ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
המסר שאנחנו למדים כאן הוא ברור ופשוט: לא כל אחד יכול לשמוע את קול האל, והוא גם לא נשמע בכל מקום. היה פרק זמן ארוך בחברה האנגלית והאמריקנית שבו אנשים שבחרו לשמש ככמרים דיברו על כך שהם הגיבו ל"קריאה", שהם שמעו קול שקורא להם לעסוק בתחום הזה. בעולם הציני, החומרני והלא מתפקד שבו אנחנו חיים היום, זה נחשב למשהו נאיבי ולא מעשי. עם זאת, התורה מספרת כאן שמשה –להבדיל אלף אלפי הבדלות - הגיב לקריאה, ולמעשה, זה הפך לשם של החומש השלישי בספרי התורה, ויקרא.
אין ספק שאפשר לראות בהנהגת העם היהודי ובהדרכתו מקצוע או קריירה. אך אם זה כל מה שרואים בעיסוק הזה, ברור שיש פה חסר בפוטנציאל הרוחני ובסיכויים להצלחה בתפקיד. אם אדם איננו שומע את קול האל קורא לו לשמש פרנס על הציבור או ללמד תורה, מהות העניין תמיד תיפגע. משה מסוגל להיות משה שלא קם כמוהו לפניו או אחריו מפני שהוא שומע את קריאת האל גם אם שום אדם אחר איננו שומע אותה. כל חייו הוא מגיב לאותה קריאה, נשאר נאמן למשימה ומתמודד עם האתגרים שהנהגת העם היהודי מציבה בפניו.
מהמדרש אנחנו למדים שמשה רבנו שמע בתחילה את קולו של האל, כביכול, במפגש בסנה הבוער. שם הקב"ה קרא לו בקולו של אביו עמרם, ולכן משה היה מסוגל לשמוע אותו בלי להיפגע מגודל המעמד. בשלב הרבה יותר מאוחר בהיסטוריה היהודית, אמר הקב"ה לאליהו הנביא שהוא יוכל לשמוע את קריאתו דווקא בקול הדממה הדקה שמהדהד במצפון של כולנו.
במובן זה, האל נשמע בקול של אבותינו, במסורת היהודית ובקשרי המשפחה שלנו. יהודים רבים היום אינם מודעים כלל למורשת המשפחתית שלהם ובוודאי לא למורשת הגדולה יותר של עם ישראל בכלל. מעטים מאוד מאתנו חזקים מספיק מבחינה פסיכולוגית ורוחנית כדי להטות אוזן לקול הפנימי שלהם, לאותה דממה דקה. מסיבה זו אנחנו תועים בחיים בחיפוש אחר כיוון והדרכה ופונים לאנשים אחרים בבקשה לסייע לנו למצוא את עצמנו. תחילה עלינו להתבונן פנימה, לתוך עצמנו, לחפש את הג'י-פי-אס האלוקי ששתול בתוכנו. זה המשכן שלנו, המקום שבו קולו של האל יכול להישמע. אם נחפש אותו במקום אחר, בקולם של זרים, מחוץ למשכן, נעלה בידינו חרס ונחוש רק תסכול.
מאחר שקולו של האל, ולא משנה כמה הוא חזק ורם, מתואר כקול דממה דקה, ברור שאדם צריך לשים לב ולהתאמץ כדי לשמוע אותו. המאמץ הזה תמיד אפיין את חייו של משה, עבדו המלכותי של הקב"ה, שתמיד היה קשוב לקריאה שהדריכה אותו ובאמצעותו גם את עם ישראל ואת האנושות כולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














