ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(טז: שליש תחתון – יז: סוף פרק שני)
חלק א – אגדתא
אולי כסיום לפרק – מימרות המראות את חשיבות ק"ש ותפילה, ועוד דברים אגביים:
- ר' אלעזר – מי שקורא ק"ש ומתפלל נוחל שני עולמים.
- תפילות אמוראים שונים בסיום התפילה:
- ר' אלעזר – שלום ושפע רוחני.
- רי"ח – רחמים.
- ר' זירא – שלא נחטא.
- ר' חייא – תורה ושמחה ואל יחשכו עינינו.
- רב – שפע רוחני וגשמי (תפילת ברכת החודש שלנו).
- רבי – הצלה מגורמים רעים (תפילת רבי שאחרי ברכות השחר).
- רב ספרא – שלום למעלה ולמטה.
- ר' אלכסנדרי/רב המנונא – קרן אורה ואל יחשכו עינינו.
- ר' אלכסנדרי – הצלה משאור שבעיסה (יצה"ר) ושעבוד מלכויות.
10. רבא – עד שלא נוצרתי איני כדאי (סיום תפילות יום כיפור).
11. מר בריה דרבינא – לשה"ר, כעפר (סיום 18 שלנו) הצלה מגורמים רעים.
12. רב ששת (בסיום תפילת תענית) שהתענית תחשב כהקרבת חלב ודם.
אגב, רי"ח בסיום איוב – סוף אדם למות... אשרי מי שעושה נחת רוח ליוצרו ונפטר בשם טוב.
- C. מרגלא בפומיה:
- ר"מ – גמור בלבבך לדעת את ה', תורה ויראת שמיים והישמרות מעוון.
- רבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה... אחד המרבה ואחד הממעיט...
- אביי – ערום ביראה ומרבה שלום.
- רבא – מטרת הלימוד (לשמה) להביא לתשובה ומעשים טובים.
- רב – עולם הבא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה (ושכר הנשים גדול משל הגברים, ששולחות ילדיהם ובעליהם ללמוד).
- D. מילות פרידה
- רבנן מר' אמי/ר' חנינא – תזכה בעוה"ז ובעוה"ב, תורה.
- רבנן מבית רב חסדא/ר' שמואל ב"נ – היו דורשים את הפסוק [1]
"אלופינו (מהיגינו) מסובלים (מח' רב ושמואל או רי"ח ור"א – מסובלים במצוות/יסורים,
אין פרץ – שלא יצא ממנו כאחיתופל,
ואין יוצאת – שלא יצא ממנו כדואג האדומי,
ואין צוחה ברחובותינו – שלא יצא ממנו כגיחזי (שצווח שהוא טמא (מצורע))".
[אגב, עוד מחלוקת רב ושמואל או רי"ח ור"א – "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" -
רב ושמואל או רי"ח ור"א – הכוונה לצדיקים שרחוקים מצדקת ה' כי (1. מקבלים בזכות. 2. אינם מקבלים (כמו שאומרת הבת קול על חנינא).
רב יהודה ורב אשי – הכוונה לגויים במקום שאף אחד מהם לא התגייר.
חלק ב – האם כל חתן רשאי לקרות?
במשנה – לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).
קשה: והרי לגבי עבודה בתשעה באב:
האם סתם אדם יכול להיבטל ממלאכה ב9 באב במקום שנהגו לעבוד?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (עדיף!).
תשובות:
- רי"ח – להחליף השיטות.
- רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא, אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:
רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.
הקשבה בזמן של פילוג
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
