלנו בתמונה הכללית ולחזק את תחושת השליחות שיש לנו כיחידים וכאומה.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הכוח המיוחד של שבת שובה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הקשבה בזמן של פילוג
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















