ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יושבי הדרום
הרמב"ם (שבת י, י) פסק שאסור לפתוח בית הצוואר, אך מונה איסור זה יחד עם הקורע על מתו ובחמתו, שהם איסורי קורע. נראה ברור שכוונתו לומר שגם כאן בפותח בית הצוואר חייב משום קורע, ולא משום מכה בפטיש. חזון אי"ש (נא, ד) כתב שאף שכתב הרמב"ם דין פותח בית הצוואר בין דיני קורע, אין כוונתו שחייב משום קורע, אלא משום מכה בפטיש במנחת חינוך (לב – כד) הוכיח מכח פשט סוגיית הגמרא שמדמה פותח בית הצוואר לפתיחת חבית בשבת, שם המלאכה היא מכה בפטיש, שלרמב"ם חייב גם מדין מכה בפטיש, וגם מדין קורע, אך עיין בשבט הלוי (ט, צ הלכה י) שהוכיח בבירור שהרמב"ם סובר שחייב רק משום קורע.
מבארים הב"י (שיז) ומרכבת המשנה (שם) שלרש"י אין לומר שחייב משום קורע, שהרי במשנה כתוב שקורע חייב רק אם זה על מנת לתפור, וכשפותח בית הצוואר וודאי שאין זה על מנת לתפור. קשה אם כן מדוע לרמב"ם חייב משום קורע?
ביאור הלכה (שמ ד"ה "ולא נתכון") מבאר שלשיטת רמב"ם אין כוונת המשנה שכתבה 'קורע ע"מ לתפור' שכך היא הגדרת המלאכה, אלא שהמשנה העירה הערת הבהרה, הקורע שדיברנו שהוא אב מלאכה, הוא לא קורע שיש בו קלקול, אלא שיש בו תיקון, ונתנה דוגמא שהוא על מנת לתפור, אמנם ברור לשיטתו, שגם אם יש תיקון אחר עוברים על קורע, על אחת כמה וכמה תיקון כמו כאן שהוא הופך את הבגד להיות בגד. (ומוכיח זאת מגמרא לגבי קורע בחמתו, שלמרות שהקריעה לא נועדה לתפירה לאחר מכן, למרות זאת חייב)
ביאור הלכה טוען גם שרש"י מסכים לדעת רמב"ם שקורע שהוא תיקון חייב גם אם לא נועד לתפירה, ומחדש שהסיבה שרש"י חולק על הרמב"ם וסבר שאין כאן קורע, כי לדעת רש"י הגדרת מלאכת קורע היא רק כשעושה איזה קלקול בבגד, אלא שיש לו תועלת אחרת, אבל כאן הקריעה היא תיקון, שהרי בלעדיה הבגד לא היה בגד, ולא היה כלום, לכן אין זה קורע. לעומת הביאור הלכה המגן אברהם (שיז, י) מבאר שלשיטת שו"ע (סעיף ג) שפסק כרש"י אין חיוב על קורע כלל אם לא על מנת לתפור.
אמנם לכו"ע לשיטת ריטב"א (מכות ג ע"ב ד"ה "אמר רב") סובר להדיא שצריך ממש על מנת לתפור, ורק על מנת לתפור חייב.
אפיקי ים (ב, ד, ענף ו) מחדש שלדעתו כל מה שצריך שיעור של קורע ב' תפירות זה רק באופן שהוא קורע על מנת לתפור, אבל בקורע שלא על מנת לתפור שחייב מצד תיקון, לא צריך שיעור ב' תפירות, כיון שהתיקון הוא מעצם הקריעה, ולא מצד התפירה שתהיה אחר כך, לא צריך שיעור של תפירה בקריעה. הוא מוכיח כן ממשנה (כלאים ט, י) "התוכף תכיפה אחת אינה חבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור" ומשמע שהפטור אינו בגלל שאין שיעור (ב' תפירות), אלא בגלל שאין השערה נחשבת מחוברת, ולכן ברור שבאופן כזה של קריעה שהתיקון אינו בתפירה חוזרת באותו מקום, אין צורך בשיעור של שני חוטים, אלא מספיק חוט אחד, כדי להתחייב.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














