- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"ויקרבו ימי ישראל למות"
נשמת האדם מחולקת לניצוצות רבים כמספר ימיו. מדוע דורות ראשונים חיו יותר שנים מאיתנו? הקב"ה חילק לנו אבנים טובות אלו הנשמות שבתוכינו ותיקונם על ידי התורה והמצוות; "ויקרבו ימי ישראל" - כשכל חלקי נשמתו, שעלו בכל יום, התקרבו ביחד לראות יום מותו.
האריז"ל אומר, שנשמתו של אדם מחולקת לניצוצות רבים כמספר ימי חייו. לכל יום יש ניצוץ מיוחד. ביום שאדם עושה מצוות, הוא מתקן את הניצוץ הנשמתי של אותו יום, וביום שאדם אינו מקיים מצוות, הניצוץ של אותו יום נשאר פגום, וכל לילה בזמן השינה עולה הניצוץ של אותו יום. דבר זה הוא מחסדו של הקב"ה, שכל ניצוץ שזכה ביומו, שהושלם על-ידי מעשי המצוות, עולה, ועל-ידי זה אי-אפשר שוב לקלקל אותו, גם אם ירשיע האדם אחר-כך. לעומת זה, ניצוץ שעולה פגום, יכול אדם לתקן אותו על-ידי תשובה.
והנה, אומר אור-החיים, בפירושו לפרשת "ויחי", יש להבין, מדוע נשתנו דורות אחרונים מדורות ראשונים, שדורות ראשונים חיו חיים ארוכים, מאות בשנים. אדם הראשון חי למעלה מתשע מאות שנה. בניו אחריו חיו שמונה מאות שנה, שבע מאות שנה, ואנחנו חיים פחות ממאה שנה? אומר אור-החיים: אפשר להסביר זאת על-פי משל למלך, שחילק אבנים טובות הבאות מהמחצב לאומנים על-מנת שיתקנו אותן, יעבדו אותן ויהפכו אותן לאבני חן מושלמות. והוא הבטיח, שכל מי שישתדל ויזדרז בעבודה ויעשה את האבנים ואבני החן מושלמות, יקבל את האבנים לעצמו, ליהנות מהן ולהשתעשע בהן. הוא נתן אבנים רבות מאוד לכל איש ואיש. שלוש מאות אלף לאחד ושלוש מאות וחמישים אלף לאחר. זמן העבודה לכל אבן - יום אחד. ובמלאת הימים קרא המלך להביא לפניו את האבנים הטובות לראותן, והנה מתברר, שלא רק שלא עשו את העבודה כפי הצורך, אלא אפילו קלקלו את האבנים. כעס המלך והענישם ולקח את בניהם תחתם, אבל נמלך שלא ירבה הפעם ויתן להם עבודה רבה כל-כך, אלא שלושים אלף, ארבעים אלף, שמא העובדה שזמן השלמת העבודה קרוב, תזרז אותם במלאכתם.
אלה הם הדברים הנאמרים במלך ישראל אלקי עולם ברוך הוא, אשר חילק אבנים טובות, הן הנשמות הנקראות אבנים טובות, על-מנת שאנחנו, באמצעות הכלים שבידינו, היינו התורה והמצוות, נשלים את נשמותינו. לדורות הראשונים נתן נשמות גדולות בעלות חלקים רבים, ולכל חלק יום אחד לתיקונו. ומספר ימי האדם הראשון יותר משלוש מאות אלף ימים, שהרי שנותיו תשע מאות ושלושים שנה, וכאשר ראה הקב"ה שקלקלו דורות ראשונים, נתן לדורות הבאים אחריהם פחות מלאכה. נחסרו הדורות, והיום בעוונותינו, ימי שנותינו שבעים שנה, שהם כעשרים וחמישה אלף ימים, וגם בעבודה מעטה זו, רבים מבני עמנו אינם עומדים.
לכל יום משימה מיוחדת, בכל יום צריך לצחצח ניצוץ נשמתי אחד. עבר היום, הניצוץ עולה, ואם לא תוקן, אפשר לתקן על-ידי תשובה. ואם תוקן, הוא עולה ונשמר למעלה ואינו נפגם על-ידי מעשים רעים, בימים אחרים.
זהו מה שכתוב אצל יעקב אבינו: "ויקרבו ימי ישראל למות", כשכל חלקי נשמתו, שעלו בכל יום ויום, התקבצו לראות יום העלותו, הם קרבו ביחד. יעקב הרגיש שקרב יומו "ויקרא לבנו, ליוסף וכו'".
