ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מפרשים רבים ממהרים להעיר שההבטחות האלה בתורה מתייחסות לתקופת התנ"ך בלבד, שבה רוח הקודש הייתה נוכחות מוחשית בעם היהודי וגם הנבואה הייתה קיימת ורווחת בארץ ישראל. מכאן עולה שהקשר הזה היה קיים בתקופת בית ראשון בלבד, מפני שבתקופת בית שני כבר לא הייתה נבואה בעם היהודי.
אולי יש בזה רמז לסיבה שחז"ל ייחסו את חורבן בית ראשון בעיקר לעבודה זרה - הגשמה בעצם של מערכת הצדק שמתוארת בפרשת השבוע, מערכת שיש בה סיבה ותוצאה - ואילו חורבן בית שני יוחס לפלגנות חברתית ולשנאת חינם, עניין שלא מוזכר במפורש בפרשת התורה שאנחנו קוראים השבוע.
נראה שהמצב הרוחני של הקהילה היהודית בתקופת בית שני הושפע מסיבות וממשוואות מוסריות שונות מאלה שהשפיעו בתקופת בית ראשון, בימים שבהם היו בעם נבואה ורוח קודש ואף ניכרו לעין. מכל מקום, ברור שיחסי סיבה ותוצאה ישירים בין קיום מצוות האל לברכות ולשגשוג או בין חוסר ציות לעונש ולאסון לא תמיד היו ברורים בחיי היהודים ובתולדות עם ישראל, בייחוד בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות.
עצם העובדה שבפרשת השבוע התורה מבהירה הבהר היטב שיש יחס סיבה-תוצאה כזה ואפילו חוזרת על כך כמה פעמים, מעוררת את השאלה הקשה ועתיקת היומין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים, לפחות בעולם הזה. מקורותיה של הדילמה האמונית הבסיסית הזאת נמצאים בתנ"ך, בספר איוב. שם הבעיה הזאת מוצגת ונדונה באופן יסודי, אבל נשארת, בסופו של דבר, בלי מענה.
בגלות הארוכה של העם היהודי ובפוגרומים ובאסונות שהתרחשו בה, הבעיה האמונית המטרידה הזאת ליוותה אותנו בכל דור. אין ספק שאירועי השואה, שהיקפה וזוועותיה בלתי נתפסים כמעט, מעמידים במבחן את אמונתם של יהודים רבים, אפילו אלה שלא חוו אותה על בשרם. עם זאת, עם ישראל מאמין שהכול יבוא, איכשהו, על מקומו במערכת צדק הסתומה הזאת של הקב"ה.
זה, למעשה, המסר העיקרי של פרשת השבוע. התורה מודיעה לנו שלמעשים שלנו יש השלכות ושיש יד מנחה בהיסטוריה היהודית ובאירועים בעולם שתתגלה בסופו של דבר. לכן המשימה שלנו עודנה, כפי שתמיד הייתה, לקיים את מצוות האל ולהתנהג בצורה מוסרית וצודקת. מערכת הצדק של הקב"ה, גם אם אינה שקופה לנו כלל ועיקר, נועדה להזכיר לנו את פוטנציאל הגדולה שיש לנו, את החשיבות של ההתנהגות שלנו בתמונה הכללית ולחזק את תחושת השליחות שיש לנו כיחידים וכאומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














