ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יושבי הדרום
הרמב"ם (שבת י, י) פסק שאסור לפתוח בית הצוואר, אך מונה איסור זה יחד עם הקורע על מתו ובחמתו, שהם איסורי קורע. נראה ברור שכוונתו לומר שגם כאן בפותח בית הצוואר חייב משום קורע, ולא משום מכה בפטיש. חזון אי"ש (נא, ד) כתב שאף שכתב הרמב"ם דין פותח בית הצוואר בין דיני קורע, אין כוונתו שחייב משום קורע, אלא משום מכה בפטיש במנחת חינוך (לב – כד) הוכיח מכח פשט סוגיית הגמרא שמדמה פותח בית הצוואר לפתיחת חבית בשבת, שם המלאכה היא מכה בפטיש, שלרמב"ם חייב גם מדין מכה בפטיש, וגם מדין קורע, אך עיין בשבט הלוי (ט, צ הלכה י) שהוכיח בבירור שהרמב"ם סובר שחייב רק משום קורע.
מבארים הב"י (שיז) ומרכבת המשנה (שם) שלרש"י אין לומר שחייב משום קורע, שהרי במשנה כתוב שקורע חייב רק אם זה על מנת לתפור, וכשפותח בית הצוואר וודאי שאין זה על מנת לתפור. קשה אם כן מדוע לרמב"ם חייב משום קורע?
ביאור הלכה (שמ ד"ה "ולא נתכון") מבאר שלשיטת רמב"ם אין כוונת המשנה שכתבה 'קורע ע"מ לתפור' שכך היא הגדרת המלאכה, אלא שהמשנה העירה הערת הבהרה, הקורע שדיברנו שהוא אב מלאכה, הוא לא קורע שיש בו קלקול, אלא שיש בו תיקון, ונתנה דוגמא שהוא על מנת לתפור, אמנם ברור לשיטתו, שגם אם יש תיקון אחר עוברים על קורע, על אחת כמה וכמה תיקון כמו כאן שהוא הופך את הבגד להיות בגד. (ומוכיח זאת מגמרא לגבי קורע בחמתו, שלמרות שהקריעה לא נועדה לתפירה לאחר מכן, למרות זאת חייב)
ביאור הלכה טוען גם שרש"י מסכים לדעת רמב"ם שקורע שהוא תיקון חייב גם אם לא נועד לתפירה, ומחדש שהסיבה שרש"י חולק על הרמב"ם וסבר שאין כאן קורע, כי לדעת רש"י הגדרת מלאכת קורע היא רק כשעושה איזה קלקול בבגד, אלא שיש לו תועלת אחרת, אבל כאן הקריעה היא תיקון, שהרי בלעדיה הבגד לא היה בגד, ולא היה כלום, לכן אין זה קורע. לעומת הביאור הלכה המגן אברהם (שיז, י) מבאר שלשיטת שו"ע (סעיף ג) שפסק כרש"י אין חיוב על קורע כלל אם לא על מנת לתפור.
אמנם לכו"ע לשיטת ריטב"א (מכות ג ע"ב ד"ה "אמר רב") סובר להדיא שצריך ממש על מנת לתפור, ורק על מנת לתפור חייב.
אפיקי ים (ב, ד, ענף ו) מחדש שלדעתו כל מה שצריך שיעור של קורע ב' תפירות זה רק באופן שהוא קורע על מנת לתפור, אבל בקורע שלא על מנת לתפור שחייב מצד תיקון, לא צריך שיעור ב' תפירות, כיון שהתיקון הוא מעצם הקריעה, ולא מצד התפירה שתהיה אחר כך, לא צריך שיעור של תפירה בקריעה. הוא מוכיח כן ממשנה (כלאים ט, י) "התוכף תכיפה אחת אינה חבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור" ומשמע שהפטור אינו בגלל שאין שיעור (ב' תפירות), אלא בגלל שאין השערה נחשבת מחוברת, ולכן ברור שבאופן כזה של קריעה שהתיקון אינו בתפירה חוזרת באותו מקום, אין צורך בשיעור של שני חוטים, אלא מספיק חוט אחד, כדי להתחייב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
