ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש פרשת שבוע

לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה - כך מתכוננים לדרך ארוכה!

לחץ להקדשת שיעור זה
בפרשיות האחרונות של ספר דברים, משה רבנו מכין את העם לקראת העתיד הקרוב, בהנהגת יהושע בן נון ולקראת העתיד הרחוק יותר, הכולל גם לצערנו תקופות של חטא, הסתר פנים וגלות.
בשבוע שעבר - פרשת וילך, עסקנו בנבואתו של הנביא הושע בן בארי משבט ראובן וקריאתו המפורסמת לחזרה בתשובה:
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (הושע י"ד ב).

השבוע נעסוק בנבואתו של בארי אביו של הושע.
חז"ל מוסרים לנו: "א"ר סימון, בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ו).
כלומר, כל נבואתו של הנביא בארי לדורות, הייתה רק שני פסוקים בלבד. כדי שנבואה חשובה זו לא תלך לאיבוד, הצמידו אותה אנשי כנסת הגדולה, לנבואתו של הנביא ישעיה ושיבצו אותה בתוך ספרו הגדול. נצטט פסוקים אלה:
"וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים: לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר" (ישעיהו ח' יט-כ).

עיון בפסוקים הצמודים להם מגלה את הסיבה ל"השתלתם" דווקא במיקום זה. ישעיהו מנבא שם בסגנון דומה מאוד ועוסק כנראה באותה סוגיה. נצטט גם את דבריו:
"צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי: וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ" (שם, שם טז-יז).
פסוקים חתומים אלה קשים להבנה, אבל כבר מעיון ראשוני ניתן לזהות כי הם עוסקים בתקופה של הסתרת פנים. הדברים מפורשים בנבואת ישעיהו:
"וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ".

אין לך הסתרת פנים מובהקת יותר מהיציאה לגלות.
בשבוע שעבר הוכחנו כי בארי=בארה היה נשיא שבט ראובן, בזמן ששנים וחצי השבטים הוגלו בידי האשורים. גלות זו הייתה בבחינת צעד ראשון בהליך של כמה שלבים שבסופו, עם גלות שומרון, רוב רובו של עם ישראל מצא עצמו מחוץ לארצו והיה עלול למצוא עצמו גם מנותק ח"ו מאלקיו. לכן, נביאי הדור הדריכו את העם, כיצד להתמודד עם אתגר קשה זה. בארי מזהיר את העם שימצא עצמו בארץ העמים שלא להתפתות ולפנות "אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים" ולא לדרש "אֶל הַמֵּתִים" כמנהגם של הגויים.
נשאלת השאלה מה פשר ההדרכות החיוביות המופיעות בשתי הנבואות?
עיון ב'אבות דרבי נתן', יכול לעזור מאוד בהבנת התשובה.
שם מצינו: "אנשי כנסת הגדולה קבלו מחגי זכריה ומלאכי והם אמרו שלשה דברים, היו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. ... שכן מצינו באנשי כנסת הגדולה שהיו מיושבין בדין שנאמר 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה'.... אבא שאול אומר לא שהמתינו אלא שפרשו" (הוספה ב לנוסחא א פרק א).
שני דברים מאוד עקרוניים ניתן ללמוד מדברי חז"ל אלו.
א. מאחורי הנבואות של בארי וישעיהו, מסתתרות ההנחיות של אנשי כנסת הגדולה והן בבחינת מדריך הישרדות לימי הגלות.
ההנחיות הן: יש לחתום את התנ"ך ולסגור אותו מפני תוספות. להרבות בלימוד תורה והקמת מרכזים ללימוד ועיסוק בתורה. להרבות בסייגים וגזרות שיגנו על דברי התורה ויעטפו אותם באריזת מגן.
ב. פעילותם של אנשי כנסת הגדולה לא החלה אחרי חורבן בית ראשון אלא הרבה שנים קודם לכן, עם ההכנות לגלות עשרת השבטים בימי חזקיהו מלך יהודה ונביאי דורו: בארי, הושע, עמוס ישעיהו ומיכה.
(במסגרת קצרה זו, לא נוכל לפרט את הדברים, בע"ה אביא את פירושם בספרי "צפנת ישעיהו", שיצא בקרוב בהוצאת 'קורן' ו'ארץ חמדה').

הבה נתפלל כי עם ישראל ישוב כולו בקרוב לארצו,
נזכה לחזרתם של נביאי ישראל ונהנה מהדרכתם.
עוד בנושא פרשת שבוע

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il