ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
בשבוע שעבר - פרשת וילך, עסקנו בנבואתו של הנביא הושע בן בארי משבט ראובן וקריאתו המפורסמת לחזרה בתשובה:
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (הושע י"ד ב).
השבוע נעסוק בנבואתו של בארי אביו של הושע.
חז"ל מוסרים לנו: "א"ר סימון, בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ו).
כלומר, כל נבואתו של הנביא בארי לדורות, הייתה רק שני פסוקים בלבד. כדי שנבואה חשובה זו לא תלך לאיבוד, הצמידו אותה אנשי כנסת הגדולה, לנבואתו של הנביא ישעיה ושיבצו אותה בתוך ספרו הגדול. נצטט פסוקים אלה:
"וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים: לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר" (ישעיהו ח' יט-כ).
עיון בפסוקים הצמודים להם מגלה את הסיבה ל"השתלתם" דווקא במיקום זה. ישעיהו מנבא שם בסגנון דומה מאוד ועוסק כנראה באותה סוגיה. נצטט גם את דבריו:
"צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי: וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ" (שם, שם טז-יז).
פסוקים חתומים אלה קשים להבנה, אבל כבר מעיון ראשוני ניתן לזהות כי הם עוסקים בתקופה של הסתרת פנים. הדברים מפורשים בנבואת ישעיהו:
"וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ".
אין לך הסתרת פנים מובהקת יותר מהיציאה לגלות.
בשבוע שעבר הוכחנו כי בארי=בארה היה נשיא שבט ראובן, בזמן ששנים וחצי השבטים הוגלו בידי האשורים. גלות זו הייתה בבחינת צעד ראשון בהליך של כמה שלבים שבסופו, עם גלות שומרון, רוב רובו של עם ישראל מצא עצמו מחוץ לארצו והיה עלול למצוא עצמו גם מנותק ח"ו מאלקיו. לכן, נביאי הדור הדריכו את העם, כיצד להתמודד עם אתגר קשה זה. בארי מזהיר את העם שימצא עצמו בארץ העמים שלא להתפתות ולפנות "אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים" ולא לדרש "אֶל הַמֵּתִים" כמנהגם של הגויים.
נשאלת השאלה מה פשר ההדרכות החיוביות המופיעות בשתי הנבואות?
עיון ב'אבות דרבי נתן', יכול לעזור מאוד בהבנת התשובה.
שם מצינו: "אנשי כנסת הגדולה קבלו מחגי זכריה ומלאכי והם אמרו שלשה דברים, היו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. ... שכן מצינו באנשי כנסת הגדולה שהיו מיושבין בדין שנאמר 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה'.... אבא שאול אומר לא שהמתינו אלא שפרשו" (הוספה ב לנוסחא א פרק א).
שני דברים מאוד עקרוניים ניתן ללמוד מדברי חז"ל אלו.
א. מאחורי הנבואות של בארי וישעיהו, מסתתרות ההנחיות של אנשי כנסת הגדולה והן בבחינת מדריך הישרדות לימי הגלות.
ההנחיות הן: יש לחתום את התנ"ך ולסגור אותו מפני תוספות. להרבות בלימוד תורה והקמת מרכזים ללימוד ועיסוק בתורה. להרבות בסייגים וגזרות שיגנו על דברי התורה ויעטפו אותם באריזת מגן.
ב. פעילותם של אנשי כנסת הגדולה לא החלה אחרי חורבן בית ראשון אלא הרבה שנים קודם לכן, עם ההכנות לגלות עשרת השבטים בימי חזקיהו מלך יהודה ונביאי דורו: בארי, הושע, עמוס ישעיהו ומיכה.
(במסגרת קצרה זו, לא נוכל לפרט את הדברים, בע"ה אביא את פירושם בספרי "צפנת ישעיהו", שיצא בקרוב בהוצאת 'קורן' ו'ארץ חמדה').
הבה נתפלל כי עם ישראל ישוב כולו בקרוב לארצו,
נזכה לחזרתם של נביאי ישראל ונהנה מהדרכתם.

המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

איך מותר להכין קפה בשבת?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

סודו החינוכי של חודש שבט

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