והנה, אומר אור-החיים, בפירושו לפרשת "ויחי", יש להבין, מדוע נשתנו דורות אחרונים מדורות ראשונים, שדורות ראשונים חיו חיים ארוכים, מאות בשנים. אדם הראשון חי למעלה מתשע מאות שנה. בניו אחריו חיו שמונה מאות שנה, שבע מאות שנה, ואנחנו חיים פחות ממאה שנה? אומר אור-החיים: אפשר להסביר זאת על-פי משל למלך, שחילק אבנים טובות הבאות מהמחצב לאומנים על-מנת שיתקנו אותן, יעבדו אותן ויהפכו אותן לאבני חן מושלמות. והוא הבטיח, שכל מי שישתדל ויזדרז בעבודה ויעשה את האבנים ואבני החן מושלמות, יקבל את האבנים לעצמו, ליהנות מהן ולהשתעשע בהן. הוא נתן אבנים רבות מאוד לכל איש ואיש. שלוש מאות אלף לאחד ושלוש מאות וחמישים אלף לאחר. זמן העבודה לכל אבן - יום אחד. ובמלאת הימים קרא המלך להביא לפניו את האבנים הטובות לראותן, והנה מתברר, שלא רק שלא עשו את העבודה כפי הצורך, אלא אפילו קלקלו את האבנים. כעס המלך והענישם ולקח את בניהם תחתם, אבל נמלך שלא ירבה הפעם ויתן להם עבודה רבה כל-כך, אלא שלושים אלף, ארבעים אלף, שמא העובדה שזמן השלמת העבודה קרוב, תזרז אותם במלאכתם.
אלה הם הדברים הנאמרים במלך ישראל אלקי עולם ברוך הוא, אשר חילק אבנים טובות, הן הנשמות הנקראות אבנים טובות, על-מנת שאנחנו, באמצעות הכלים שבידינו, היינו התורה והמצוות, נשלים את נשמותינו. לדורות הראשונים נתן נשמות גדולות בעלות חלקים רבים, ולכל חלק יום אחד לתיקונו. ומספר ימי האדם הראשון יותר משלוש מאות אלף ימים, שהרי שנותיו תשע מאות ושלושים שנה, וכאשר ראה הקב"ה שקלקלו דורות ראשונים, נתן לדורות הבאים אחריהם פחות מלאכה. נחסרו הדורות, והיום בעוונותינו, ימי שנותינו שבעים שנה, שהם כעשרים וחמישה אלף ימים, וגם בעבודה מעטה זו, רבים מבני עמנו אינם עומדים.
לכל יום משימה מיוחדת, בכל יום צריך לצחצח ניצוץ נשמתי אחד. עבר היום, הניצוץ עולה, ואם לא תוקן, אפשר לתקן על-ידי תשובה. ואם תוקן, הוא עולה ונשמר למעלה ואינו נפגם על-ידי מעשים רעים, בימים אחרים.
זהו מה שכתוב אצל יעקב אבינו: "ויקרבו ימי ישראל למות", כשכל חלקי נשמתו, שעלו בכל יום ויום, התקבצו לראות יום העלותו, הם קרבו ביחד. יעקב הרגיש שקרב יומו "ויקרא לבנו, ליוסף וכו'".

רעיונות לפרשת ויחי
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תשס"א

ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
הרה"ג דוב ליאור | טבת תשס"ח

בכוח האחדות – כאריה נוכל לרבוץ
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | טבת תשע"ו

האם ידע יעקב אי פעם מה עשו אחיו ליוסף?
הרב משה צוריאל זצ"ל | יא טבת תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקשבה בזמן של פילוג
איך המזוזה שומרת עלינו?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך לא להישאר בין המצרים?

נטילת לולב
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
נטילת לולב
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"ח

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
סדר עבודת יום כיפורים
הרב יהודה לב | תשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
